אור ברסלב
חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת פרק יא - הזורק › דף קא.

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק יא - הזורק · דף קא.

דף ק:

ר' יהודה אומר עמוקה עשרה. פי' עמוקה לתוכה דהויא רשות היחיד ואין גבוהה עשרה על הים מטלטלין מתוכה לים כגון דרך דפנותי' כדמפרש ואזיל, ודוקא בשאין גבוהה עשרה הא גבוהה עשרה ממלא בהדיא מן הים לספינה ובהא פליגי רבנן עלי', אבל בטלטול דרך דפנותיה מודו לי' ורישא נמי לרבנן בהכי מיירי שגבוהה עשרה ועמוקה עשרה ופי' אין מטלטלין טלטול גמור דלאו דרך חודה ורבי יהודה סבר דאפי' בגבוהה עשרה מותר דאי אפשר שלא יגביה ידו מדופני הספינה והוי אויר מקום פטור וממלא, ועוד שרי אפי' אינה גבוהה עשרה דרך חודה. וקשיא לי לר' יהודה רשות היחיד שעולה עד לרקיע היכי משכחת לה ואפי' תאמר דבעמוד בר"ה גבוה עשרה ורחב ד' לא אמרי' בי' דרשותו עולה עד לרקיע ה"מ עמוד דלית לי' מחיצות ואוירו מקום פטור אבל חצר או ספינה שיש לו מחיצות אמרי' בהו רשות היחיד עולה עד לרקיע וכמו שתירץ הרמב"ן ז"ל לעיל, ותירץ מורי נר"ו דהרמב"ן ז"ל לא אמר אלא בחצר וכיוצא בהן שמחיצות עשויות לאוירן ובהא הוא דאמרי' שהן עולות עד לרקיע אבל מחיצות דספינה אינן עשויות אלא להבריח המים ואינן עשויות לאוירן והויא לה כעמוד בר"ה גבוה עשרה ורוחב ד' שהוא מקום פטור והכין איתא התם בהדיא בעירובין:

אבל יש בפחות משלשה ארבעה. פי' קודם שהגביהו המחיצות שלשה מקרקעית הספינה יש ארבעה מדופן זה לזה הוי רשות היחיד דהרי הוא כאלו יש בקרקעיתה ד' דכל פחות משלשה כלבוד דמי ומותר לטלטל בכולה ואי לא דינה ככרמלית כיון דאין רחב קרקעיתה ד' טפחים ואין מטלטל בה אלא בד' אמות:

וא"ת אדרבה כיון דאין בקרקעיתה ד' טפחים אין דינה ככרמלית דהא אין כרמלית בפחות מד' טפחים וא"כ הוה לי' מקום פטור ומותר לטלטל בכולה, י"מ דמידי כרמלית לא נפקא כיון דאית בה ד' על ד' באי זה מקום שיהא קודם שיבוא לידי גובה עשרה. והרא"ה ז"ל כתב מסתבר לי דאפי' לא יהא אלא מקום פטור כך דינו דאין מטלטלין בו אלא בד' אמות שאלו כותל בר"ה גבוה עשרה ואין ברחבו ד' והוא ארוך הרבה ודאי אין מטלטלין באורכו יותר מד' אמות ולא הותר מקום פטור אלא לטלטל מתוכו לר"ה או מתוכו לרה"י אבל לטלטל ביותר מד' אמות לא הותר אלא ברשות היחיד בלבד או בזריקה דרך מקום פטור כגון מי שיש לו שני בתים בשני צידי רשות הרבים דזורק מזו לזו למעלה מעשרה אבל בטלטול לא שמענו ונראין הדברים בבירור לאיסור וכן נראה דאפילו בזריקה נמי אסור ביותר מד' אמות בעוקר במקום פטור ומניח במקום פטור עכ"ל:

לימא גוד אחית מחיצתא. כלומר אפי' אין בפחות משלשה ארבעה ולא מלינהו קני ואורבני לישתרי לטלטל בכולה ונימא שהמחיצות של מעלה במקום שרחבות ארבע כאלו נמשכות עד למטה תואמות ולא עקומות:

ואת לא תסברא. פי' דנימא בהא גוד אחית מחיצתא:

ואין בעיקרו ד' ברחב ויש שלו שלשה. פי' אפי' הגביה מקרקעיתו שלשה עד שלא הרחיב ד' וכ"ש פחות מיכן דה"ל כלבוד כן פי' רש"י ז"ל, והקשו בתוספות דכיון שיש ממקום ד' על ד' שלשה עד קרקעיתו ה"ל מחיצה שהגדיים בוקעין בו. ופי' הם ז"ל דאין ממקום ד' על ד' שלשה עד קרקעיתו שאין הגדיים בוקעין בפחות טפחים ויש בקצר שלו שלשה ברוחב קאמר, וקשיא לי דאם אין ממקום ד' על ד' עד הקרקע שלשה נימא לבוד ולמה לן טעמא דגוד אחית מחיצתא, ולי נראה דאי נימא לבוד אין גובהו של עמוד עשרה אלא שבעה ומשהו ואינו רשות היחיד דדין לבוד הוא דחשבי' כאלו הקרקע עולה עד מקום ד' על ד' ונמצא שאתה ממעט גובהו ג' פחות משהו וכן פרש"י ז"ל לעיל גבי ביצאתה דמישכן והכא גבי עמוד לא דק לפרושי הכין כנ"ל:

מידי איריא. פי' אכתי מדברי אביי הוא דאמר לי' לרב יוסף ולומר דמאי קושיא מחכמים דפוטרין בטרסקל דדילמא עד כאן לא פטרי חכמים בטרסקל ולא אמרי' גוד אחית אלא משום דהויא לה מחיצה שהגדיים בוקעין בה אבל בספינה דליכא בקיעת גדיים שהרי אין קביעותה ביבשה אלא בים במקום שאין שם גדיים וה"ה בעמוד שאין דרכן של גדיים להתחכך בו ולעבור תחת שיפועו שאינו אלא מעט הכי נמי דמודו בהו רבנן דאמרי גוד אחית מחיצתא, כן פירש"י ז"ל, ואזיל לטעמי' דפירש גבי עמוד שגובהו ג' עד שלא הרחיב ד' דנמצא דאיכא מקום בקיעת גדיים אלא שאין דרכן של גדיים להתבקע בו ולא מיחוור. ולפי' התוספות אתיא שפיר שאין הגדיים בוקעין בפחות מג' טפחים. ונמצא דאביי לאלומי קושיא דרב נחמן דאקשי לרב הונא אתי אבל לא מטעמי' דאקשי מהא דר' יוסי בר' יהודה דהא איכא חכמים דפטרי, ועוד דלא דמיא כלל כדפרי' ורב יוסף אתא לפרוקי אליבא דרב הונא דאיהו דאמר כחכמים דפטרי דלא אמרי' גוד אחית ואביי בא לומר דאפי' חכמים מודו בספינה, ורב אחא ברי' דרבא אקשי דגבי ספינה נמי הא איכא בקיעת גדיים ולסיועי לרב הונא ולרב יוסף ולומר דדין הוא דלא נימא גוד אחית כחכמים דפטרי גבי טרסקל, ואמר לי' רב אשי דבקיעת גדיים לאו שמי' בקיעה ואף על פי שיש במקום קצר שלה למטה פחות מטפח ונמצא הגדיים בוקעין בצדה כנגד ראשה במקום שרחב ד' אפי' הכי לא חשיבא בקיעה משום דאינה נראית, ורב הונא ס"ל דבקיעת גדיים שמי' בקיעה ולא אמרי' גוד אחית. כנ"ל שיטה זו לפי' רש"י ז"ל ואף על פי שיש לו שיטה אחרת לרבותיו כבר דחאה ז"ל בשתי ידים:

אין מחיצה תלוי' מתרת. פי' לענין איסור שבת, אלא במים אבל לענין סוכה חשיבא דופן דהא אמרי' בה גוד אחית כדאיתא התם הרא"ה ז"ל:

תוכן העניינים

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה