חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק כג - שואל · דף קמט:
כדי להטעימן טעם רבית. פי' שידעו כמה מצטער ומיצר הנותנן ויבינו כמה ענשן גדול, ודוקא בני ביתו הסמוכין על שלחנו דהכל שלו ואין כאן רבית ולא קא עבר משום מדה וכו' דקפידתן לאו קפידא כיון דמשלו הוא ואינו מפיס אלא כדי להסיר קנאה מביניהם וכדי להטעימן טעם רבית לא גזרו כאן דילמא מפיס בשלהם ואתו לידי רבית, והיינו דאקשי' אי הכי דמשלו הן אוכלין אפי' מנה גדולה וכו':
מטילין חלשים על הקדשים בי"ט. ואע"ג דמיחזי כעובדין דחול שרי כדי להטיל שלום בין הכהנים שלא יתקוטטו על הקדשים כדכתיב ועמך כמריבי כהן, וא"ת והא אסיקנא בפ"ב דקידושין דאין חולקין זבחים כנגד זבחים ולא מנחות כנגד מנחות ואפי' בקדשים קלים וי"ל דדוקא קדשים בקדשים כגון קרבן בקרבן אחר כדמוכח במנחות דיליף להו מקרא אבל בקרבן אחד עושין מנות וחולקין בגורל.
מאי אבל לא על המנות אמר ר' יעקב וכו' אבל לא על המנות של חול בי"ט. י"מ דהיינו קדשים שנתותרו מן החול וטעמא דאסור משום דאפשר לחלוק מערב אי נמי קדשים דשבת שניסן שבת לידחות אצלם התירו אבל קדשים של חול לא, והר' יהונתן פי' דעל קדשים שניתותרו מן החול נמי שרי להטיל גורל בי"ט כי היכי דלא ליתו לאינצויי והכא במנות של הדיוט קאמר דאסור להטיל גורל בי"ט כיון דאפשר להטיל מבעוד יום. ונ"ל פי' לפירושו דהיינו מנות של בניו שנתותרו מן החול דאע"ג דמפיס אדם עם בניו הכא דאפשר להטיל מבעוד יום אסור דאלו מאחרים מאי שנא של חול בי"ט דאפי' בחול אסור ומטעמא דמקפידין זה על זה כדאמרן לעיל כנ"ל:
ושעירים ירקדו שם. כן צוה הקב"ה שירקדו שם שעירים ולא אנשים ואם הותרו אנשים ליכנס שם השעירים מסתלקין ונמצא יעברו מצות הבוי"ת: