חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק א - שנים אוחזין · דף יג.
בשטרי הקנאה פירש"י ז"ל שמקנה לו נכסיו מהיום בין ילוה בין לא ילוה פי' שכיון שקנו ממנו מסתמא נשתעבד אע"פ שלא ילוה שהרי נשתעבדו נכסיו בחליפין אבל א"ל שכוונת הרב היתה שיאמר כך בפירוש שא"כ למה ליה שטר הקנאה בלא הקנאה נמי אדם יכול לחייב א"ע אע"פ שלא לוה כל שפירש כן ובההיא דאמרינן בריש פרק הנושא את האשה דחייב אני לך מנה בשטר חייב אלא ודאי בסתם עסקינן. ומ"ה בשטרי הקנאה כותבים אע"פ שאין מלוה עמו שהרי מיד נשתעבדו נכסיו בסודר זה שמשך ואפי' לא ילוה לעולם אבל בשטרי דלאו הקנאה אין כותבים שהרי לא' נשתעבד מעכשיו וכ"ד גדולי הראשונים ז"ל דבשטרי הקנאה אע"פ שלא פירש בין ילוה בין לא ילוה משעת קנין זכה וכתב ר"ת ז"ל דאע"ג דאמרי' דבשטרי אקנייתא אע"פ שלא לוה קנה ה"מ היכא דמטיא שטרא לידיה אבל בלא מטיא שטרא לידיה לא וכ"ד הרי"ף ז"ל בתשובה והביא ראיה מפ' יש נוחלין נמצאת דייתיקי חגורה לו על יריכו לא עשה, ולא כלום ומי לא עסקינן אפי' כתוב בה קנין וכ"ד הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהלכות זכייה ומתנה דההוא אפי' בקנין הוי ולא נהירא דא"כ כי קאמר שמואל לקמן דמוציא שטר הקנאה בשוק יחזיר לבעלים ע"כ בשחייב מודה ואומר תנו היא דאל"ה היכי אמרינן עלה דההיא אי משום כתב ללות ולא לוה הא שעבד נפשי' דהא אמרינן אפילו בשטרי הקנאה בעינן דלמטי' שטרא לידי אלא ע"כ שחייב מודה ואומר תנו היא וה"ק אי משום כתב ללות ולא לוה ומשום קנוניא אומר תנו הא שעבד נפשי' וכיון שעכשיו הוא אומר תנו הא מטיא שטרא לידי' ובדין טריף וכיון דע"כ ההיא באומר תנו דכמאן דמטי שטרא לידי' היא היכי שקלינן וטרינן בסוגיא דשמואל מצי סבר לה כאביי דאמר עדיו בחתמיו זכין לו דאי סבר לה כאביי למה לי' דנקט שטרי הקנאה אפי' בלא הקנאה נמי כיון דמטי שטרא לידי' הא שעבד נפשי' אי ס"ל כאביי אלא ע"כ שמואל ל אפי' בשאין חייב מודה אמר בשטרי הקנאה דיחזיר לבעלים דהא שעבד נפשי' אעפ"י דלא מטה שטרא לידי' ומ"ה מצי למימר דס"ל כאביי והא דנקט שטרי הקנאה לומר דאפי' באין חייב מודה יחזיר ואלו בשטרי דלאו הקנאה לא הוה אמר יחזיר אלא בשחייב מודה דה"ל כמאן דמטא שטרא לידיה וכמ"ש רש"י ז"ל בפירושיו ושמעינן מינה דכי אמר בשטרי הקנאה הא שעבד נפשי' אע"ג דלא מטא לידי' קאמרינן ולפ"ז ההיא דפ' יש נוחלין כשאין בה קנין עסקינן אבל ביש בה קנין בין במתנה בין בהלואה משעת קנין זכה ואע"ג דלא מטא שטרא לידי' וכ"כ שם ה"ר יוסף הלוי ז"ל והרמב"ן והרשב"א ז"ל:
משום דק"ל לאביי כו' מלשון מר רב יהודה גאון נקטינן לה. ואי"ל עליה דאע"ג דק"ל לאביי הא לא הוה צריך למימר עדיו בחתומיו זכין לו דהמ"ל דכותבי' שטר ללוה בשטרי הקנאה וכרב אשי ומתניתין לאו משום דחיישינן לפרעון וקנוניא וכדמשיג לי' אביי למלתי' ואפשר לדחוק ולומר דה"ק דלעיל כי דחקינן לוקמי' מתניתין דכותבין שטר ללוה בשטרי הקנאה דוקא משום דק"ל במתניתין דמצא שטרי חוב בשחייב מודה אמאי לא יחזיר דלא הוה ס"ד דניחוש לקנוניא ואצטרכינן לשנויי משום כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי וכיון שכן ע"כ מתניתין דכותבין שטר ללוה דוקא בשטר הקנאה דאי בשטר דלאו הקנאה לכתחילה היכי כתבינן כיון דהיכי דנפל חיישינן אבל לאביי דלא ס"ל טעמא דאקרי וכתב וע"כ אית ליה למימר דמתניתין היינו טעמא משום דחיישינן לפרעון למ"ל לדחוקי נפשי' ולמימר דההיא דכותבין שטר ללוה דוקא בשטרי הקנאה דכיון דסתמא קתני משמע דבכל שטרי היא ומשום דעדיו בחתומיו זכין לו:
אלא הא דתנן וכו'. הא אמרת עדיו בחתומיו זכין לו כלומר דליכא למיחש לשמא כתבו ללות ולא לוה כלל דכיון דאמר תנו כמאן דמטא שטרא לידי' דמיא ואפילו שלא לוה וכההיא דחייב אני מנה לך בשטר דבריש פרק הנושא.
שמואל מוקי לה למתניתי' בשאין חייב מודה פירש"י ז"ל באומר מזויף הוא וכן עיקר מדקאמר בסמוך לוה הא קאמר להד"מ ואי בטוען כתב ללות ולא לוה להדרי ללוה לצור עפ"י צלוחיתו של לוה והק' רש"י א"כ היכי אקשינן א"ה כי אין בהם אחריות נכסים אמאי יחזיר וכו' ולמה לא יחזיר כיון דלא טעין אלא מזוייף הוא דהא אי מקיים לי' גבי ואי לא לא גבי בשלמא כי יש בהם אחריות נכסים בדין הוא דלא יחזיר דחיישינן לפסיד' דלקוחו'. דלמא כתב ללות ולא לוה הוא ולא קנה מלוה דהא לא מטא שטרא לידי' ואע"ג דלא טעין הכי מ"מ לא אמר תנו דלהוי כמאן דמטי שטרא לידי' ויזכה מלוה והשיב ז"ל דכיון דנפל אתרע לי' ואמרינן מפני שפסול הי' לא נזהר בו ומהמנינן להאי ואינו מחוור דהיכי מהימנינן לי' אם העדים עומדים ומעידים עליו שזהו כתב ידם וכ"ת כיון דנפל ואיתרע לי' חיישינן דטעו בסהדתייהו דמלוה כיון וזייף וכההיא דאמרינן פ' גט פשוט אין חתימת ידי הוא מקמי דרבה בר בר חנה לא חתמי לא היא דא"כ היכי אמר שמואל לקמן המוציא שטר הקנאה בשוק יחזירו לבעלים ואפי' באין חייב מודה ליחוש שמא מזוייף הוא ומקיימינן שלא כדין כדקאמרת הכא אלא וודאי לכולי האי לא חיישינן וא"כ הדרא קושיין לדוכתא מאי קא מקשי' כי אין בהם אחריות נכסים אמאי יחזיר לפיכך מכאן דקדוק ר"י דהבא לפרע מן הלקוחות או מן היורשים אינו צריך לקיים שטרו דאוקמי' אדינא דאורייתא לקיום שטרות לא בעי ולא אמרינן צריך לקיימו אלא כגון דטוען ברי' בלוה גופי' ומוכר ונותן גופי' ומייתי ראי' נמי מדאמרינן בפ"ק דגיטין המביא גט מא"י דאינו צריך לומר נכתב ובפ"נ ושם יתבאר בס"ד ולפי דינו של הרב הכא שפיר פריך. כי אין בהם' אחריות נכסים אמאי יחזיר כיון שלוה טען מזוייף דנהי דמניה דידיה לא גבי בלא קיום מיורשיו גבי וכיון דלוה טוען מזוייף הוא אמאי יחזיר אבל אין דינו ז"ל מחוור מדאיתא פ' יש נוחלין ש"מ שאמר מנה לפלוני בידי ומת אין כותבים ונותנים תנו מנה לפלוני ומת כותבים ונותנים ואוקמינן בדנקט שטרא בידי' דלא מקיים אמר תנו קיימינן לשטרא לא אמר תנו לא קיימינן לשטרא אלמא אפי' מהיורשים אינו גובה עד דמקיים לי' ועוד דההיא דאמר שמואל לקמן המוצא שטר הקנאה בשוק לא אתיא שפיר לפי' זה כמו שנכתוב בעה"י וכיון שכן הדרא קושיא לדוכתא אלא ה"פ כי אין בהם אחריות נכסים אמאי יחזיר ליחוש דלמא כתב ללות ולא לוה הוא ולא מטא לידי' כלל הלכך אפי' מקיים לי' גבי שלא כדין ואע"ג דאיהו לא טעין הכי אלא אמר מזוייף הוא מלתא דלא רמיא עליה דאנשי היא ואמר ולאו אדעתי' ומסקינן דלהכי יחזיר לצור ע"פ צלוחיתו למלוה בלחוד אבל לא מהדרינן לי' ללוה דהא קאמר להד"מ ואע"ג דאמר דאף כתב ללות ולא לוה בכלל טענתו הי' נמי דמש"ה פטרינן לי' לא יהבינן לי' מידי דלא תבע אלא למלוה מהדרינן דאיהו תבע לי' (ושמעתי מקשים לתמוה על דברי ר"ן אלו וכ"כ הר"ן פ"א דגיטין דהא דלא יחזיר משום דאנן טועני' שלא לוה ולא קנה כיון דאינו מודה ולא מטה לידי' דסותרי' לדברי הר"ן פרק בתרא דגיטין בדף קפ"ט ע"ב בקושייתו על הרמב"ן וכ' אבל לא מוכח' דס"ל הכי וכו' ולא אוקמא בשטרא דלאו אקניית' משום דבעי לאוקמי בכולהו שטרא והא לדברי הר"ן הכא עדיין ע"כ מיירי רק בלאו אקניית' דאלו באקניית' דליכ' חשש דלא לוה יחזיר דאי מקיים שפיר גבי ואי לא מקיים הא ממילא לא יגבה דטענינן מזוייף
שטר שאין בו אחריות וכו' פי' דכשיש בו אחריות נכסים דינו כשטר ואעפ"י שאין העדים מעידי' בפיהם אלא מתוך הכתב התורה הכשיר' עדותן מדכתיב וכתוב בספר וחתום והעד עדים אבל כל שאין בו אחריו נכסים אינו עושה מעשה שטר אלא כעדים שכתבו ומפיהם בעינן ולא מפי כתבם אבל בבעל דבר אפי' מפי כתב' סגי כדאיתא בגיטין דחרש שיכול לדבר מתוך הכתב כותבים ונותנים גט לאשתו ובנשתתק נמי אמרינן התם דבודקין אותו למשאות ולמתנות ומ"ה כ"ע מודו דהוציא עליו כתב ידו גובה מנכסים בני חורין אעפ"י שאין עושה מעשה שטר.