חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק כ - ר' אליעזר דתולין · דף קמא.
מתני'
הקש שעל גבי המטה וכו' מכבש של בעלי בתים מתירין וכו' ושל כובסין לא יגע בהן. פי' לפי שמהודק הרבה ואפילו להתירו אסור דחשיב כסתירה ואפילו ברפוי גזרי' אטו מהודק יפה, ור' יהודה פליג בהא דלא גזר ואמר אם הי' מותר מערב שבת כלומר רפוי מתיר את כולו ושומטן:
גמרא
ממטה למעלה אסור. כלומר שהתחתון שהוא העוקץ נתון למעלה וראש העליון שהוא עב נתון למטה אסור לפי שהגומא קצרה מלמעלה וכשהוא נוטלו משם מתרחבת הגומא למעלה מפני ראש שיש לצאת משם ומזיז העפר ומטלטלו, ואע"פ שאין מטלטלו בידו ממש אלא ע"י דבר אחר אסור דס"ל דטלטול מן הצד שמי' טלטול ואע"פ שהי' הגומא רחבה בראשה בתחלה כשהטמין שם הפוגלא מ"מ אח"כ נסתם כשכסהו בעפר, ולפי שלא תטעה בפירושא דהאי מימרא בעי' שיהו העלין מגולין:
האי מאן דסחי במיא לנגיב נפשי' כו' דילמא אתי לאיתויי ד' אמות וכו'. כלומר אותן שטובלין בנהר ונכנסין באמצעיתו שהוא עמוק ומגיעין המים עד צוארו ורוצה לעלות משם לא יצא מן הנהר מיד אלא יתעכב בשפת הנהר סמוך ליבשה כאמה שאין המים מגיעין אליו עד הארכובה, אי נמי בשפת הנהר ממש כדי שיתנגבו המים שבראשו וצוארו ושבגופו ולא יוליכם ביבשה שהוא כרמלית ד' אמות לפי שאסור להוליך מים שעליו ד' אמות שלמות בכרמלית מדרבנן, ואף על גב דאפילו בלא ניגוב אפשר שלא יוליכם ארבעה אמות בבת א' שהרי אפשר לו לעמוד לסוף שתים מכל מקום החמירו עליו שמא ישכח לעמוד והצריכוהו לעמוד בשפת הנהר עד שיתייבשו המים שעל בשרו, ואקשי' אי הכי כי קא נחית נמי קא דחי מיא כלומר אי הכי שאתה מחמיר עליו כך הי' לך להחמיר עליו ג"כ בכניסתו לנהר שיכנס בנחת כדי שלא יזרקו ניצצות המים חוץ לארבע אמות מחמת כחו, ופרקי' אפילו כי זריק לית לא איסורא כלל דכחו בכרמלית לא גזרו:
האי בנין חקלאה הוא. פירוש בנין של שדה ואינו של בתים דבנין של בתים הוא בטרכסיד ואפי' במתכוין ליכא אלא איסורא דרבנן וכשאינו מתכוין כי הכא מותר לגמרי:
ואין מקנחו בקרקע דילמא אתי לאשוויי גומות, פי' הרא"ה ז"ל לדעת שדרך המקנח רגלו להחליק פני הקרקע כדי לקנח רגלו יפה:
רב פפא אמר א' זה וא' זה מותר. פי' ה"ר יהונתן ז"ל לפי שאין מתכוין לא לבנין ולא לאשוויי גומות ודבר שאין מתכוין מותר כר' שמעון ופסיק רישי' נמי לא הוי דהא לא ניחא לי' עכ"ל, וכתב הרא"ה ז"ל ובתרי' דרבא איפליגו ולאו בהדי' וכיון דכן מסתברא כרב פפא דבשל סופרים הלך אחר המיקל וכן דעת רב סבא ז"ל עכ"ל, וכן דעת הרשב"א ז"ל:
טיט שע"ג בגדו מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו מבחוץ. פי' רש"י ז"ל משום דמיחזי כמלבן והרא"ה ז"ל פי' דאסור משום עובדין דחול: