אור ברסלב
חידושי המהריט על קידושין ריש פרק עשרה יוחסין › דף עא

חידושי המהריט על קידושין· רבי יוסף מטראני [המהרי"ט]

ריש פרק עשרה יוחסין · דף עא

דף ע

קשים גרים לישראל כספחת מפ' הר' אברהם הגר לפי שבקיאין בדקדוקי מצות ונזהרין בהם ולעצמו דורש מיהו לא מקיימא מילתיה דבפרק כל היד אמרינן הגרים והמשחקי' בתנוקו' מעכבי' את המשיח ומייתי כדר' חלבו דקשים גרים לישראל כספחת אלמא ריעותיהו מנפשיהו ועוד דבפ' אין ממאנין אמרינן רע ירוע כי ערב זר רעה אחר רעה תבא למקבל גרים ולערבי בן ציון ולתוקע עצמו לדבר הלכה ומפ' מקבל גרים כדר' חלבו ובפרק החולץ נמי אמרי' גר שבא להתגייר וכו' ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות מ"ט דאי פריש פריש דאר' חלבו וכו' ומשמע דלהכי מודיעין חומרן של מצות דאי ידע דלא מצי קאים בהו נפרוש ולא יה' נענש על ידינו וחלילה מלהשיא עצה למי שבא להתקרב תחת כנפי השכינה שלא יהיו מתוקנים מעשיו יותר ממנו ועוד התם בהחולץ אמרינן נמי מפני מה גרים בזמן הזה מעוני' וייסורין באים עליהם חד אמר מפני שלא קיימי' מצות ר' יוסי אמר גר שנתגייר כקטן שנולד דמי אלא לפי שאין בקיאים בדקדוקי מצות אבא חנן או' לפי שאין עושין מאהבה אלא מיראה ומשמע דהני תנאי פליגי את"ק אבל ת"ק לא פליג עליהו ובס"פ האשה דפסחי' אמרינן אין עושין חבורה של גרים שמא ידקדקו בו ויביאוהו לידי פיסול ופרש"י לפי שאינם בני תורה יחמירו עליו לדקדק בו יותר מדאי וכתבו שם התוס' דבכל דוכת' מוכח דגרים אינן מדקדקי' במצות והתם ביבמות כתב התוס' בשם ר"י תירוץ אחר לפי שמתערבין בישראל ואין השכינה שרויה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל כדאמרי' הכא וקשה דמשמע דלא אמרי' הכי אלא לאפוקי משפח' שיש בה שמץ פיסול אבל גרים מאי פיסולא איכא דהא גר שנשא בת ישראל וישראל שנשא גיורת לכ"ע בתו כשרה לכהונה ואף גר שנשא גיורת קי"ל כר' יוסי דמכשר והא אמרי' זו מעלה יתירה בין גרים לישראל ומדקאמר זו מכלל דליכא אחריתי דכי היכי דכתיב בישראל אהיה להם לאלקים הכי נמי כתיב בגרי' ועוד הרי עובדיה דגר צדק היה והשרה הקב"ה שכינתו עליו ואע"ג דאמר בס"פ א' דיני ממונות מפני מה זכה עובדיה לנבואה ופרש"י שם לפי שגר היה וכו' אלא לפי שהחבי' את הנביאים מ"מ עובדיה ניחא שהוא עצמו גר היה ובא מטפה פסולה ובעי' שתהא יצירתו בישראל מדכתיב לכל משפחות בית ישראל וכגון שהורתו ולידתו בקדושה דאז ודאי קרינן ביה משפחות בית ישראל כדדרשי' בפרק נערה בתולה ישראל שנזרעו בתוליה בישראל וכן בפרק יש בכור פטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם מישראל ובהא אמרי' לפי שעובדיה גר אדומי היה ועד דור שלישי פסול לבא בקהל ולא קרינן ולזרעך אחריך זרעו מיוחס אבל שא' גרים שכשרים לבא בקהל אף הם ראוים שתשרה עליהם שכינה והרי דוד דמרות קאתי וכתיב רוח ה' דבר בי וישעי' דאתי מרחבעם בנה של נעמה העמונית דאמ' מר אמוץ ואמציה אחי הוו ופנחס שפטם אבי אמו עגלי' לע"ז כדאמרי' בהשותפי' שהיו השבטים מבזים אותו וכתיב ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים אמרו זה פנחס וכתיב נמי לפנים ה' עמו ומה שפי' מטעם דכל ישראל ערבי' זה לזה כך פרש"י בפ' כל היד ודחאו מאות' שאמרו באלו נאמרין נמצא כל א' מישראל וכו' וכתב שם התוס' די"ל דלהכי לא חשיב להו משום דלא ידע חשבונ' ואין להק' מדאמרי' בנד' דערב רב הוו כפלי' כיוצאי מצרי' דמ"מ אין חשבונ' מפור' ומילת' דפסיקא קאמר ומיהו ק"ל דבר"פ כל הנשבעין אמרי' אין לי אלא אותם העומדי' שם דהוו שבועה דורות הבאים וגרים העתידין להתגייר מנין ת"ל ואשר אנינו פה וכיון דגרי' בכלל שבועה הוו נמי בכלל ערבות והכי נמי מוכח בקראי בפ' אתם נצבים דכתיב וגרך אשר בקרב מחניך וכו' וכתיב לעבדך בברית אלמא משמע שכולם נכנסו בברית והתם דרשו במדרש שכול' ערבים זה לזה מדכתיב כל איש ישראל וכי תימא גרים בתר הכי כתיבי ולא קאי איש ישראל עליהו אטו טף ונשים לאו בכלל ערבות הוא ועוד מההיא דפ' אין ממאנין מוכח דטעמא משום ערבות הוא דמפיק לה מכי ערב זר ודומיא דערב בן ציון ותוקע עצמו לדבר הלכה ועוד י"ל דגרים אינן ערבין עלינו אלא הוו דומיא דטף ונשים שאנו חייבים עליהם הם אינם חייבות עלינו דאין בידם ספק למחות וא"ש דלא הכניס טף ונשים וגרים בכלל כל איש ישראל ואתא נמי שפיר דלהכי לא חשיב באלו נאמרין ברית של ערב רב דלא חשיב אלא אותם שכול' ערבים זה לזה:

תוכן העניינים

חידושי המהריט על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה