חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק כג - שואל · דף קנ.
אמירה לכותי שבות. נראה לי פירושא אמירה לכותי שבות בניחותא ואכתי פשיטא דאסור לומר לו דאין בין ישראל לכותי בדבר זה כלום וי"מ אמירה לכותי שבות בתמיהה האיך אפשר שיהא אסור דלא אמרו אמירה לכותי שבות אלא באיסור תורה אבל בשכירות דאינו אסור אלא מדרבנן לא אסרו לומר לכותי, ולא מיחוור בעיני דהא משמע במס' עירובין דאפי' בדרבנן אמרי' אמירה לכותי שבות גבי' ההוא ינוקא דאשתפוך חמימי, ועוד דא"כ הוה ליה לרב אשי למימר לעולם חברו ישראל אבל מדאמר אלא אמר רב אשי אפי' תימא חבירו ישראל ה"ק לא מיבעיא לומר כותי דאיצטריך מתני' למימר דאמן דאפי' לישראל חבירו נמי איצטריך למימר (דאסור לאפוקי מר' יב"ק) כנ"ל:
ר' יהושע בן קרחה אומר אומר אדם לחבירו הנראה שתעמוד עמי לערב. פי' דהואיל ולא פסק לו דמים ושמא לא יישרו בעיניו הדמים שיאמר לו לערב ונמצא דאין בדבריו כלום ולא הוי דבור של קיימ' אלא הרהור בעלמ':
הכא נמי כתיב ולא יראה בך ערות דבר כלומר גבי דברי תורה נמי כתיב ולא יראה בך ערות דבר דמשמע דדוקא דבור אסור ולא הרהור ואי אמרת בשלמא הרהור כדבור היינו דכתיב והי' מחניך קדוש ולא כתיב בי' דבר ולומר דהרהור אסור וכתיב נמי ולא יראה בך ערות דבר ולומר דדבור אסור וקמ"ל דהרהור כדבור אלא אי אמרת דהרהור לאו כדבור קשו קראי אהדדי ופריק ההיא מיבפי ליה לכדרב יהודה ולומר דבשעת דבור אסור להסתכל בערוה אבל בשעת הרהור מותר להסתכל בערוה כנ"ל:
אמר רב יהודה חשבונות של מלך ושל מה בכך מותר לחשבון בשבת כך היא גרסת מקצת הספרי'. ופי' מלך עצה שכן תרגום איעצך אמלכינך כלומר חשבונות של עצה שאינה שלו ואין צורך לו בהם כגון הרוצה לבנות כך וכך צריך להוציא בו. ואית ספרי דגרסי חשבונות של מה לך ופי' מה לך לחשבונות הללו הרי אין צורך בהם לא לך ולא לאחר דמה צורך יש לומר ולחשב כך וכך אני צריך להוציא בבנין זה: