אור ברסלב
חידושי המהריט על כתובות חדושי פרקא קמא דכתובות › דף ד:

חידושי המהריט על כתובות· רבי יוסף מטראני [המהרי"ט]

חדושי פרקא קמא דכתובות · דף ד:

דף ד.

והרחצת פניו ידיו ורגליו היינו לשפוך כשהוא רוחץ אבל לא שתגע דאף בלא רחיצה נמי אסורה וכמה דאמרינן בפרקא קמא דשבת זו שלא נגעה בי אפילו באצבע קטנה ומכאן קשה לי למה דאמר רבינו מאיר זכרונו לברכה בתשובותיו להושיט דבר לאשתו על ידי זריקה דהיא מרחצת פניו וידיו אי לאו דדרך חיבה הוא דומיא דמזיגת הכוס והצעת המטה הוא שאף על גב דדרך ביאה הוא כל שכן דרך זריק' באויר ועוד דכל שבזב טהור אין לגזור בנדה כדאמרינן בפרק ר' ישמעאל לענין יין נסך אף על גב דגזרו ביה לא חשיב כחובל:

וכל אותם הימים הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים וכו' כתב הרא"ש זכרונו לברכה יש מי שרוצה ללמוד מכאן דמי שמת לו מת ברגל כיון שנוהג ימי הרגל תחלה דמיא להכא וקילא ליה והוא ישן בין האנשים ולא נהירא דלא דמי לקילותא דהכא שקדם המת לשמחה ומכניסין את המת לחדר ומשמע מדבריו שאם מת אביו או חמיו אחר שנכנסה לחופה ולא בעל דנוהג ימי המשתה תחלה אשתו ישנה עמו בבית כשאר אבלות דעלמא דלא קלו ביה להכניס את המת בחדר ואת החתן לחופה וקשה לי דאמרינן בגמרא מאי קולא אילימא דקתני בועל בעילת מצוה ופורש התם משום דלא חל אבלות עליו אלא דהתם נוהג שבעת ימי המשתה ואחר כך נוהג את ימי האבל אלמא עיקר קולא וזילותא אינה אלא לפי שהמשתה דוחה את האבילות:

ובענין, אחר יש לחלוק בין שבעת ימי הרגל לשבעת ימי המשתה דאילו ברגל אף על פי שדברים שבפרהסיא אינו נוהג משום כבוד הרגל לא מפני כן אתי לזלזולי לדברים שבצנעה שאין זה פוחת מכבוד הרגל אבל בחתן וכלה בשבעה ימי המשתה בדברים שבצנעה היא וכשרואה שהקילו בשאר דברים אתי לזלזולי בהאי נמי שהכל יודעים כלה למה נכנסה לחופה והרב מהר"ר מאיר הלוי זכרונו לברכה כתב הא דאמרי' הכא חתן שבעל ופרסה אשתו נדה אשתו ישנה עמו בבית למשנה אחרונה שאמרו בועל בעילת מצוה ופורש ואשתו תהיה ישנה בין הנשי משום דאבילו' דהקילו בי' רבנן חיישי' הכא נמי בהאי איסור' דנד' שהתירו לו לגמור ביאתו קילא לי' וכ' הרא"ש ז"ל ואין דבריו נראין לי גם אם כתבו בש' הר"י בן מג"ש דלא דמי להאי קילותא דהכא הפקיעו חכמים דבריהם שאונן אסור בתה"מ וכו' ובעי למימר דאיסורא דדם בתולי' חומרא יתירתא הוא שעשו חכמים אחרונים שאין ראוי לאסור יחוד מפניו וטעמא של הנך דאדרבה כל מה דקילא בעי שימור טפי לאו באבלות בעלמא חמירא ליה מנדה הא אסרינן ליחדינהו ותנוקת שהגיע זמנה לראות חששה קרובה היא מז' ימים נקיים שבנות ישראל החמירו על עצמן:

תוכן העניינים

חידושי המהריט על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה