חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ב - במה מדליקין · דף כג.
עששית שהית' דולקת והולכת כל היום כולו. פירש"י ז"ל שהדליקה מערב שבת למצות חנוכה ומדליקה ג"כ למצות שבת. ה"ג וכן גריס הרא"ה ז"ל ואי אמרת הנחה עושה מצוה האי מכבה ומדליקה מכבה ומגביהה ומדליקה וחוזר ומניחה מיבעי לי'. וא"ת למה מכבה כיון שהנחה עושה מצוה, פי' ז"ל משום דבעי' הדלקה מוכחת שיהא נר זה לשם מצוה, וכיון שהיתה דולקת מאתמול לא מוכחא מילתא והיינו דבעי' הדלקה בתר הגבהה וגם הנחה ראשונה של נר זה למצוה:
ועוד מדמברכינן אשר קדשנו וכו' להדליק נר של חנוכה. ולא קא מברכי' להדליק ולהניח או להניח לבדו:
שאף הן היו באותו הנס. פי' אף הן היו בסכנה וכן הוא בירושלמי וכן פי' הרא"ה ז"ל ולא כמו אחרים שפירשו שעל ידן בא הנס:
ולענין פסק הל כתב הרא"ה ז"ל דכיון דהדלקה עושה מצו' מדליקין מנר לנר ואפי' בקינס' מההיא דמקדש דהא דמוקי לה רב פפא בפתילות אחרות פשיטא מילתא דדחי' בעלמא היא ולא אוקמתא דעיקר ועדיפא לן טעמא דהדלקה עושה מצוה ולמשרי ואפי' בקינסא ואי הנחה עושה מצוה אפי' משרגא לשרגא לא משום דהתם בגופה דהדלקה ליכא מצוה כל עיקר וחולין גרידי נינהו ע"כ. ואין כן דעת הרשב"א ז"ל אלא דבקינסא אסור*:
הגה"ה א"ה עיין בהר"ן על הרי"ף שמביא שס ב' דעות אי שרי בקינסא, וסיים שם תלוי' בדקדוקי סוגי' בגמ' וכמ"ש בחידושי. ע"ש שמרא' מקום לחידושיו בכאן:
הרואה נר של חנוכה צריך לברך. כתב רש"י ז"ל מצאתי בשם רבינו יצחק בן יהודה שאמר בשם רבי יעקב ז"ל דלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או למי שהוא בספינה ע"כ, ועוד כתב הרא"ה ז"ל שאם הי שם בשעת ההדלקה ששמע מפי המברך כשרואה צריך לברך שהרי לא יצא ידי ברכה:
רב נחמן בר יצחק אמר משאל אביך. פי' משום דהויא מילתא באפי נפשה ולא הויא כשאר מילי דסייע לדאורייתא סבר רב נחמן דלא שייך לא תסור אלא משאל אביך ויגדך:
ומפרישין אותו ערום בין השמשות. כלומר אדם שהוא ערום ואין לו שהות ללבוש לפי שהוא בין השמשות יכול להפריש ולברך על ההפרשה, והיינו דאקשי' ואי אמרת כל מדרבנן בעי ברכה וה"נ בדמאי שהוא חיובא דרבנן להפריש ובעי ברכה היכי מברך והא בעינא והי' מחניך קדוש דאפילו בהזכרת השם לא יראה בך ערות דבר. ופריק אביי ודאי דדבריהם כגון נר חנוכה בעי ברכה ספק דדבריהם כגון דמאי שאלו הי' אפשר לעמוד עליו נמצא הוא פטור בדברים אלו פטור הוא בעשייתן מלברך והיינו דנקט ערום בין השמשות לומר דכיון שאינו צריך לברך על ההפרשה יכול להפריש ערום כנ"ל:
אפי' מרוח אחת נמי ליבעי. כתב ה"ר יהונתן ז"ל דבשתי רוחות דקאמרי' דחייב להדליק שתי נרות מ"מ לא צריך לברוכי אלא אפתח אחד: