אור ברסלב
חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת פרק ב - במה מדליקין › דף כב:

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ב - במה מדליקין · דף כב:

דף כב.

אבל בקינסא אסר שמואל הא לא תהוי תיובתא. פירוש והנך דנרי זהב לקינסא דמו דאע"ג דלמצוה קא בעי להו אכתי דינרי חולין נינהו ולאו גופייהו מצוה. אלא אי אמרת בקינסא נמי שרי וטעמא דרב דאסר משום בזויי מצוה ושמואל לא חייש לבזויי מצוה הא תהוי תיובתא דא"כ אמאי אסור לשקול דנרי זהב דהא לצורך מצוה קא בעי להו:

אמר רבא זו נר מערבי פירש"י ז"ל למאן דאמר התם במנחות פרק כל קרבנות הצבור [צ"ח:

] צפון ודרום היו מונחים סדר הקנים קרי נר מערבי נר אמצעי שהוא פונה למערב שאלו שאר נרות כולם פונים לצד אמצעי ולמאן דאמר מזרח ומערב היו מונחים קרי נר מערבי השני למזרח וכן עיקר, ולמאן דאמר מזרח ומערב מונחים תנן בתמיד מי שזכה בדישון המנורה נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקין מדשן את השאר ומניח את אלו במקומן מצאן שכבו מדשנן ומדליקן מן הדולקין ואח"כ מדשן את השאר. ופי' הרא"ה ז"ל דאע"ג דמשמע מהא דשתי נרות מזרחיים דולקין כל היום מ"מ המזרחי ממש לא הי' דולק למצותו אלא לעשות שני לו מערבי שאלו הי' יחידי נמצא עכשו הוא מזרחי ולפיכך מדליקין הראשון לעשות שני זה מערבי, והא דקאמר מניח את אלו במקומן לאו דוקא דודאי המזרחי הי' מדשן בבוקר עם השאר אלא משום נר מערבי נקטיה אלא שבנר מזרחי הי' מדשן ונותן שם פתילה חדשה ושמן כמדת היום משום דהוא צריך לדלוק כל היום לעשות שני לו מערבי מה שאין כן בשאר אבל מצאן שכבו אלו שתי נרות מזרחיים כגון משמרת שמעון הצדיק מדשנן ומדליקן ולערב מכבן מדשנן ומדליקן, וכן אתה אומר בנר מערבי עצמו שבכל ערב מדשנו ומדליקו מהם לאחר שהדליקן ממנו שאם אי אתה אומר כן נמצא מערבי כ"ז שהי' הנס קיים לא הודלק אלא פעם א' וזה אינו אלא בכל ערב וערב מצות הדלקה עליו. תדע לך שהי' מדשן המזרחי בבקר עם שאר נרות דהא תנן בתמיד פרק החלו עולין נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקין מדשן את המזרחי ומניח את המערבי וכו' וההוא בבקר קאמר דמדשן המזרחי כמו שהי' מדשן השאר וחוזר ומדליקו לעשות שני לו מערבי כמו שכתבנו וכל שכבו אלו שתי נרות בתוך זמנן מדשנן ומדליקן לאלתר כדאמרי' התם במנחות נר שכבה נתדשן שמן נתדשנה פתילה, אבל בתוספות פי' דמניח את אלו במקומן דוקא ולא הי' מדשן המזרחי ומיירי קודם עשיית דם התמיד משום דעשיית דם התמיד קודם להטבת שתי נרות כדמסדר אביי מערכה משמי' דגמ' כדאיתא ביומ' דהטבת חמש נרות קודם לדם התמיד וסיפא דמצאן שכבו מדשנן ומדליקן טעמא משום דאיידי דאצטריך ליה לאדלוקי נר מערבי שממנו מדליק האחרים בערב מדליק חבירו עמו ג"כ, א"נ כיון שהטיב את האחרים אינו בראוי שיניח זה בלא הטבה ובלא הדלקה וכיון שאי אפשר להיטיבו עד עשיית דם התמיד הי' מדליקו וההיא דפ' החלו עולין דמשמע דהי' מדשן נר מזרחי בבקר כשהי' מדשן השאר מיירי אחר דם התמיד ולפי' מדשן את המזרחי ומטיבו כמו האחרים ומניח את המערבי עד הערב אבל הרא"ה ז"ל פי' דמתני' דתמיד פליג אתנא דבמתני' דתמיד משמע דליכא הפסקה כלל בין הטבת חמש לשתים והא דאמרי' התם בתמיד מצאן שכבו מדשנן ומדליקן מן הדולקין דוקא בדאיכא דולקין הא לאו הכי מדליק נר מערבי ממזבח העולה כדאיתא התם ומדליק מזרחי ממנו:

וממנה הי' מדליק ובה הי' מסיים פירש"י ז"ל ממנה הי' מדליק האחרים ובה הי' מסיים ההטבה שכל הנרות הי' מטיבן בבוקר חוץ מנר מערבי שהי' מוצאו דולק בבקר כל ימי שמעון הצדיק ומניחו דולק כמות שהוא ואינו מטיבו עד הערב שממנו מדליק האחרים. וכיצד הי' עושה הי' נוטל הפתילה הישנה מנר מערבי ואוחזה בידו בעוד שהי' דולקת ומטיבה ונותן בה פתילה חדשה ומדליקה מן הישנה שבידו והקשו עלי' אם הוא יכול ליטול הפתילה הישנה בידו ולהדליק ממנה המערבי מאי קא פריך והא הכא כיון דקביעי נרות לא סגיא דלא למשקל מיניהו וכו' ולומר דכיון שלא הי' יכול לנתק נר מערבי ולהוליכו להדליק ממנו האחרים על כרחך הא דקתני ממנה הי' מדליק לא סגיא דלא למשקל בקינסא ואדלוקי בקינסא מנר מערבי ובההיא קינסא מדליק את השאר ומאי קושיא דהא יכול להדליק את כולן מפתילה הישנה שבידו כמו שמדליק המערבי עצמו ואין כאן לא בזויי מצוה ולא אכחושי מצוה לפי שכבר נעשית מצותה. וי"ל דעל כרחו יש לו להדליק האחרים מן המערבי עצמו לקיים קרא דכתיב להעלות נר תמיד דמשמע מלישנא דלהעלות נר דבעי' שיהא שם במנורה עצמה נר קבוע להדליק ממנו האחרים והיינו כשדולק בקינסא מן המערבי ומדליק האחרים מן הקינסא, ופריק רב פפא בפתילות ארוכות שמדליק האחרים מנר מערבי ע"י פתילות ארוכות שיוצאות חוץ לנרותיהם עד שמגיעות זו לזו ומדליק מן המערבי את הסמוכה לה והשאר זו מזו, וריב"א ז"ל פי' ממנה הי' מתחיל ההדלקה ובה הי' מסיים ג"כ ההדלקה שבערב כשהי' מטיב המערבי הי' מדליק תחלה האחרים מן המערבי שהי' דולק עדיין ואח"כ מדשן המערבי ומטיבו ומדליקו מן האחרים, ולפי' זה הא דאמרינן עדות היא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל אין העדות לפי שבה הי' מסיים שאין בזה נס כלל אלא עדותה הי' בשממנו מדליק שהי' המערבי דולק כל היום שממנו הוא מדליק האחרים בערב, והוי יודע שאף משמת שמעון הצדיק שפסק הנס והי' נר מערבי כבה הי' מדליקו ממזבח העולה כדתנן בתמיד פ' החלו עולין נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקין מדשן את המזרחי ומניח את המערבי דולק שממנו מדליק את המנורה בין הערבים מצאו שכבה מדשנו ומדליקו ממזבח העולה, והילכך לעולם נר מערבי דולק להדליק ממנו האחרים כמו בין הערבים שהי' עושה בשעת הנס דמדאוריתא הוא שיהא נר אחד דולק תדיר בלא הפסק. ובסיפרי דריש לי' מדכתיב להעלות נר תמיד וזה נר מערבי מדכתיב לפני ד':

ת"ש דאמר רבא הי' תפוש נר חנוכה. פי' הי' תפוש מי שהדליקה נר חנוכה ואפי' מבחוץ לבית סמוך לפתח לא עשה ולא כלום וקס"ד השתא משום דבעי' הנחה דכל היכא דלא אית הנחה לא מיפרסם ניסא:

הדליקה בפנים והוציאה לחוץ, פי' אע"פ שהוציאה לחוץ והניחה בטפח הסמוך לפתח לא עשה ולא כלום וקס"ד השתא משום דכיון שההדלקה היא המצוה צריך שתעשה במקום חיובה והיא בחוץ, ודחי' לעולם הנחה עושה מצוה אבל מ"מ בעי' שתהא ההדלקה מוכחת שתהא נר זה לשם מצוה וכשהוא מדליקה בפנים לא מוכחא מילתא אלא כשהוא מדליקה בחוץ, ומסתברא נמי דהנחה ראשונה של נר זה בעי' למצוה:

תוכן העניינים

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה