חידושי המהריט על כתובות· רבי יוסף מטראני [המהרי"ט]
שני דייני גזרות - פרק יג · דף קיא:
אושעיא זה ר' אושעיא ברבי תימה אמאי חשיב ליה לבסוף אחר תלמידי ר' יוחנן והלא ר' אושעיא ברבי רביה דר' יוחנן הוא:
מקרא אחד אני דורש כל המשתמש באור תורה וכו' ואם תאמר ואמאי לא מייתי לה לעיל מעיקרא ועוד קשה הא כתיב וארץ רפאים תפיל דמשמע אף רפאים שרפ' עצמן מד"ת ועוד מייתי מואתם הדבקי' כיון דרפאים לר' יוחנן שרפו עצמם לע"א דבקים נמי שייך שלא רפו עצמן אלא נדבקו בה' ותרגומו ואותן דמתאבקתון בדחלתא דה' וכולי. וי"ל עיקר ראיה מכי טל אורות טליך אלא דהתם מצדה תברה דהא כתיב וארץ רפאים תפיל להכי מייתי מרפאים בל יקומו ובא זה ולמד על זה דבמרפה עצמו מד"ת מיירי וקרא דואתם הדבקי' לאורחיה דאיכא למדחייה בשאינו מרפה עצמו לע"א אלא מקרא דולדבקה בו קא מייתי דכתיב התם לאהבה וכו' ובא זה ולמד על זה ואי מהכא לא ילפינן תחיית המתים דלא כתיב בהם חיים להכי מייתי מואתם הדבקים דכתיב חיים כלכם היום והשתא קרא דכי טל ה"ק אף אותם שאינם לומדי' הואיל שהם מחזיקים בלומדיה הרי נשתמשו באור תורה וה"פ כיון דטל אורות תורה הם טליך כלומר של כל ישראל לפיכך אף לרפאים שלא למדו תפיל ובכ"הג אמרי' הני נשי במאי זכיין באקרויי בנייהו וכו' דהיינו ת"ת וצריך עיון דהאי קרא דרשי' ליה במוריד דמעות על אדם כשר שהב"ה סופרן וכו' והוא טל שעתיד להחיות בו את המתים ועוד צ"ע דר"א דריש לעיל מאי נבלתי אלו נפלים ונפלים לא נשתמשו באור תורה ואיך יחיו: