אור ברסלב
חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת פרק יז -כל הכלים › דף קכג:

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק יז -כל הכלים · דף קכג:

דף קכג.

הכא אורחי'. להעמיד עצמות גרונו ואי מקיא לא איכפת לן:

אמר רב ששת מנא אמינא לך וכו', ליטול בה את הקוץ. פי' ואע"פ שמוציא דם לא איכפת לן לפי שאינו עושה חבורה בידיו אלא ע"י נטילת הקוץ הוא מוציא דם והכא נמי ע"י העמדת עצם שבגרונו, וחזרתו למקומו הוא מוציא דם ואינו צריך לכך וכיון שכן רפואה זו התירו. ורב נחמן התם פקיד דם שבא עם הקוץ. וי"מ דאסובי ינוקא אינו מקיא ולא מוציא דם ואי עביד נמי לא שכיח והוי דבר שאין מתכוין ושרי ופליגי אי איכא משום רפואה או לא, ורב ששת דחי דהתם לאו אורחי' והילכך במידי דלא שכיח אסרי' משום רפוא' אבל הכא מגו דהוו אורחי' ומילתא דשכיחא לא חשיב רפואה כלל, ורב נחמן דחי דלא דמי לקוץ וקוץ עצמו פקיד ונראה ונטילתו לאו מידי אבל הכא בהעמדת עצם לא פקיד וכן פי' הרא"ה ז"ל והלכתא כרב ששת דרב נחמן ורב ששת הלכה כרב ששת באיסורי:

מתני'

קנה של זיתים אם יש קשר בראשו וכו'. פרישנא בגמרא דמפני הקשר חשוב כלי לקבל דכשהוא מהפך בו הזיתים כיון שיש בו קשר פקוק אין המשקה זב ממנו ונשאר שם מן השמן אבל כשאין בו קשר אין החלל שלו עשוי לקבלה לפי שהמשקה זב על ידיו ועל לבושו אם הפך בו והילכך לא מקבל טומאה אבל ניטל הוא בשבת דמ"מ ראוי הוא להפך בו הזיתים דהא כלי הוא חזק ומתוקן אבל, שאר קנים שאינן חזקין ומתוקנין לשום תשמיש אסור לנוטלן אפילו לצורך גופן:

גמרא

בראשונה היו אומרים שלשה כלים ניטלין וכו'. כלומר אע"פ שמשתמשין בהן קצת לפעמים לאיסור שהן ראויין לתשמיש איסור מ"מ ניטלין הן לתשמיש של היתר כיון דעיקר עשייתן הן להיתר אבל אותן כלים שאין משתמשין בהן אלא תשמיש של היתר ואין ראויין לתשמיש אחר לא אסרו אפי' בראשונה, והם אסרו כלים שראויין לתשמיש איסור אע"פ שראויין לתשמיש של היתר:

ודבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו אין לצורך מקומו לא. פי' דלאביי לא חשיב צורך מקומו כצורך גופו:

ועדיין בידו אחת וכו' עד שאמרו כל הכלים ניטלין וכו'. כלומר הא כדאיתא והא כדאיתא דלעולם כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו אין לצורך מקומו לא וכ"ש מחמה לצל וכלי שמלאכתו להיתר ניטל אפילו לצורך מקומו:

מה לי צורך גופו מה לי צורך מקומו. דלרבא חשיב לצורך מקומו כצורך גופו וליכא לאיפלוגי בינייהו וכל היכא דהתירו צורך גופו ה"ה לצורך מקומו:

מחמה לצל, כלומר בכדי:

אפילו בשני בני אדם. כתב הרא"ה ז"ל משמע דלא פליגי אביי ורבא בהכין אלא דרבא משום דלטפויי מילתא אתי מטפי נמי בהא וה"ה אפי' בעשרה בני אדם כדמוכח בשילהי עירובין גבי ההיא אסותא דהוה בי מר שמואל ע"כ, ואין כן דעת הרשב"א ז"ל אלא דאביי ורבא פליגי:

איתבי' אביי לרבא מדוכה אם יש בה שום וכו', והכי קא פריך בשלמא לדידי דצורך מקומו לא חשיב כצורך גופו ניחא דאיכא לאוקמי הא דמדוכה כר' נחמי' כדמוקי לה רבה לעיל דלר' נחמי' אין ניטל לצורך גופו לפי שאין זה תשמישו המיוחד לו כ"ש לצורך מקומו דגרע מצורך גופו אלא לרבא דחשיב לי' צורך מקומו כצורך גופו כמאן מוקי לה דלדידי' לר' נחמי' ניטלת היא לצורך מקומה דהא רבא מוקי הא דר' נחמי' דמתני' לקמן בכלי שמלאכתו להיתר דניטל בין לצורך גופו בין לצורך מקומו דהכל חשוב תשמישו המיוחד לו, ונהי דלר' נחמי' כלי שמלאכתו לאיסור אינו ניטל לצורך גופו לפי שאין זה תשמישו המיוחד לו דתשמישו המיוחד הוי דבר של איסור מ"מ ניטל הוא לצורך מקומו דצורך מקומו חשיב כתשמיש המיוחד לו כיון דלדידי' חשיב צורך מקומו כצורך גופו וכלי שמלאכתו להיתר צורך גופו הוי תשמישו המיוחד לו וא"כ הא דמדוכה לרבא ליכא לאוקמה כר' נחמי' דהא קתני אין מטלטלין אותה דמשמע כלל לא ולדידי' ניטלת היא לצורך מקומה דהוי תשמישה המיוחדת לה. וקשיא לי' א"כ רבא דפריק הב"ע מחמה לצל ולומר דאין מטלטלין לאו דוקא כלל לא אלא מחמה לצל אין מטלטלין הא לצורך גופה ולצורך מקומה מטלטלין א"כ לוקמה כר' נחמי' ומאי אין מטלטלין לצורך גופה אבל לצורך מקומה מטלטלין לא היא דניחא לי' לאוקומה כרבנן דסבירא לי' דכל שמלאכתו לאיסור שרי בין לצורך גופו בין לצורך מקומו וכן נמי לקמן כנ"ל:

הכא נמי מחמה לצל. פי' והא דקתני שאסור לטלטלו ה"ק אם ישתמש בו אסור לטלטלו לכל תשמיש כגון להצניעו מחמה לצל דודאי אסור הוא אלא א"כ לצורך גופו ולצורך מקומו וה"ה דהוה מצי רבא לתרוצי בהא כדתריץ רבה לעיל משום דמיחד לי' מקום אלא שיטה דאידך נקט:

תוכן העניינים

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה