חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק א - שנים אוחזין · דף ו:
לעולם אימא לך תקפו כהן כו' וסלקא שמעתא הכי מהא שמעי' דכל ספק ממונא דקי"ל חומרא לתובע וקולא לנתבע אי תקפה תובע בפנינו או בפני עדים מפקינין מיני' דאוקי ממונא בחזקת מארי' ותקיפה בכה"ג לא מהני הלכך בכל תיקו שבתלמוד ובכל ספק ממונא שתקפה התובע מפקי' מיני' וכן נראה דברי הרי"ף שכתב בההיא דבעי' לן בס"פ השוכר את הפועלים ליסטים מזויין כנגד רועה מזויין מהו וסלקא בתיקו וכתב ז"ל ואפי' רועה מזויין פטור י' וא"ת היכא אמרי' בכל ספק ממונא אי תפס התובע מפקי' מיני' והא אמרי' בפר' האשה שנתארמלה זמנין דתפסה מאתים ואמרה בתולה הויא והא דלא אעברי קמאי איתנוסי הוא דאיתנוסי אלמא דתפיסה בספיקא דממונא מהני ולא אמרי' אוקי ממונא בחזקת מארי' וי"ל דהתם טעמא דמלתא דמלתא דעבידא לגלויי ובמלתא דעבידא לגלויי לא מפקי' ממונא מרשות התופס כדי להעמידו בחזקת מארי' קמא וראי' מדאמרי' פרק המקבל ההוא שטרא דהוי כתי' ביה שנין סתמא מלוה אמר חמש ולוה אמר ג' כגון שקדם המלוה ואכל לפירי ואסיקנא דפירי בחזקת אוכליהן קיימי ואקשי' והא קי"ל הלכתא כוותי' דר' נחמן דאמר חזקת בעליהן עומדת ומפרקי' התם לאו מלתא דעבידי לגלויי הוא אבל הכא מלתא דעבידי די לגלויי הוא דרוב הנשאת בתולה אית להו קלא אטרוחי בי דינא תרי זימנא לא מטרחינן אלמא דבמלתא דעבידי לגלויי שבקי' ממונא ברשותא דמאן דתפס ולא מהדרי' לי' למארי קמא וא"ת דהא אמרי' בפ' האשה שנתארמלה שנים החתומי' על השטר ובאו שנים האחרים ואמרו כתב ידם הוא, אבל אנוסים היו נאמני' ואם כת"י יוצא ממקום אחר אינם נאמני' ואקשי' ומגבי' בי' והא תרי ותרי נינהו ואסיקנא דלא מיקרע קרעינן לי' ולא אגבי' מגבי' לי' אלא אי תפס לא מפקי' מיני' ואמאי והא התם לאו מלתא דעבידי' לגלוי הוא דתרי ותרי נינהו ותרי כק' והו"לל אוקי ממונא בחזקת מארי' ולא תיהני' בי' תפיסה י"ל דכל תרי ותרי, לא אמרי' אוקי מלתא אחזקת קמא משום דכל תרי מנייהו סמכי' בוודאי ואינו בדין שנוציא ממון מרשות התופס כיון שב' עדים מעידי' כדבריו ואף לענין אסורי' הדין כן דכל היכא דאיכא תרי ותרי לא אמרי' אוקי מלתא אחזקה כדמוכח' האי דינאי מלך בפ' האומר בקדושי' אבל כל ספקא תפס תובע מפקי' מיני' ומיהו ה"מ דתפוס שלא ברשות אבל תפוס ברשות אפי' כה"ג לא מפקי' מיני' וראי' מדאמרי' בסוף פרק השואל כור בל' סאה בסלע אני מוכר לך ראשון ראשון קנה כלומר אע"ג דאיכא לספוקי משום לשון ראשון שאמר כור בל' שלא הי' דעתו שיקנה אלא לאחר שימשוך כל הכור ולא ראשון ראשון כיון דמספקא מלתא משום לשון אחרון שאמ' סאה בסלע אמרי' דראשון ראשון קנה וטעמא דמלתא משום דברשות תפוס וזהו שפי' שם בגמ' התם טעמא מאי משום דתפוס ה"נ הא תפיס כלומר שתפס ברשות והיינו נמי דגרסי' בפ' השוכר את האומני' השוכר את הספינה וטבעה לו בחצי הדרך ר' נתן אמר אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן אלמא אע"ג דמספקא לן מילת' אמרי' אוקי ממונא בחזקת מארי' ולא מהני בי' תפיסה דשלא ברשות אם אם נתן ברצונו אין מוציאי' מידו ומיהו כי אמרי' דבספיקא דממונא תפיסה ברשות מהני ה"מ במטלטלי אבל במקרקעי אפי' ברה"י לא מהני וראיי' מדקיי"ל כר' נחמן דאמר בס"פ השואל בפלוגתייהו דשוכר ומשכיר בחודש העבור דאפי' בא בסוף החודש כלו למשכיר משום דקרקע בחזקת בעלי' עומדת והא התם ברשות תפוס דהתם נמי מדמינן לי' בגמ' לכור בל' סאה בסלע שהוא תופס ברשות וכדכתבי' ואפ"ה אמרי' דקרקע בחזקת בעלי' עומדת ולא מהני תפיסה ובזה יפה כח קרקעות מכח מטלטלי' אבל לענין תפיסה שלא ברשות כי היכי דלא מהני בקרקעות לא מהני במטלטלי' ומיהו היכי דספקא דממונא איתא מחמת טענותיהן של בעלי דבר שהן מכחישין זה את זה ולא נתברר לנו האמת בכה"ג אי תפיס שלא בעדים מהני' לי' תפיסתו במגו דאי בעי אמר להד"מ אבל היכא שהספק הוא מחמת הדין בעצמו לא מהני לי' תפיסתו אפי' שלא בעדים דהא ליכא למימר מגו ובכל הני גוונא דאמרי' דלא מהני תפיסה ה"מ בספקא דממונא שדינו לקולא לנתבע דאיכא למימר אוקי ממונא בחזקת מארי' אבל תיקו שדינו שיחלוקו שאין א' מהם יותר מוחזק בה מחבירו אי תפס א' מהם אין מוציאי' מידו וכ"כ הרי"ף ז"ל בהנך בעיא דר"פ המפקיד שעלו בתיקו ופסק בהן הרב דחולקים משום דקי"ל בכל ממון המוטל בספק דליכא לאוקמי אחזקת מארי' קמא חולקי' דאי קדים חד מינייהו ותפס לא מפקי' מיניה: