חידושי המהריט על כתובות· רבי יוסף מטראני [המהרי"ט]
חדושי פרקא קמא דכתובות · דף י.
והא דאמרו חכמים תקנו לבתולה, ק"ק ולאלמנה מנה שמעינן מינה דכתובה דרבנן ותימה על מה שנהגו באשכנז ובצרפת ובקושטנטינ' לכתוב בכתובת דחזו ליכי מדאורייתא ואומר רבינו תם דסמכינן ארשב"ג דבשלהי מכילתין ס"ל כתוב' דאורייתא והא דאמר רב נחמן הכא חכמים תקנו וכו' אע"ג דקי"ל כר' נחמן בדיני בהא לית הלכתא (כוותיה דאשכחן רב אשי דהוא בתרא דלא ס"ל כוותיה דמתרץ לקמן דכל שלא משמש אינו יכול לטעון טענת בתולים כ"כ הרא"ש לשיטת רבינו תם וקשה שרבינו תם עצמו פי' התם דמצי סבר חזקה דאין אדם טורח אלא כיון שנהגו למשמש ונשתנה המנהג אנו תולין שמחמתו נשתנה ורמאי הוא וי"מ זו שנהגו לכתוב דחזי ליכי מדאורייתא אזוזי קאי שמשקלם כמו שאמור בתורה במנה צורי וכתב הרא"ש ודברים של טעם הם והכותב דחזו ליכי לא מפסיד כלום שמ"מ גובה בשל תורה במנה צורי אע"ג דכתובה דרבנן שלא כתבוהו אלא לפרש ואם לא פירש לא הפסיד מ"מ היכא דכתיב היא באה משתי כחות אם אית לה כתובה מדאוריי' תטול ואי כתובה דרבנן הרי נתחייב לה במנה צורי כשל תורה ובענין גביית האלמנה עיקר כתובה זו נמצא מחלוקת בין האחרונים ז"ל:
גרסינן באלו נערות וכו' עד אם דקטעין טענת פתח פתוח הכי נמי כו' נמצא שהבתולות הבוגרות יש מהם שיש להן דמים ויש שאין להן דמים זו היא גרסת הרב אלפסי ז"ל וכך היא גרסת רבינו חננאל ז"ל ורש"י גריס אי דקטעין טענת דמים ה"נ וכך היא גרסת הרמב"ם ובהא הכריע הרמב"ן ז"ל והביא ראיה מהירו' שאמר בוגרת כחביות פתוחה ובתוס' יש בו דלענין דמי' קאמר דסתם חבית סתומ' יש בה יין אבל חבי' פתוח' פעמי' יש בה יין פעמים אין בה בוגר' פעמי' שאין לה דמי' ואפי' אם נפר' לענין הפתח איני רוא' ראיה משם דהת' מוכח דסבר בירו' דבוגר' אין לה טענת בתולים כלל דאמרינ' התם בשלהי ההיא שמעתא על דעתי' דר' אלעזר בוגרת אימתי היא נשאת מוכת עץ לר"מ אימתי היא נשאת ויליף לה מדתנן בפ' שני אם יש שם עדים שיצתה בהינומה וראשה פרוע ולא אהדר אם יש עדים שנשאת ברביעי הדא אמרה דלית רביעי כלום: