חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק יב - הבונה · דף קד.
מנצפ"ך צופים אמרום, הכא משמע שהם האותיות הראשונות ואלו בפ"ק דמגילה משמע שהם האחרונות. וי"ל דהתם קודם דשמעי' להא דרב חסדא הוה קס"ד דהם האחרונות הסתומות אבל לבתר דשמעי' לדרב חסדא דאמר מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין ידעי' דהא דר' חייא דמנצפ"ך על הראשונות קאמר, והא דאמר מנצפ"ך ולא אמר כמנפ"ץ כסדר האלפא ביתא כבר כתבתי' בפ"ק דמגילה:
ומאי טעמא פשיטא כרעי' דדל"ת לגבי גימ"ל. פרש"י ז"ל שמשוכה במקצת לצד גימ"ל ולא לצד ה"א:
ומאי טעמא מהדר אפי' דדל"ת מגימ"ל. פי' שהיא סתומה כלפי הגימ"ל ואינה פתוחה כגון זה גוא:
מאי טעמא מהדר אפי' דקו"ף מרי"ש. פי' שהירך שלמטה אצלה ולא לצד האחר כגון זה הר:
תו אמת. למדנו מכאן שהתי"ו סתומה כמין חי"ת ולא פתוחה כמין ה"א שא"כ היו שואלין עלי' והילכך צריך ליזהר בצורת האותיות לפי שנפסלין הן בשינויין כדאמרי' בברייתא דלעיל בסופה הרי אלו יגנזו: