חידושי המהריט על כתובות· רבי יוסף מטראני [המהרי"ט]
חדושי פרקא קמא דכתובות · דף ז:
מאי מברך אשר קדשנו על העריות וכולי ונהגו האידנא מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין דהרא"ש ז"ל והרמב"ן ז"ל כתב שבנוסחת הרי"ף ז"ל היה כתוב כן וחזר והמחיק ע"י חופה וקדושין וכן שלח רבינו האיי גאון ז"ל כמ"ש הרמב"ן ז"ל ואמר שאעפ"י שכן כתב במקצת נוסחאות אין חותמין כן לפי שאין ראוי לברך על החופה שאינה נעשית עכשיו ועוד שמקדש ישראל הוא מעין הפתיחה שקדשו בכל עסקי קידושין ונישואין ורבינו האיי זכרונו לברכה כתב אין קדושת ישראל תלויה בכך מכל מקום אנו רואים שבכמה מקומות של ישראל מימות רבינו האי ועד עכשיו נוהגים כן ויש לתת טעם לנסחא זאת לפני שכל עיקר ברכה זו אינה אלא שבח לקב"ה שקדש את ישראל בענין העריות שכן אמרו בספרי כל מקום שאתה מוצא גדר מן הערוה שם אתה מוצא קדושה ולכך נאמר בפרש' עריות קדושים תהיו וכולי איש איש אל כל שאר בשרו ומה שאמר והתקדשתם והייתם קדושים לכך אנו נותנים שבח להקב"ה שלא די שקדשנו בפירוש העריות אלא במותר לנו שהיא הפנויה שלא תבעל דרך זנות אלא על ידי קיחה כמו שאמר כי יקח איש אשה ואפילו ארוסה נאסרה מדבריהם עד שתכנס לחופה ומטעם קדש עצמך במותר לך הוא חותם מעין פתיחתה מקדש עצמו אף במותר לו על ידי חופה וקידושין ומה שהקשה רב האיי זכרונו לברכה שאין קדושת ישראל תלויה בכך אלא דמשמע ליה ישראל בשעת כניסתן לברית קאמר והא לא הוה מעין פתיחה דהכי אמרינן בפרק ערבי פסחים גבי הבדלה דמסיימי מקדש עמו ישראל ולייט עלה אביי משום דלא הוי מעין פתיחה ולפי מה שפרשנו הוה שפיר מעין פתיחה בכולן גדר קדושה היא ובאות' המקומות שנהגו כן הבא לשנות אין רוח חכמים נוחה הימנו שהרי אמרו לא ישנה אדם מפני המחלוקת ועוד שבא לפגום בכבודן של ראשונים הרבנים שלא מיחו בידם ואף רבינו האיי כך אמר נאה לכם לחזור להלכה ולמנהגנו בהסכמת הכל ובפרק מקום שנהגו לענין בשר עוף בחלב דאיסורא דרבנן הוא לא אמר להו ולא מידי משום דמקומו שלר' יהודה הוא: