אור ברסלב
חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת פרק ח - המוציא יין › דף עט:

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ח - המוציא יין · דף עט:

דף עט.

ורמינהי קלף ודוכסוסטוס וכו'. וא"ת והיכי ניחא לי' סיפא דקתני קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפלין, וי"ל דאיהו מפרש לה הכין קלף ודוכסוסטוס סתמן כדי לכתוב עליו מזוזה אלא א"כ בשהוציאו בפירוש לדעת תפלין דהתם אקלף הוא דמחייב בכדי פרשה קטנה שבתפלין אבל אמתני' קשיא, ופריק מאי מזוזה מזוזה שבתפלין כלומר תפלין איקרו מזוזה מן הסתם והכא מדנקט לישנא דמזוזה ש"מ שהיא פרשה אחת קטנה שבתפלין כדקתני במתני':

אמר רב דוכסוסטוס הרי הוא כקלף מה קלף כותבין עליו תפלין וכו'. איברא מילתא דרב לא אמר אלא דוכסוסטוס וקלף שוין הן ותו לא אלא דתלמודא הוא דקא פריש למילתי' תדע דקא שקלי' וטרי' במימרי' דרב ואסיקנא השתא דאתית להכי לרב נמי לא תימא דוכסוסטוס הרי הוא כקלף וכו' כלומר דלא אתא רב לאכשורי תפלין אדוכסוסטוס אלא לאכשורי מזוזה על הקלף דאלמא משמע דמימרי' דרב סתמא איתמר,:

תנן קלף כדי לכתוב וכו'. וה"ה דמצי לאקשויי מבריית' דלעיל דאסיקנ' דוכסוסטו' כדי לכתוב עליו מזוזה דמשמע דוקא מזוזה אבל לא תפלין אלא דעדיפא לי' לאקשויי ממתני',, וכי פריק למצוה איפריקא ברייתא:

קלף במקום בשר דוכסוסטוס במקום שער. פי' ר"ת ז"ל דהי' דרכם לחלוק העור לשנים והחלק הדבוק בבשר בהמה נקרא דוכסוסטוס שהרי דוכסוסטוס בלשון יון דוך בשר כלומר מקום בשר שכן קורין לבשר סוסטוס, והחלק השני שהוא כלפי השער נקרא קלף והא דאמרי' קלף במקום בשר פירושו שהיו כותבין באותו חתך שכנגד הבשר לפי ששם הי' עיבודו יפה וכן דוכסוסטוס באותו חתך שהוא כנגד השער ונמצא דלהאי פירושא לא היו כותבין לא במקום שער ממש ולא במקום בשר ממש וכן דעת רבי' האיי גאון ז"ל ויהיב סימנא כבוד אלהים הסתר דבר כלומר שיהא כתיבתן במקום חתך שהוא מקום הסתר, והרמב"ם ז"ל כתב בתשובה לחכמי לוניל ז"ל שטעות הוא לפרש ולכתוב כן שיניחו מקום שער ובשר שהכתיבה מיושרת בהן ויכתבו במקום חתך, והוא ז"ל פי' דהאמת שדרכם הי' לחלוק העור לשנים ואותו של צד השער נקרא דוכסוסטוס והשני שהוא דבק בבשר נקרא קלף ובדוכסוסטוס כותבין במקום שער ממש ובקלף במקום שהי' דבק בבשר והוא עבה ומשתמר יותר מן הדוכסוסטוס וכדאמרי' בשמעתין ר' מאיר הי' כותבה על הקלף מפני שמשתמרת, נראה מן הירושלמי דאמרי' גבי קלף שהוא קולף פני העור והוא צד הבשר שהם פניו של עור שאלו צד השער אינו פנים אלא אחורים והגויל הוא העור השלם שלא נחלק לשנים וכותבין עליו במקום שער:

אידי ואידי אמזוזה. והא דכתבה אקלף במקום שער, א"נ אדוכסוסטוס במקום בשר. הקשה הרא"ה ז"ל מאי האי דקאמר הא דכתבה אקלף במקום שער דהא מזוזה אקלף לעולם פסולה ואפי במקום בשר, ורש"י ז"ל נשמר מזה ופי' דודאי לא הדרי מאוקמתא דאוקימנא דאם שינה פסול דקאי אמזוזה ולומר דמזוזה דוקא על הדוכסוסטוס ולא על הקלף דא"כ אלא אידי ואידי מיבעי לי' ועוד דאם איתא דמכשרי מזוזה במקום בשר. הוה לי' לאקשויי נמי מזזה אקלף מי כתבי' כדאקשי' בסמוך, והכא ה"ק הא דכתבה אקלף אפי' במקום שער וכ"ש במקום בשר דהלכות מזוזה אמקום שער והא דכתבה אדוכסוסטוס במקום בשר, והרא"ה ז"ל כתב דמאי דתני שינה בזה ובזה תרתי קאמר ותרתי מילי נינהו שינה בזה דהיינו מזוזה לכותבה על הקלף כלל או ששינה בזה ששינה בדין הקלף והדוכסוסטוס שכתב הראוי לכתוב בקלף במקום שער וכתב שראוי לכתוב בדוכסוסטוס במקום בשר והיינו תפלין שנכתבין במקום בשר ועל הדוכסוסטוס במקום שער, ולא גרסי' הא דכתבה אקלף אלא הא דכתב אקלף במקום שער א"נ אדוכסוסטוס במקום בשר, ובמקצת ספרים ראיתי כתוב אידי ואידי אמזוזה והא דכתבינהו אקלף במקום שער וכו' וזה מבואר כדבריו, ואית ספרי דגרסי' אידי ואידי אתפלין הא דכתבינהו אקלף במקום שער, א"נ אדוכסוסטוס במקום בשר, ולפום האי גירסא לא אתא לאשמועי' אלא דינא דתפלין דאף על גב דלרב נכתבין בין אקלף בין אדוכסוסטוס אם שינה מקום כתיבתן פסול ושינה בזה ובזה קאי אקלף ודוכסוסטוס בלחוד, ולא נהיר חדא דאידי ואידי לא ניחא להו להאי גירסא ועוד דכיון דאיכא האי שינוייא דמזוזה לא ניחא לי' דמישתמיט ולא תני לי', ואדרבה ניחא לי' לפרושי בהדיא לכולהו דיני, ועוד דהוה במשמע דדוקא שינה מקום כתיבת העורות אבל שינה העורות וכתב מזוזה על הקלף שרי וליתא דאם כן ליקשי מזוזה אקלף מי כתבי' כדאקשי' הכין בסמוך:

ר' אחאי מכשיר משום יהודה בר' חנינא ואמרי לה משום ר' יעקב בר חנינא. ואפשר דר' אחאי אדתפלין בדוכסוסוטוס בלחוד קאי אבל במזוזה מודה הוא לת"ק דדוקא על הדוכסוסטוס ולא על הקלף דומיא דהא דרב. ועוד דלא מפשי' פלוגתא ביני תנאי בכדי, ועוד דאם איתא דאפי' אמזוזה פליג ליקשי מזוזה אקלף מי כתבי' כדאקשי' בסמוך:

כתבה מאי אילימא מזוזה מזוזה אקלף. מהכא שמעי' דמזוזה נכתבת על הגויל מדלא אקשי מזוזה אקלף ואגויל מי כתבי' כדאקשי' בסמוך גבי תפלין אלא ש"מ דפשיט' לי' דכתבי', וכן משמע מדאמרי' בסמוך ר' מאיר הי' כותבה על הקלף מפני שמשתמרת וכיון שכן כ"ש לגויל שמשתמרת בו יותר והילכך למסקנא דאסקנא דמזוזה נכתבת נמי על הקלף כשרה בכולן:

וליטעמיך תפילין אגויל מי כתבי'. פי' דגמרא גמירי להו הכי דתפלין אגויל לא כתבי' לעולם בגויל שלהם שנכתב במקום שער:

אלא כי תניא ההיא בס"ת. מהכא משמע דפשיטא להו מילתא דס"ת כשרה בכולהו ולאפוקי מן הרמב"ם ז"ל שאסר ס"ת בדוכסוסטוס וליתא דא"כ כי היכי דאקשי' הכא גבי מזוזה ותפלין הוה לן לאקשויי נמי אס"ת וליקשי ס"ת אדוכסוסטוס מי כתבי', ואי משום דס"ל להרב ז"ל דלמסקנא דמכשרי' מזוזה אקלף איכא לאוקמא לברייתא במזוזה ולא בס"ת, הא ליתא דאנן לרווחא דאוקמתי הוא דמוקמי' לה בהכין ולא משום דקשיא לן מידי כי מוקמי' לה בס"ת דמנה תיתי למפסל ס"ת שכתבו על הדוכסוסטוס, וכן פסק הרמב"ן ז"ל:

דכתיבן אמאי לאו דכתיבן אדוכסוסטוס. פי' על כרחין בדין דאלו מורידין עושין מהן מזוזה על כרחין דכתיבן תפלין אדוכסוסטוס דבהא הוא דשרי מזוזה ולא על הקלף, ודוקא בשכותבין אותה בגליון, אי נמי שאם היתה פרשת שמע ישראל בסוף הספר שיכול לכתוב אחרי' פרשת והי' אם שמוע. א"נ שאם נכתבה פר' והי' בתחלת שיכול הוא לכתוב עלי' בגליון פרשת שמע ישראל, אבל אין לפרש הא מורידין עושין שיחתוך פרשת שמע שהיא כתובה על הספר ויחברנה עם פר' והי' אם שמוע דהא אמרי' התם שאם כתבה שני דפין אף על פי שחברן פסולה ולא נראה כן מפי' רש"י ז"ל:

מזוזה אקלף מי כתבי' אין והתניא. סיעתא היא כתבה על הקלף וכו' ר' מאיר הי' כותבה על הקלף והא דסייעא מדר' מאיר ולא ליקשי לי' מדת"ק משום דמעשה רב, מ"מ:

השתא דאתית להכי לרב נמי לא תימא דוכסוסטוס וכ'. כבר פירשנו למעלה דעיקר דברי רב לא היו אלא דוכסוסטוס וקלף אחד הם אלא דמעיקרא היינו סבורים להשוותם לענין תפלין ועכשיו חזרנו לפרש שלא נאמר אלא להשוותם לענין מזוזה, והילכך תפלין אינן נכתבין אלא על הקלף דוקא ולא על הדוכסוסטוס ולא על הגויל כדאקשי' לעיל תפלין אגויל מי כתבי' וכדתניא הלכה למשה מסיני תפלין על הקלף דהוא לעיכובא והא דתני מזוזה על הדוכסוסטוס למצוה אבל ה"ה שכשרה בקלף ובגויל, א"נ הכי קתני ומזוזה אף על הדוכסוסטוס, והא דתניא שינה פסול אתפלין קאי והא דתניא שינה בזה ובזה פסול קאי אתפלין שאין נכתבין אלא על הקלף וקאי נמי אמזוזה שאינה נכתבת אקלף במקום שער, אי נמי אדוכסוסטוס במקום בשר כנ"ל. אי נמי קאי אמזוזה כדמעיקרא אתיא דלא כהלכתא ואליבא דת"ק דר' מאיר.

כתב הרא"ה ז"ל ויש אומרים דקלפים שלנו כיון שגורדין אותן יפה במקום שער דינן כמו שנחלקו ומה שנשאר דינו כקלף ליכתב במקום בשר ולפי דבריהם אלו לא גרדום אסור לכתוב במקום בשר ע"כ, פי' לפי' דאלו לא גרדום אסור לכתוב תפלין במקום בשר וכ"ש במקום שער משום דהרי הן כגויל שהרי כולן נעבדין שלמים אבל מזוזה כותבין בהן בין במקום שער ובין במקום בשר והוא ז"ל כתב שאינו נכון, אבל הנכון שזה הי' לפי עיבוד שלהם שהגויל הי' עיבודו במקום שער ולא הי' ראוי במקום בשר אבל בעיבוד שלנו שהוא מתוקן במקום בשר בדברים שנכתבין במקום בשר הרי הוא כותב ואפי' לכתחלה עכ"ל. וכן ודאי מסתברא דכיון שהוא מתוקן יפה במקום בשר והכתיבה מיושרת בו מאי שנא חתכו באמצע שהוא מותר משלא חתכו אדרבה כל שלא חתכו הוא חזק ומשתמר יותר, וכל זה לדברי הרמב"ם ז"ל שפי' שהקלף הוא אותו צד שדבק בבשר אבל לפי' ר"ת ז"ל שיש להם לכתוב במקום חתך אין כותבין תפלין בקלף אלא א"כ גורדין אותו מצד הלבן ויכתוב באותו גרד דבכי הא חשיב קלף:

תוכן העניינים

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה