אור ברסלב
חידושי הרן על בבא מציעא פרק א - שנים אוחזין › דף ה.

חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק א - שנים אוחזין · דף ה.

דף ד:

כי אצטריך קרא למעוטי היכי דחפר בה בורות שיחין ומערות מהכא משמע דכל תביעה שהיא באה מחמת קרקע אעפ"י שעכשיו דמי' הוא תובע ולא קרקע הרי הוא כתביעות קרקע ואינו נשבעי' עלי' וכן דעת הרמב"ם ז"ל פ"ה מהל' טוען ונטען אבל הראב"ד ז"ל כתב דהא דחשבי' הכא קרקע כשחפר בה בורות שיחי' דוקא כגון שתובעו למלאות החפירות אבל תובעו דמים נשבע ואינו מחוור דכיון דמ"מ בדמים הוא נפטור תביעות דמי' הוא וכל הך לישנא דהך פירכא דלמ"ד הילך פטור וכו' ממר ר' יהודאי גאון ז"ל נקטי' לי' ולאו עיקר דגמ' הוא ובודאי דפרכי' אמאי איצטר' קרא למעוטי קרקעות לאו פירכא גמורה הוא דאיכא לאוקמי' מיעוט דקרא כשעד א' מעידו והלא כופר בכל אלא דניחא לי' לפרושי מיעוטא דקרא אפי' כשמודה מקצת ועוד דעיקר מיעוטא דקרא גבי מודה מקצת הוא דכתיב

ארבעה שומרים צריכי' כפירה במקצת כו' וא"ת למה לי דכתב רחמנא שבועה גבי שומרים תיפוק ליה משום דהוי מודה במקצת ונשבע אף על אותה שטוען נאנסה ע"י גלגול דהא קיי"ל בקדושין דמגלגלי' אפי' שמא על שמא כ"ש שמא על בריא תי' הראב"ד ז"ל דנפקא מינה היכא דמחל לי' על ההיא דכפירה דנשבע על אותה שטוען נאנסה ואלו משום גלגול לא היה נשבע שהרי מחל לו על אותה תביעה ולא קיי"ל כרמי בר חמא דלא בעי הודאה וכפירה כלל אלא אפי' בטוען טענות נאנסה בלחוד חייב והכי מוכח בפ' המוכר את הבית:

לאו דא"ל הילך כלומר כיון דפקדון הוא אפי' קיימא הך פרה דהודאה באגם הילך הוא וכמו שכתבנו למעלה וא"ת הא דתנן בפ' הדייני' אין נשבעי' אלא על דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין כיצד בית מלא מסרתי לך והלה אומר אינו יודע אלא מה שהנחת אתה נוטל פטור משמע הא דבר שבמדה כגון זה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון אעפ"י שלא נאבדו אלא דא"ל מה שהנחת אתה נוטל חייב ואמאי הילך הוא וי"ל דבנתעפשו הפירות עסקי' דבעי לשלומי לי' דמי קלקולן ומ"מ לא נפחתה ומ"ה קתני דבמה שהנחת אתה נוטל פטור לפי שאינו דבר שבמדה אבל בזה אמר עד הזיז וזה אומר עד החלון חייב דלאו הילך הוא וכבר כתבתי שם בס"ד:

ר' חייא תנא הוא ופליג לענין פסק הלכה פסקי רבוותא כר' חייא קמייתא דהא ק"ו קאמר ושקלינן וטרינן עליה טובא ולא אשכחן עלי' פירכא ואבוה דר' אפטורוקי דפליג עליה אתוקם כר"ג ור' חייא כרבנן דקיי"ל כוותייהו הילכך איתא לדר' חייא ואע"ג דאמרי' בסמוך אי איתא לדר' חייא קמייתא לאו למימרא דמספקי' להו אי איכא אי ליתא דדכוות' אשכחן במידי דקיי"ל הכי בכתובות פרק המדיר אי איתא לדר' הונא דאמר יכולה אשה שתאמר נבעלה איני נזונת ואיני עושה ואפסיקי' הלכתא כוותיה בפ' שני דייני גזירות וכן דעת הרי"ף ז"ל והרמב"ם פ"ד מהל' טוען ונטען דאיתא לדר' חייא קמייתא אבל דר' חייא בתרייתא ליתא דקיי"ל הילך פטור וכמו שכתב הרי"ף ז"ל:

תוכן העניינים

חידושי הרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה