אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת קידושין › דף ב:

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת קידושין · דף ב:

דף ב.

גמ'. ונתני הכא האיש קונה כו' ואב"א אי תנא קונה הוי אמינא אפי' בע"כ תני האשה נקנית מדעתה אין שלא מדעתה לא ע"כ והקשה העולם למש"כ התוס' בריש כתובות בד"ה נשאת לחד תירוצא דלכך תני בתולה נשאת ולא תני נושאין את הבתולה כי מנושאין הו"א דיכול לקדש' גם בע"כ תני נישא' לאשמעי' דווקא מדעת' ולפ"ז מוכח מהתם דאין אשה נישאת בע"כ אלא מדעת' ולמה איצטרך לאשמעי' גם הכא דאינה מתקדשת רק מדעת' (ויע"ש במהרש"ל ומהר"ם שי"ף ז"ל הטעם דאיצטרך לאשמעי' התם. ולדבריהם יש ללמוד כאן מהתם מק"ו יע"ש) וי"ל עפמש"כ המרדכי בריש פרק האומר וז"ל ואין שייך כאן לומר כיון שעבר השליח על תקנת הגאונים מאורי הגולה כל דמקדש אדעתא דרבנן קא מקדש ואפקעי' רבנן לקידושין מיני' דהא איכא חייבי לאווין ושניות וכמה עבירות דאורייתא ודרבנן דתפסי בהו קידושין וזה הכלל נראה להר"ם דווקא גבי אם בטלו אינו מבוטל דפרק השולח דהיינו הבא לאחר זמן שקידשה דאיכא למימר בשעת קידושין לא עבר וכאשר הוא דיינינין לי' ואמרי' על תנאי כן קידשה שאם יעבור לאחר זמן אדרבנן שיבטל הגט ששולח לה שלא יהי' הקידושין חלין כו' עכ"ל ויעוין בתוס' בבא בתרא מ"ח ע"ב ד"ה תינח הרי דס"ל דאם בשעת קידושין עבר על איסור לא אמרי' אפקעי' רבנן לקידושין מיני'. והנה הרשב"א ז"ל בחי' כ' דזה לא הוו ס"ד שתהא אשה נקנית בע"כ כי לא מצינו מקנה בע"כ רק מתני' אתי לאפוקי מסברת אמימר דס"ל בב"ב שם דבתלוי' וקדיש קדושי' קידושין כמו בתלוי' וזבין דאגב אונסא דזוזא גמרה ומקנה נפשה. אך כרב אשי דאינה מקודשת יען שעש' שלא כהוגן יע"ש. והרשב"ם ז"ל ועוד פוסקים פירשו הטעם מפני דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעי' רבנן לקידושין מיני' יע"ש הרי דס"ל דגם אם בשעת הקידושין עשה שלא כהוגן אמרי' אפקועי' רבנן לקידושין מיני' ולפ"ז מיושב קושית העולם כי ממתני' דכתובות ה"א דווקא התם דכבר קידשה וכעת בא לכונסם לחופה בזה דווקא אמרי' דאם אנסה לחופה עד שנתרצ' לא הוי נשואין מפני דאפקועי' רבנן לקידושין מיני' יען שקידשה כדינא מכבר אדעתה דרבנן. אבל הכא דבהתחלת הקידושין עשה שלא כהוגן הו"א דלא אפקעי' רבנן לקידושין מיני' וכסברת המרדכי בשם הר"ם ז"ל קמ"ל דגם בכאן אמרינן אפקעי' רבנן לקידושין מיני' ואינו מקודשת בתלוי' וקדיש כר"א וכפי' הרשב"ם ז"ל:

וביושב קושית המרדכי לשיטת הרשב"ם ז"ל והעומדים בשיטתו. דאמאי לא אפקעי' רבנן לקידושין בחייבי לאווין ושניות י"ל ע"פ הכלל הידוע שכלל לן הט"ז באו"ח תקפ"ח ויו"ד קי"ז דבדבר המפורש להיתר בתורה אין כח ביד חכמים לאוסרה (יעוין בברכי יוסף באו"ח שם ובשעה"מ פ"ה מ"ה יסה"ת ובנו"ב מהד"ת חיו"ד סי' ס"ב. ובחי' לעיל פסחים נ') וא"כ ה"נ כיון דנפקא לן מקרא דכי תהיין לאיש שתי נשים אחת אהובה ואחת שנואה דקידושין תופסין בחייבי לאווין כמבואר לקמן ס"ח לזאת אין כח ביד חז"ל לעקור הקידושין שמפורש בקרא שתופסין בחייבי לאווין (וצ"ע קצת יען דמקדש על דעתם) ולזאת גם בשניות הקידושין תופסין יען כי שניות גזרו חז"ל שלא ליתי לאיסורי דאורייתא (יעוין רמב"ן ז"ל במנין המצוות שורש הא' כתשו' ד') ואם בהם תופסין הקידושין איך יהי' שניות חמור מהם וק"ל:

והנה באיש שאנסוהו לקדש אשה במחלוקת שנויה דעת הרי"ף והעטור ז"ל הוא דגם באיש שאנסוהו לקדש אינו מקודשת. אמנם הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה"א והרשב"א ז"ל ס"ל דתופסין הקידושין ואיפסקא הלכתא דהוי ספק מקודשת כמבואר בטוש"ע סי' מ"ב. ונסתפקתי בקטנה שאנסו את אחי' ואמה לקדשה והיא לא מחתה עד שגדלה אם בעי' גם בזה שבעל אחר שנתגדלה כדעת הי"א שהובא ברמ"א ז"ל בסי' ל"ז סעי' י"א והוא כי הב"ש שם בס"ק כ"ג כ' וז"ל אלא בת"ה משמע דווקא כשבעל אע"ג קטנה שנתקדשה ע"י אמה ואחי' גדלה הקידושין אף שלא בעל כמש"כ בהרי"ף פ' ב"ש שאני הכא דלא הוי שם קידושין כלל כשאב כאן לא הוי קידושין אפי' מדרבנן משא"כ שם דהוי קידושין מדרבנן (יעוין ב"ש סי' מ"ג סק"ה ובריש סי' קנ"ה) ע"כ ולפ"ז יש להסתפק בכאן דלכאורה י"ל לטעם המ"מ שם בשיטת הרמב"ם ורשב"א ז"ל דדווקא באשה שנאנס' להתקדש שאינה יכולה להפקיע א"ע מבעלה אפקעי' רבנן לקידושין מיני' יע"ש משא"כ באיש שיכול לגרשה בע"כ לכך לא אפקעי' רבנן לקידושין מיני' יע"ש א"כ ה"נ י"ל כיון שיכולה למחות ולמאן עד שתגדל לא אפקעי' רבנן לקידושין מיני' וכיון שיש כאן קידושין דרבנן לא בעינן שבעל אחר שנתגדל' גם להי"א וכמש"כ הב"ש. ובזה יש מקום ליישב קושית התוס' בריש כתובות דמפני מה לא תני הבתולה נשאת יע"ש כי התוס' תי' שם בחד שינויא דקתני נישאת לאשמעינן דווקא מדעתה מתקדשת והיינו לאפוקי תלוי' וקדיש וכנ"ל בשם הרשב"א ז"ל ואם הי' תני הבתול' הוי קאי גם על בתולה דכתיב בקרא גבי רבקה אמנו (יע"ש בהפלאה) ואותה השיאה אחי' ואמה והו"א שגם בקטנה אם אנס את אחי' ואמ' עד שקדשו אותה לו אינה מקודשת מפני דאפקעי' רבנן לקידושין מיני' וכדעת הרי"ף ועיטור ז"ל דגם באיש שאנסוהו מקודשת לכך תני בתולה נשאת דדוקא בגדולה אמרי' נשאת מדעתה לאפוקי תלוי' וקדיש משא"כ בקטנה שהשיאה אחי' ואמה דיכולה למחות ולהפקיע את עצמ' לא אפקעי' רבנן לקידושין מיני' וכשיטת הרמב"ם ורשב"א ז"ל:

אמנם יש פנים לאידך גיסא דגם לשיטת הרמב"ם ורשב"א ז"ל דבאיש שאנסוהו לקדש קידושי' קידושין הוא יען דמה"ת הקידושין קידושין ממש הם אך מפני תיקון העולם שלא יהי' בנות ישראל הפקר לאנסם עד שיתרצו להתקדש ותהי' קשורה בו לעולם לכך אפקעי' רבנן לקידושין מיני'. אבל באיש שאנסוהו דיש לו תיקון בלא זה לא רצו להפקיע קידושי תורה משא"כ בקדושי קטנה ע"י אחי' ואמה כי חז"ל הם שתקנו את הקידושין הם אמרו והם אמרו דדווקא ברצונם אבל בנאנסו בכה"ג לא תקנו (יעוין ט"ז וב"ש שם בסי' מ"ב לענין חר"ג ז"ל בזה"ז) ואין כאן קידושין כלל גם מדרבנן ולפ"ז יש ליישב קושית העולם הנ"ל ע"פ מה שראיתי בספר זכרון צבי מנחם בחי' כאן שעשה סעד לשיטת הרמב"ם ורשב"א ז"ל מדאשמעי' מתני' באשה דאינה מתקדשת אלא מדעתה לאפוקי תלוי' וקדיש ולא אשמעי' הכי באיש שאנסוהו יע"ש וי"ל להיפוך ממש"כ לעיל כי בתולה נשאת כולל כל הבתולות הן קטנות הן גדולות בין שנישאת ע"י אביהן או ע"י אחיהן ואמותן דווקא מדעתן לאפוקי בתלוי' וקדיש וה"א דכן הדין גם באיש שאנסוהו. אם דיש לו תקנה לגרשה בע"כ כי גם בקטנה שנשאת ע"י אחי' יש לה תקנה למחות ומ"מ לא מתקדשת בע"כ ולזאת אשמעי' גם הכא האשה נקנית לדיוקא. דדוקא אשה ולא איש כי באיש גם בתלוי' וקדיש מקודשת (יעוין חי' מהרי"ט ז"ל) ואי מהכא בלחוד הוי אמינא כיון דהאשה משמע גדולה וכמש"כ הפ"י ז"ל שדווקא בגדולה אינו מקודשת בתלוי' וקדיש מפני דאינה יכולה להפקיע א"ע מבעלה משא"כ בקטנה ע"י אחי' ואמה. ולזאת קמ"ל בתולה נשאת דכולל את כולן וכאמור. הרי טעם הספק שאסתפק בקטנה שנשאת ע"י אחי' ואמה באונס עד שנתרצו. אם יש כאן קידושין דרבנן או לא ונ"מ לדעת הי"א הנ"ל אם בעי' גם הכא שבעל אחר שנתגדלה וכנ"ל. וכעת צ"ע לי העני בדעת בזה. איך הדין לשיטת הרמב"ם ורשב"א ז"ל:

שם בתוס' ד"ה אי תנא כו'. ואע"ג דתני האיש מקדש דמשמע בע"כ כו' ע"כ וי"ל ע"פ מה שדקדקו המפרשים בפ"ב דתני האיש מקדש בו ובשלוחו ולא קתני ובשליח. ונראה די"ל דכוונת התנא לאשמעי' בו ובשלוחו דשלוחו דומה לו וכמו שאם הוא בעצמו מקדש צריך שני עדים אחרים שיעידו על הקידושין כך אם מקדש ע"י שליח צריך ני עדים אחרים ואין השליח נעשה עד בקידושי כסף יען שנוגע בעדותו הוא לאחר שתקנו רבנן שבועת היסת) ונודע דעת צבא רב מן הקדמונים כי עוד בימי התנאים נתקנה שבועות היסת) וגם אם האשה מודה לדברי' מ"מ כיון שאין נאמן אלא מצד הודאתה הוי כמקדש בלא עדים לשיטת הרשב"א ור"ן ז"ל (והא דפליגי רב ודבי רב שילא לקמן מ"ג אי שליח נעשה עד י"ל בקידושי שטר וכמש"כ הפ"י ז"ל שם) ואם כי במתני' מיירי בשליח אחד וא"כ איכא עד אחר המסייע אותו ובכה"ג כתב הב"י בשם המהרי"ק ז"ל בסי' ל"ה שנאמן (יע"ש בט"ז סק"ב) הלא יצאו לחלוק על זה הח"מ שם בסק"ג וב"ש בס"ק ה' יע"ש (וגם נודע דעת הסמ"ג בטוש"ע סי' מ"ב דגם בעד אחד חיישי' לקידושין) ולפ"ז מיירי מתני' בפ"ב רק בקידושי כסף וכבר כתבתי בשם הרשב"א ז"ל דהקשה דאין שום ס"ד שתהא חשה נקנית בע"כ כי לא מצינו קנין בע"כ. ויש צד סברא לומר דבקידושי כסף לא ס"ד שתהא נקנית בע"כ וכמש"כ הרשב"א ז"ל אך דבקדושי שטר כיון דלא ילפי' רק מגז"ש דויצאה והיתה הו"א דדמי לגירושין וכמו דהתם לא בעי' דעתה ה"נ בקידושי שטר (יעוין לקמן ט' ע"ב) ולכך במתני' דתני שטר דאיכא למטעי תני האשה נקנית לאשמעי' דווקא מדעתה גם בקידושי שטר משא"כ בפ"ב דמיירי רק בקידושי כסף ואין כאן חשש טעות לכך תני האיש מקדש וא"ש:

ולמאי דדייקי לקמן מ"ד מסיפא דמתני' דתנן דהאיש מקדש את בתו כשהיא נערה כו' כר"י דדווקא אבי' יכול לקדשה אבל היא עצמה לא אם דבגירושין בין היא בין אבי'. שאני קידושין דהיא מדעתה דווקא כמבואר שם בסוגיא. לפ"ז לק"מ. מה דתני התם האיש מקדש כי א"א למטעי יען דמסיפא גופא דמוכח דנערה אינה יכולה לקדש א"ע. מוכח דבעי' דעתה וכאמור (אבל לר"ל שם ולר"י ג"כ לטעם הראשון שם יש מקום להקשות יע"ש) ויעוין פ"י ז"ל כאן מש"כ דאם דאין מקום לטעות דתהא אשה נקנית בע"כ מ"מ ל"ש לישנא דקונה יען דמשמע בע"כ יע"ש ויש להסביר עוד יותר דכיון דתני גם קידושי ביאה במתני דאסור לקדש לכתחלה (אם כי לעיל כ' באופן אחר התורה כפטיש יפוצץ סלע) ושייך לישנא דנקנית דמשמע בדעבד ולא קונה דמורה על לכתחלה ואי הוי תנא קונה הוי אמינא דאתי לאשמעי' דקונה אף בע"כ אם שהוא נגד הסברא אבל בפ"ש דתני בו ובשלוחו וע"י שליח א"א בקידושי ביאה ולא מיירי מתני' רק בקידושי כסף ושטר וע"ז שייך לישנא דלכתחלה לזאת לא הקפיד התנא וק"ל:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה