חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ה - במה בהמה יוצאה · דף נג:
והא אנן תנן ולא בקמיע וכו' הא מומחה שפיר דמי. ואע"ג דגבי אדם תני' לה ה"ק ומאי שנא הא דבהמה מההיא דגבי אדם:
והא אף על פי שהוא מומחה קתני, קס"ד השתא דמיירי שריפא לבהמה ג' פעמים ופריק מומחה לאדם שריפא לאדם ג' פעמים ולא לבהמה אבל היכא שהוא מומחה לבהמה מותר:
לא דגמר מכה ומשום תענוג. וא"ת ולרב דשרי לעיל לתלות טרסקל לבהמה ומשמע דאפי' לבהמה גדולה דאיכא תענוג שרי מדאקשי' לשמואל מהא דסיחין מאי לאו בגדולים ומשום תענוג ופריק לא בקטנים ומשום צער מכלל דלרב אפי' בגדולים דאיכא תענוג שרי דאי לא במאי פליגי ואלו הכא במתניתא פריקנא דאפי' משום תענוג אסור ועוד קשיא עלי' דרב פירוקא דרב פפא דפריק מתניתא דאוכף דאסור משום דלצננה לית לה צערא ואפי' לית לה צערא משום תענוג מיהא לישתרי אלא דרב תנא הוא ופליג כדפרקינא לעיל וכן פירש"י ז"ל.
מובלע בתחום שלו. פי' ואין חייבין על מלאכת בהמתו כשעושה אותה לדעת עצמה שהרי מעמידין אותה ע"ג עשבים בשבת:
בהמה שאכלה כרשינין הרבה. ולפי שאכלה מהם יותר מדאי הזיקה לה לפי שהוא מאכל ערב לבהמה ומשמינה כדאמרינן בברכות פר' אין טומנין מי גרם לך שתבעטי בי לא כרשינין שהאכלתיך והיא צריכה שלשול והילכך לא יריצנה בחצר בשביל שתרפה שיהו בני מעי' רפויין:
תנאי שקלת מעלמא, פי' מתנאי אתה עושה שקלא וטריא ולאקשויי בין האי להאי כמי שאינו מוצא תנאין שנחלקו בכך דאוקי הנך תרתי מתניתא חדא כמר וחדא כמר והא תנאי היא במתני' דר' מאיר שרי ור' יהודה אוסר דתנן והעזים יוצאות צרורות פירוש בין ליבש דמיהדק בין לחלב דלא מיהדק:
תותרי. פי' דרכן לחבר שני אילים בקשר אחד כדי שלא יברחו וכן כולם שנים שנים:
משום דזקפי חוטמייהו ומסגי כי דוו. פי' והלכך קושרין להם עור קשה כנגד לבן להגין עליהם לפי שמנהג האילים לזקוף עצמן ולעמוד על רגליהן להלחם עם הזאב והזאב מכה אותם בצפרניו בחזה שלהן:
שאוחזין אלי' שלהן למעלה. פי' וקושרין אותה על גבה כדי שיתאוו להן הזכרים ויתעברו בזמנן:
כדי שלא יעלו עליהן הזכרים, לפי שהן מניקות ולא יתעברו: