אור ברסלב
חידושי הרדד פסחים › דף קח:

חידושי הרדד· רבי דוד דוב מייזליש

פסחים · דף קח:

דף קח.

(שם ע"ב) אין לי אלא שבשלו בחשיכה מבע"י מנין. ותמה מהרש"א אפירש"י דמה"ת נחלק בין בשלו משחשיכה או מבע"י ועוד א"כ נא איך יהי' מבע"י דע"ז ליכא רבויא ול"מ שחלקו בין מבע"י או לא. והנה הקושיא מנא ל"ק דודאי יש לו תקון שיגמור צלייתו ואם יגמור בליל יו"ט יהי' מותר א"כ מקרי לעולם נא משחשכה דביום הי' עדיין בשר דאפשר לצלות בלילה משא"כ בשול דכבר נפסל מבע"י אף בלא לאו דבל תאכלו ממנו בשל מבושל רק מ"מ עבר אעשה דאותו צלי אש וכיון דלדעת הראב"י אין בשול אחר צלי או צלי אחר בישול בשבת א"כ אם בשלו אף אם יצלנו אח"כ צלייתו לא מעלה ולא מוריד כלל ופסול רק קושיא ראשונה קשה מנין לחלק בין מבע"י למשחשכה דאיצטריך קרא לרבויי. וי"ל דהנה בחולין דקט"ו פריך דמעשה שבת ליתסר מכל שתעבתי לך ומשני דקדש הוא ואין מעשי' קדש. והנה כ"ז בשבת אבל ביו"ט דלא גלי קרא מנלן רק ביו"ט פשיטא דמה שהוא ראוי לאכילה מותר דא"נ הוא וא"כ רק מה שא"ר לאכילה ל"ש למעט מכל שתעבתי דבל"ז בבל יאכל או די"ל דכ"ש הוא משבת דלא מיתסר.

וא"כ כאן דהתורה אסרה מבושל לפי שאינו צלי אש ובעשה א"כ פסול החתיכה לאכילה וא"ר אח"כ לצלותה ביו"ט כיון דאפילו בשל ואח"כ צלאו י"ל דלדעת הראב"י א"ר שיועיל דצלי אחר בישול אין צלי מבטל הבישול ולא מקרי צלי אש וכמש"ל וא"כ לפ"ז אם בשלו בלילה ודאי דעבר אאיסור יו"ט דמבשל שלא לצורך כיון דנפסל הזבח א"כ הויא דמה דאסרה תורה בשל מבושל לא משום שלאו הוא בפסח רק באמת אינו רק עשה דצלי אש ולא בבישול רק התורה אסרה לפי שחילל יו"ט ועבר אאיסור יו"ט וגלי קרא דאף דבשבת כתיב אין מעשי' קדש אבל ביו"ט מ"מ אסור משום ל"ת כל תועבה אבל בשלם מבע"י דלא עבר כלל אאיסור בבישול בחול אין בו כ"א עשה דצלי אש ולא לקי או משום לאו שבכללות קמ"ל דל"א בשול ביו"ט שלא לצורך אסור משום תועבה דיו"ט מק"ו דשבת מותר רק הפסול דפסח איכא לאו דמבושל ול"ש בין בישל בחול או ביו"ט:

עי"ל דהא דאבשול לא לקי כיון דלרבנן אתי קר לבשלו ואח"כ צלאו אבל רבי דאיצטריך בשל מבושל לשאר משקין א"כ בשלו ואח"כ צלאו י"ל דלא לקי ורק כיון דבשלו משחשכה והבישול שלא לצורך דאסור לאכלו רק ע"י צלי וא"כ עבר אאיסור יו"ט אבישול שלא לצורך דכיון דצלי מבטל הבישול א"כ הבישול שלא לצורך הי' וראוי ללקות משום מבשל פסלה התורה משום כל שתעבתי לך אף דבכל מעשה שבת ויו"ט מותר בפסח קפיד קרא דלא יאכל כל שתעבתי ונעבד בו עברה וכה"ג כמה דברים בכלאי זרעים לגבוה פסול ולהדיוט שרי. אבל מבע"י דכיון דלא עבר כלל אבישול ואפשר לצלותה אח"כ א"כ לא מיפסל אם צלאו אח"כ והקרבן כשר או אפי' אם לא צלאו לא עבר רק אצלי אש ודמי לחי דא"ע עליו דאין לוקין על לאו שבכללות קמ"ל דאף מבע"י פסול דלוקה אם אכלו מבושל לחוד או אפי' גם לרבי ל"מ צלי' אח"כ משא"כ בנא אף בלילה ודאי לא עבר אאיסור יו"ט בעת הצלי' דהי' ראוי לגמור צלייתו ועכ"ז חייבה תורה א"כ מנ"מ מבע"י למשחשכה הא חזינן דלאו משום שעבר עברה פסלה התורה:

המהרש"א מפרש דרבי אמר דבשלו מבע"י ואכלו מבע"י חייב וע"ז צריך קרא ולפ"ז לכאורה מוכח דאף דפסול בלילה מ"מ עבר אבישול מבע"י מגזה"כ דאל תאכלו מבע"י. ובזה י"ל דמה דרבי ל"ל ק"ו לשאר משקים דמבע"י אם מפיג טעם ראוי יותר להתיר דלא מקרי פסח כלל דבשלמא במים דעדיין טעם פסח עליו איכא לאו דנאכל שלא בזמנו אבל במפיג טעמו י"ל דשרי קמ"ל דמ"מ אסור מבע"י. אמנם אפשר לומר דרבי מודה דנהי דרבי סובר דגלי קרא מדכתיב בשל מבושל דמבע"י אסור מ"מ מבע"י אינו אסור רק במים אבל שאר משקין לא ליתסר מבע"י דכל שמפיג טעם ראוי להתיר יותר מבע"י ונהי דרבי מרבה שאר משקין היינו משחשכה אבל מבע"י יש לחלק והוי ניחא לדידי' הא דכתיב במים ליכתב סתמא בשל מבושל. בשלמא לרבנן ממעט צלי קדר דא"ח אבל לרבי למ"ל במים וכן הקשה מהרש"ל ומהרש"א ולפ"ז ניחא דבמיס קאי מבע"י למעוטי שאר משקים:

תוכן העניינים

חידושי הרדד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה