חידושי המהריט על כתובות· רבי יוסף מטראני [המהרי"ט]
שני דייני גזרות - פרק יג · דף קיא.
בבלה יובאו ושם יהיו אע"ג דהאי קרא בגלות ראשון כתיב ויש לומר דבגלות שני נמי קפיד קרא לשון התוספ' ונראה לי דבבל היינו שם מזמן בית ראשון דלא אשכחן שגלו לבבל בחרבן שני וכן משמע מדאמרינן בפרק חבית מפני מה חגים שבבל שמחי' שלא היו באות' קללה דכתי' והשבתי כל משושה וכו' אלמ' הם היו שם מגלות ראשון ואילך היה להם לעלות בזמן עזרא ולא עלו כדאמר ליה ריש לקיש לרבה בר חנה אלהא סנינא לכו דכתיב אם חומה היא אם עשיתם עצמכם כחומה שהיו עולים כולם בימי עזרא וכו' ומכיון שלא עלו עדין הם באזהר' זו אבל אם הלכו שם מאותם שעלו אינם במשמע שלא יצאו:
אחיו נשא נכרי' וכו' וא"ת והא אמרינן דמותר לצאת מא"י לח"ל לישא אשה ושם תירצו בתוספות דהתם בדעתו לחזור וקשה דמאי איריא ללמוד תורה ולישא אשה אפי' לדברי הרשו' ולסחורה מותר ונר' דהכא מיירי בשהיה לו אשה ומשום מצות ייבום לא התירו להשתקע בחוצה לארץ דאפשר בחליצ' שתבא כאן אצלו ובכהאי גוונא לא אמרינן מצות יבום קודמת לחליצה ואחיו היה יכול לישא בארץ ישראל:
כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות משמע לארץ ישראל מיהת מותר ואם תאמר והא רב יהודה הוא דאמר לעיל כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה. ויש לומר הא דידיה הא דרבי' ויש תימה על הרמב"ם שהביא ס"פ ה' דהלכו' מלכים הא דשמואל כשם שאסור וכו' ומסיים בה שנא' בבלה יובאו וכו' ואי הך קרא בישראל כתיב אף לא"י היה אסור דעיקר קרא אא"י כתיב ועוד אמאי איצטריך תלמוד' לעיל לומר לר' זירא ההוא בכלי שרת כתי' נימא ההוא בשאר ארצות כדשמואל ועוד ר' יאודה גופה משמע דלא סמך אהא דבבלה יובאו דאמרינן כתי' קרא אחרינא השבעתי אתכם וכו':
שלחו ליה אחוה לרבה וכו' בפ' הערל ובפ' עושין פסין א"ל אבדימי לאביי קרקפנא חזיתיה לרישך ביני עמודי כי אמרה ר' יוחנן להא שמעתא וכתב התוס' דעל רבה שהיה רבו של אביי קאמר שהלך לא"י כדמשמע הכא ומהכא אין שום משמעות שהלך ועוד דבסוף הוריות מוכח שמלך רבה כ"ב שנה וכל ימיו לא היו אלא ארבעי' כדאמרינן בפ' אין עומדין נמצא שהיה בן י"ח שנה וקודם לכן לא היו כותבין לו ואם תאמר אין לך רב דרב יהודה רביה היה קיים ואם מת יכול היה ללמוד מכמה חכמים שבא"י חוץ מר' יוחנן שהרי ילד היה ולבת' דאצטריך ליה עלמא מלך ומסתמ' לא עלה וניחא טפי לומר שעל אביי גופיה היה אומר ראיתי ראשך מבין שורות התלמידים אך קשה מההוא עובדא דאלו מגלחין דההוא גברא דסנו שומעניה וכו' דשכב ר' יאודה וסליק לגבי ר' יודן נשיאה משמע שכבר מת ר' יוחנן קודם רב יהודה והיכי שלחו וא"ת אין לך רב:
הלכה כר' יהודה בפרדות כתוב בי' יוחסין משם רבינו חננאל דמשום דמדבית עלי קאתי שלחו ליה הכי דהלכה כר"י דאין חוששין לזרע האב וליתיה דלא אמרה ר"ח דאדרבה רז יהודה מספקא ליה ורבנן סברי אין חוששין כדכתב רש"י ז"ל והכי הויא מסקנא בפרק אותו ואת בנו: