חידושי המהריט על קידושין· רבי יוסף מטראני [המהרי"ט]
ריש פרק עשרה יוחסין · דף עא
עד היכן הוא בבל פי' בקונטר' דלפי, הענין נראה וכו' ור"ת פיר' שנהר פרת מושך מן הצפון לדרום דגן עדן לצפונו של עולם הוא משמע שהיא בא לצד א"י והא דאמרינן מטרא במערב סהדא רבה פרת לפי שהיו המים רבים וחוזרים למקום שבאו וקשה בהא דאמרינן א"י גבוה מכל הארצות ובבל עמוקה מכלן כדאמר ההו' פייטנ' צאו וקבלו הרוגי עמק ואמרי' שנקראת שנער לפי ששם ננערו כל מתי מדבר הרי שכל מימות שבעולם נזוחלין והולכים שם והיאך אפשר שיהיו מי פרת מתגברין ועולין מבבל כדאמרי' בריש מגילת איכה ונרוץ הגלגל אל הבור זו בבל שהיא זוטא של עולם וכתיב האומר וכו' לארץ ישראל שהיא גבוהה מכל העולם והא דאמרי' בעלמא הני מרדו דבבל מהדרי מיא לעין עיטם היינו במחילה תחת הקרקע דארעא חלחולי מחלחלא דייקא נמי דקאמר מהדרי לשון גלגול דומיא דגלגול מחילות כדאמרינן בפ' הספינה גבי ירדן שנכנסה בימה של סדום ומתגלגל ויורד לתוך פיו של לויתן דלויתן לאו בים סדום קאי אלא בים אוקיינוס שמקיף את כל העולם אלא שמתגלגל תחת הקרקע והולך לתוך פיו ועוד בפרק מעשר בהמה אמרי' הנודר ממימי פרת אסור בכל מימות שבעולם דאמר רב יהודה אמר רב כל הנהרו' למטה מג' נהרות וג' נהרו' למטה מפרת ואע"ג דאיכא עינייתה דמדלינן הנך סולמי דפרת נינהו משמע שפרת הוא למעלה מכל הנהרות והוא מחלק להם ממימיו ואיך אפשר שהוא מבבל שהיא נמוכה מכל הארצות. ועוד קשה דסופו של פרת שופך בחדקל כדכתב רש"י והוכיח משמעתין ולדברי רבינו תם חדקל הולך מן הצפון לדרום ולסוף קודם שיגיע לא"י שופך פרת בחדקל אם כן אמאי חשיב ליה לפרת מתחום ארץ ישראל טפי מחדקל דכתיב עד הנהר הגדול נהר פרת ואמרינן בסוף פרק שבועת הדיינין דלהכי קרי ליה גדול אעפ"י שקטון מכולם הוא מדחשיב ליה קרא לבסוף אלא משום דסמי' לא"י ועבד מלך מלך ואם איתא הרי חדקל סמוך וגדול ממנו ועוד כמו שאמרנו בסמוך דלעיל דפרת מחד הוא וזו סמוכה לא"י היתה בין א"י לגולה מדאמרינן פ"ב דר"ה מאין היו משיאין משואות וכו' מחוורן לבית בלתין ומבית בלתין וכו' לא זזו משם עד שרואה את הגולה לפניו כמדורת אש ומפ' בגמ' מאי בית בלתין זו בירם גולה זו פומבדיתא אלמא שהיא דפרת היא סמוכה לה יותר ושם כתבו התוס' דמשמע מהתם דביר' א"י וכן מפרש רבינו תם בקידושין גבי מיחסי דבבל מבירם הוו הרי מדברי רבינו תם עצמו שהתחלת פרת מא"י היא אך קשה מנא לן דבירם מא"י דאע"ג דפרת סמוך לגבול א"י זו היתה למטה והתם קחשיב מקומות שהיו משיאין משואות ועוד קשה אי משום דמג"ע אתי בעי לאוכוחי דמצפון קאתי נילוס של מצרים שהיא פישון צריך נמי שיהא מושך מן הצפון לדרום והא ליתא דגבול מערבי של ארץ ישראל הוי הים הגדול שבאמצע היישוב עד סוף העולם דכתי' וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול ואומר עד הים הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם וים סוף מצד אח' לאר' ישראל קיימא מצד דרו' דכתי' ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים שים הגדול נקרא ים פלשתים דכתיב בתוך יושבי חבל הים גוי כרתים וארץ ישראל עומדת בין שתי הימים וים סוף לשון של ים אוקייניס הוא הוא המקיף את העולם כקערה ומצרים מערבית דרומית דארץ ישראל הוא דקחשיב באלה מסעי במקצוע דרומי מערבי מעצמון נחלה מצרים והיו תצאותיו הימה נמצאת ארץ מצרים וכל ארץ כוש מוקפת ים מכל צדדיה זולתי מקרן דרומי מערבי של ארץ ישראל בין שתי הימים דכתי' גבי ארבה רוח ים חזק מאד ויתקעהו ימה סוף אלמא ים סוף מצד אחד וים הגדול מצד אחד למצרים ואין מקום שיבא פישון מן הצפון למצרים אם לא שיעבור בתוך ארץ ישראל בין שתי הימים והא ליתא אלא מדרום העולם בא ושופך בתוך הים לצפון באלכסנדריא כדכתיב התיטבי מנא אמון וכו' יושבת על מים רבים וים מים חומתה אלמא יושבת על חוף הים וכן נהר גיחון הסובבת את כל ארץ כוש אי אפשר שיבא מסוף העולם כדהוכחתי א"כ אף פרת וחדקל מן הדרום לצפון הם מושכין ואין תימא אם כולם באים ממקום אחד היאך הלה יוצא מכאן והלה יונא מכאן שתחת הקרקע הם מתגוללין כדאמרינן בפרק מעשר בהמה דהני עינייתא דמדלינן מסולמי דפרת נינהו ולדידן חזינן ארץ ישראל מאי דלא חזי לר"ת ז"ל וגם ידענו שפרת מכנגד ארץ ישראל מושך לבבל: