אור ברסלב
חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת פרק ז - כלל גדול › דף עג.

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ז - כלל גדול · דף עג.

דף עב:

אלא לאו רישא בעבודת כוכבים וסיפא בשאר מצות והכי קאמר חומר בשבת ממקצת מצות וחומר במקצת מצות מבשבת. חומר בשבת שאם קצר וטחן בהעלם אחד חייב שתים מה שאין כן במקצת מצות דהיינו עבודת כוכבים שאם זיבח וקיטר וניסך בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת. וסיפא דחומר במקצת מצות לאו בעבודת כוכבים קא מיירי אלא במקצת מצות אחרות והיינו דאמרי' היכי דמי במקצת מצות דלאו עבודת כוכבים דבשוגג בלא מתכוין חייב ואמרי' כגון שיש לפניו חתיכה של חלב וכסבור שהוא שומן ואכלו דאע"ג דלא נתכוין לאכול איסורא אפי' הכי חייב מה שאין כן בשבת:

דסבר רוק הוא ובלעו. דלא איכוון לאכילה דחלב נימוח לאו בר אכילה הוא אלא בר בליעה ואע"פ שלא נתכוין לאכילה חייב מה שאין כן בשבת דהיכא דלא נתכוין לחתוך שרי.. וא"ת אמאי לא מוקי ליה כולה בעבודת כוכבים דלרבא הוא דקשיא ולא לאביי ולא תיקשי לי' מה שאין כן בשבת דאיראה קאי כדפרישנא לעיל. וי"ל דלדבריו דרבא קאמר לדידך דלא מצית לאוקמה כולה בעבודת כוכבים אלא בחלב לדידי נמי לא קשיא דהא איכא לאוקומה כגון דסבור רוק הוא ובלעו ולרבא דהוה מייתי מינה ראיה לא הוה חייש להאי דחי' דאביי דמשמע ליה דמתניתא סתמא קתני וכל שוגג בלא מתכוין קאמר ושפיר מתוקמא כסבור שהוא שומן לפי שיש לטעות יותר בשומן מרוק ודכותה בשבת. וי"מ דלאביי נמי לא מיתוקמא כולה בעבודת כוכבים משום דקשיא ליה מה שאין כן בשבת דקאי אאהבה ויראה ולהכי מוקי סיפא בחלב:

נתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע. פירוש ונמצאו ארבע וכמו שפירשנו למעלה ויגיד עליו רעו דאמרינן כסבור רשות היחיד ונמצאת רשות הרבים:

דידע דאסירא שבת וידע דאסירי מלאכות. פירוש שיודע דכולהו ארבעים מלאכות אסורות בשבת ויודע ג"כ שהיום שעשאן שהיה שבת אלא דכולהו מלאכות דשבת יש להן שיעור והוא נתכוין לעשות פחות מכשיעור, ונמצא שעשה כשיעור והוא חייב על כולן אליבא דאביי אע"פ שעשאן כולן בענין זה והא דקרי ליה בהעלם אחד פירושו בענין אחד של העלמה:

אלא לרבא דאמר וכו'. וליכא לתרוצי אליבא דרבא דטעי בשיעורי שסבור שזריקת ארבע מותרת וזריקת שמונה אסורה וכן בשיעורא דכולהו אידך מלאכות, דכי האי גונא לא חשיבא ידיעה גמורה דשבת כיון שאין יודע בו שום איסור בשום מלאכות כראוי, כן כתב הרא"ה ז"ל:

מתני'

אבות מלאכות ארבעים חסר אחת. פירוש ותולדותיה' רבים:

והמעמר שהוא צוברם במקום אחד וקושרם:

והדש להוציא הבר מן הפסולת שעליו. והא דקא חשיב דש וזורה ובורר אע"פ שדומין זה לזה דכולם להסיר הפסולת מן האוכל, לפי שאין מעשיהן שוין ואינן בזמן אחד בבת אחת אלא זה אחר זה, כן פי' רבינו יהונתן ז"ל. אבל בגמרא פירשו בסוף טעמא אחרינא:

הגוזז את הצמר והמלבנו וכו'. ושיעור מלבן מכבס ומנפץ וצובע וטווה מפרש בפרק האורג אבל הזורע עד האופה שיעורייהו כגרוגרת, ושיעור גזיזה דלא קא חשיב התם נראה שהוא כשיעורי' ושיעורי' כמלא רחב הסיט כפול, שהסיט הוא הפרש בין אצבע לאמה כמה שיכול אדם להרחיב ופי שנים כזה הוי שיעורי' וכן פי' רבינו יהונתן ז"ל:

והעושה שני בתי נירין. שמעביר שני חוטין באותו כלי הנקרא לי"ס:

והאורג שני חוטין. אע"פ שלא יארוג אותם ברוחב כל היריעה אלא כשיעור מלא רוחב הסיט כפול מיחייב:

והפוצע שני חוטין. נפסק החוט באמצע היריעה ורוצה לחבר לו ולהשלימו פוצע שני ראשי החוטין ושוזרן בראשי אצבעותיו ואף ע"פ שלא קשרם מתקיים הוא החוט עד שיארג, ופעמים שקושר אותם בלא פציעה והיינו קושר דקתני הכא, ופעמים שצריך האורג להתיר קשרים הנמצאים בחוטי האריגה שנקשרו בשעת הטויי' לפי שאינם נקשרין כהוגן והוא קושרן כרצונו:

הממחקו המגרר שערו או הבשר שנשאר בעור מצד הבשר:

והכותב שתי אותיות. פי' שכן היו כותבין בקרשי המשכן בראשונה אות אחת ובשנית שתי אותיות לידע שזו היא בת זוגו:

והמוחק ע"מ ליכתוב שתי אותיות. פי' שפעמים במשכן היו טועים בכתיבתן כשרושמין הקרשים והיו מוחקין אותו סימן ע"מ לתקן:

הבונה והסותר. פירוש ודוקא סותר ע"מ לבנות דומיא דקרשי המשכן שהיו בונין בשעת חנייתן:

המכבה והמבעיר. פי' במכבה ע"מ להבעיר דומיא דסותר או מכבה ע"מ לעשות פחמין שכן במשכן מכבין האש שלא יקדיחו הסמנין:

המכה בפטיש פירוש ר"ח ז"ל שלאחר שנעשה הכלי משוה פניו והיא בעצמה אינה מלאכה שהרי כבר נעשה הכלי' אלא שגומר המלאכה ומכאן למדו לכל דבר שהוא בעצמו אינה מלאכה אלא שעל ידו נגמרה לחייבו על גמר מלאכה כנופח בכלי זכוכית פעם שניי' שע"י כן נגמרת המלאכה והוא חייב כנופח נפיחה ראשונה שהיא המלאכה, וכדומה לזה פירוש רבינו יהונתן ז"ל שדרך האומנין כשגמרו מלאכתן מעיינין בה אם נשאר דבר מועט לתקן מתקנה בקורנס שהרי בידו לעגל אותה או להרחיבה במקום שאינה רחבה כשאר החתיכה או לקצר אותה אם היא רחבה משאר החתיכה ולפי שבפעם אחת בלא טורח גדול נתקן קרי לי' מכה בפטיש:

והמוציא מרשות לרשות. פי' והכנסה בכלל דתנא כל עקירת חפץ ממקומו הוצאה קרי לי' כדאמרינן בריש פ"ק דמכילתין, ואפשר דהיינו טעמא למעביר ארבע אמות בר"ה דהאי נמי עקירת חפץ ממקומו הוא. והאי דלא תני' הושטה פירשו בירושלמי מפני המחלוקת שנחלקו בה לפנינו איזו היא הושטה שחייבין עלי':

תוכן העניינים

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה