חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק יב - הבונה · דף קג:
עד שיכתוב שם קטן משם גדול. פי' דת"ק דברייתא בעי שתי אותיות חלוקות ור' יהודה אפי' באותיות שוות כת"ק דמתני' ולר' יוסי אפי' ברישום חייב וכ"ש בשתי אותיות ודוקא בסריטה אחת על שני נכרים או שתי סריטות על נסר אחד דבכי האי גונא חשיב סימנא ובסימנא בעלמא מיחייב ולאפוקי סריטה א' בנסר א' דלא חשיב סימנא דמילתא דמיתרמי הוא באקראי בעלמא:
א' א' דאאזרך איכא בינייהו. פרש"י ז"ל שהן שתי אותיות מתיבה גדולה אבל לא מצינו שהיא תיבה קטנה בכל המקרא ע"כ. פי' לפירושו שאין אתה יכול לעשות מהן שום שם ופעולה ולאפוקי חח מחחים דבכי האי גונא חייב משום דחח הוי ליחיד:
בגלטורי. פי' שקורין אותן שמות מלאכים או אלו מכשפות שרגילות לכתוב שתי אותיות משם אחד:
עיינין אלפין. פי' שאם בא לתקן ירך שני נראה כרוצה לכתוב אל"ף והוא חצי אל"ף הפוכה כזה ז גמין צדין. פי' אותו עוקץ של גימ"ל היוצא למטה שלא יעשנו לאחוריו כזה ף ולא כגון זה ן, שנראה כמין צד"י הפוכה:
צדין גמין, שלא יפריש העוקץ שאחרי הצד"י שנראית כיו"ד גימ"ל כזה צ ומכאן נראה דירך הצד"י למטה עקום מעט כלפי מטה ונראה בה כמין עוקץ כזה צ ואינו ישרה כזה צ ועוד נראה שהירך השני שבצד"י הוא ישר לפיכך כשמפרש זה מזה נראה כיו"ד גימ"ל ולא עקום כזה ש שאלו כאן אין כאן דמיון לגימ"ל כלל, וה"ה דהוה מצי למימר צדין נונין אלא שיטפא דגמלין צדין נקט וי"מ צדין גמין שלא יעשה ירך שבצד"י פשוט ונראה כיו"ד וצד"י מחוברות אלא עקום כזה צ:
חתין ההין. פי' שלא יהא ירך החי"ת באמצעיתה ואף על פי שהוא דבוק כזה חד אלא בסופה כזה ח:
יודין ווין, מהכא גמרי' דצורת היו"ד כמין וא"ו כזה ולא כמין זי"ן כזה י טיטין פיפין, מכאן נראה שהטי"ת היא ישרה כזה ט ולא עגולה כזה ם דא"כ לא דמיא לפ"א: