חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק יט - ר' אליעזר דמילה · דף קלב.
שכן אם עבר זמנן בטילין, פי והילכך כדי שלא יתבטלו דין הוא דדחו מכשיריהן לשבת והא ודאי הגמרא הוא לדידהו:
וכן אמר רב יצחק נפחא הלכה. פי' וכן אית לי' לר' אליעזר דמילה גופי' הלכה ולהכי מיתר לי' ביום השמיני ואפי' בשבת למכשירין:
ק"ו מהלכה מי אתי. פי' לרבנן בלחוד הוא דקשיא אבל לר' אליעזר דיליף מכשירין מקרא שפיר מצינן למילף ק"ו ממכשירי מילה והא דנקט ומה מילה וכו' ולא קאמר ומה מכשירין וכו' משום דמילה הוא העיקר ולעולם לדידי' מילה עצמה הלכה היא, וכן פירש"י ז"ל:
ר' יוחנן אמר אמר קרא ביום אפי' בשבת. דוקא לרבנן אבל לר' אליעזר איצטריך ביום למכשירי' ומילה גופה מהלכה או מאות ברית ודורות:
הכי נמי דדחו שבת. פי' והא קי"ל דאין קרבן יחיד דוחה שבת:
הואיל וחס רחמנ' עלייהו לאיתויי בדלות. פי' והיינו מצורע וזב וזבה דקרבן שלהם עולה ויורד:
אלא מעתה יהא זר כשר בהן וכו'. פי' אלא מעתה דמשום דחס רחמנא עלייהו איצטריך למיכתב ביום דאי לאו ביום הוה אמינא דמשום חסות דידהו כדי שלא תתעכב כפרתן דאפי' בלילה נמי ליתי א"כ נימא דמשום חסות דידהו שיהא זר כשר בהן ונקל ג"כ בקרבנם שיהא אונן כשר בהן. ופי' הרא"ה ז"ל דלאו זר ממש קאמר דהא כהן כתיב בהו אלא זר כהן קאמר ומשכחת לה בכהן שמחוסר בגדים דחשיב כזר וכדאמרי' בסנהדרין בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם. אי נמי זר דוקא וה"ק יהו הם כשרים לאכול אשמות שלהם וגם אונן כהן למהר כפרתם והיינו חסות דידהו כן פי' ז"ל (דבר יראה ממנו):
הא אדרי' קרא. פירש"י ז"ל הא אהדרי' קרא מביום צוותו למפסיל בהו שמה וכיון שכן אהדרינהו וכללינהו לעשותן כשאר קרבנות. והגאון פי' אע"פ שחס עליו והקל בקרבנו כבר החזירו לטהרת הכהן שנאמר והביא וגו' לטהרתו אל הכהן:
תניא כותי' דר' יוחנן ודלא כר' אחא בר יעקב וכו'. זימנין דאמר תלמודא האי לישנא וזימנין לא אמר אלא תניא כותי' דר' פלוני ותו לא משום דתלמודא הוא דמסדר הברייתא כפום מאי דמיתמרא בבי מדרשא דזימנין לא איתמר בבי מדרשא אלא תניא כותי' דפלוני ותו לא ותלמודא נקט לה הכין וזימנין איתמר בבי מדרשא תניא כותי' דפלוני ודלא כפלוני ותלמודא נקט לה הכין: