חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ה - במה בהמה יוצאה · דף נג.
גמ'
ולא באוכף אעפ"י שקשורה לו מעכב שבת. פי' אוכף בלעז בשט"ן משום דסתמא לרכיבה עביד או להוליך עליו סחורה העולם ואע"פ שמועיל לבהמה לחממה אסור משום דאתי למטעי:
ובלבד שלא יקשור לו מסריכן. בלעז פיטראל שנותנין בצואר הבהמה כדי שלא ירד המשוי על זנבה כשהוא עולה על ההרים. ובלבד שלא יפשול לו רצועה תחת זנבו שקורין בלעז טפארא ונותנין תחת זנבו שלא ירד משוי האוכף על צווארו כשהיא יורדת בבקעה ובכי הא אסור משום דמיחזי כמאן דבעי לה למשוי:
אמר לי' וכי מה בין זה לאוכף. דאסור לטלטלו כלל ואסורה אפי' נטילתו דאלו בהנחתו ודאי לא הוה בעי מאי בינייהו דאוכף מיתסר טפי כדאיתא לעיל:
אישתיק:
והוא סבר מדאישתיק אודויי מודי דאוכף נמי שרי, איתבי' אוכף וכו' השתא ליטול אמרת לא להניח מיבעי. כלומר אפי' ליטול אוכף אסור להניח מרדעת מיבעי:
הכא דמשום צער לא כל שכן. פי' לא כל שכן שמותר להניח מרדעת משום צער צנה או חמה, והילכך לא תיקשי לך תו לרב חייא מתניתא דקים לי' בדרבה מינה דהא משכחת רב דשרי. וקשיא לי א"כ תקשי מתניתא לרב ויש לומר דרב תנא הוא ופליג ומיהו לקמן מתרצי לה:
אריוך מלו שמואל פרש"י ז"ל אריוך מלך הי' ונקט האי משאר מלכים משום דהוא לישנא דארי שהי' ארי ובקי בדינין כמלך השופט, את העם וכן פי' בתוספות ומ"מ משום דאין הלכה כשמואל באיסורי נקט אריוך מלך אלסר ולומר לא מלך הוא באיסורי:
שאני התם דאפשר ממילא. כדקתני מוליכה ומביאה הבהמה בחצר והאוכף נופל מאליו וכיון דאפשר בהכין אסור לטלטלו מה שאין כן במרדעת:
.
ולא בקמיע אע"פ שהיא מן המומחה. פי' שריפא כבר מזה החולי לאדם ג' פעמים נקרא מומחה ולפי שאין מזל לבהמה לא סמכינן אמומחתו לאדם והוי כמשוי וכל הני דקתני לעיל הוי משום משוי חוץ מסנדל דהוי טעמא דילמא נפיל ואתי לאתויי:
אבל יוצא הוא באגד שע"ג המכה. דכמלבוש הוא חשוב דאי נפיל נמי לא אתי לאתויי:
ופוקק לה זוג בצווארה. פי' ודוקא פקוק אבל לא פקוק אפי' בחצר אסור לפי שהוא משמיע קול בחוץ חושדין אותו שהוא רוצה להוליך בהמתו למכור בשוק או ליריד ואפי' פקוק לר"ה לא דמשוי הוא, א"נ דילמא נפיל ואתי לאתויי, א"נ דמראה כמו שמוליכה למכור כדאמרי' במתני':
לא בקטנים ומשום צער. פי' ודוקא בחצר אבל בר"ה אפי' קטנים אסור משום דלאו היינו אורחייהו אבל בגדולים ומשום תענוג אפי' בחצר אסור ואידך כולהו בר"ה הוא דאסור הא בחצר מותר דומיא דטרסקל דקתני בה אלא דתנא גבי זוג בחצר לומר דאפי' בחצר בעינן פקוק: