אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת קידושין › דף ב.

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת קידושין · דף ב.

מסכת קידושין

במתני'. האשה נקנית בשלשה דרכים כו' נקנית בכסף בשטר ובביאה. והקשו הקדמוני' ז"ל דלמ' לא תני ביאה קודם שטר כדאקד' קרא ובעלה והדר כתיב ויצאה והיתה דילפי' מיני' קידושי שטר כמבואר לקמן בד' ה' ואם נימי דס"ל לתנא דמתני דביאה נשואין עושה י"ל דלכך תנא כסף ושטר בהדדי דשניהם אירוסין עושה ואח"כ תני ביאה דנשואין עושה. אמנם באמת ז"א כי לקמן ד' י' איבעיא לן אי ביאה נשואין עושה או אירוסין עושה ולא איפשטא. ואנן קיי"ל דאירוסין עושה כמבואר בטוש"ע אה"ע סי' ל"ג. אם כי י"ל לשיטת הר"ן ז"ל הובא ברמ"א ז"ל שם דאם כנסה לביתו וקידשה בביאה דינו כנשואה. ולכך תני ביאה לבסוף להורות כי בביאה איכא צד דנשואה עושה. אבל זה דחוק. ויותר נראה ע"פ מה דאמרי' לקמן מ"ח ע"א התקדשי לי בשטר כו' וחכ"א שמין את הנייר אם יש בו שו"פ מקודשת ופ"י הר"ן ז"ל בפרקין דאם נפסל מדין שטר כגון שנכתב שלא לשמה אם הוא שו"פ מהני מדין קידושי כסף דבקידושי שטר דעתייהו נמי הנייר (יעוין בר"ן ז"ל פ' האומר ובטוש"ע סי' כ"ח) וזה שרמז התנא דמתני' דתני שטר אצל כסף לאשמעי' דגם בשטר יש לפעמים בו קידושי כסף גם כן כגון אם נפסל מדין שטר ויש בו שו"פ מקודשת מדין כסף כי דעתו נמי הנייר וק"ל:

שם גמ'. מ"ש הכא דתני האשה נקנית ומ"ש התם דתני האיש מקדש משום דקבעי למיתני כסף וכסף מנ"ל גמר קיחה קיחה משדה עפרון כתיב הכא כו' ונתני התם האיש קונה מעיקרא תני לישנא דאורייתא ולבסוף תני לישנא דרבנן כו' ונתני הכא האיש קונה כו' ע"כ והקשה הרשב"א ז"ל על קושית הש"ס. ונתני הכא האיש קונה וז"ל וא"ת קושיא זו הוה לי' לאקדומי כסדרא דמתני' כו' ע"כ יע"ש וע"ד הפלפול י"ל דהנה האחרונים הערו על קושית הש"ס דנתני האיש קונה דהרי לקמן י"ב ע"ב אמרי' דרב מנגיד על דמקדש בביאה ואי תני קונה דמשמע לכתחל' הי' מקום לטעות דגם בקידושי ביאה דתני במתני' מותר לקדש לכתחלה ואין מקום לקושית הש"ס. אך די"ל עפמש"כ הריטב"א ז"ל לתרץ הקושיא הנ"ל דתני ביאה אחר שטר יען שמקודם ני כסף ושטר שמותר לקדש גם לכתחלה בהם ואח"כ תני ביאה שהם דווקא בדעבד ולפ"ז א"א דמותר לקדש גם לכתחלה בביאה ושפיר הקשה הש"ס ונתני האיש קונה. אמנם אכתי קשיא די"ל לקדימת שטר קודם ביאה יען דס"ל לתנא דמתני' דביאה נשואין עושה ולכך תני מקודם שטר אצל כסף דשניהם אירוסין עושה ואח"כ קידושי ביאה דנשואין עושה. אמנם לקמן ג' ע"א אמרי' דמנינא דרישא אתי למעוטי חופה והקשו המפרשים דלמה לי מנינא הלא גם בלא מנינא מוכח דחופה אינו קונה מדלא קתני לה במתני' (יעוין בר"ן ז"ל שזה טעם השמטת הרי"ף ז"ל) אם כי אביי שאני לקמן ה' ע"ב דלכך לא תני חופה מפני דמלתא דלא כתיבא בהדיא לא קתני הלא נודע מש"כ דלשיטת הרמב"ם ז"ל במנין המצוות בשרש השני שכל דבר הנלמד מי"ג מידות הוי מדברי סופרים וא"כ גם כסף שנלמד מגז"ש. דקיחה קיחה נחשב לא כתיבא בהדיא (יע"ש ברמב"ן ז"ל ובמגלת אסתר) ומ"מ תני לה במתני' לא קאי שינויא דאביי (ובישוב שיטת הרמב"ם ז"ל כבר נאמר תירוצים רבים בזה) ותירצו דאלולי מנינא הייתי אומר דהתנא לא תני אלא דברים שאירוסין עושה לאפוקי חופה דנשואין עושה לר"ה (יעוין מהרש"א ז"ל בתוס' ד"ה חופה) ולזאת איצטרך מנינא למעוטי חופה. ולפ"ז מוכח דס"ל לתנא למתני' שביא' אירוסין עושה כי גם ביאה תני במתני'. ועכצ"ל דלכך תני ביאה לאחר שטר כתי' הריטב"א ז"ל ושפיר הקשה הש"ס וכנ"ל. אבל ראיתי בספר נחלי דבש שכ' שאי נימי דקדושי כסף נלמד מאין כסף כדרשת רב כיון דאייתר לן יו"ד דאין כסף לומר דכסף לאביה הוא י"ל דהוי כתיבא בהדיא כי נא נלמד מגז"ש דקיחה קיחה (יע"ש במנין המצוות במרגניתא טבא שמבואר להיפוך) יע"ש ולפ"ז י"ל כשינויא דאביי ולא מוכח דס"ל לתנא דמתני' דביאה אירוסין עושה. ואין כאן הכרח לתי' הריטב"א ז"ל וכמובן ואין מקום לקושית הש"ס דנתני האיש קונה כי י"ל כדי שלא נטעי שמותר לקדש גם לכתחלה בביאה וכנ"ל ולכך לא הי' יוכל הש"ס להקשות מקודם דנתני האיש קונה עד שהקשה מקודם שנתני האישה מתקדשת ותי' משום דקא בעי למיתני כסף וכסף מנ"ל גמר (יעוין תוס' ד"ה וכסף דצריך ראי' דכסף דגמרי' אשה מיני' איקרי' קנין) קיחה קיחה משדי עפרון ואגב הקשה שנתני התם האיש קונה וכיון שקידושי כסף נלמד מהגז"ש הוי לא כתיבא ומוכח דס"ל לתנא דמתני' דביאה אירוסין עושה וכנ"ל ועכצ"ל דלכך תני שטר קודם להורות שאסור לקדש לכתחלה בביאה וכתי' הריטב"א ז"ל ואין מקום לטעות ושפיר ק' דנתני האיש קונה וא"ש ע"ד הפלפול:

אמנם הנלע"ד די"ל עפמש"כ הב"ש בסי' כ"ז סק"א ול"א סק"ה בשם המרדכי דלכתחלה אסור לקדש במטבע שיש עלי' צורה דהיינו פרוטה (וכ"כ בפ"י בתוס' ד"ה בפרוטה דגם להמרדכי הוא רק לכתחלה יע"ש ולפ"ז יש לדקדק על קושית הש"ס דנתני האיש קונה. הלא קונה מורה גם על לכתחל' ובמתני' תני בפרוטה דאסור לקדש לכתחלה מפני דסתם פרוטה יש עלי' צורה. ולזאת תני נקנית שמשמע בדעבד דווקא להצריכ' גט מבעל' כפי' הר"ן ז"ל. אבל י"ל ע"פ מה דמסיק הש"ס דתנא הכא נקנית לישנא דאורייתא ובפ"ב תני האיש מקדש לישנא דרבנן וביאר הבכור שור בחידושיו דכאן אזיל המתני' בתר דין תורה דלאחר הקידושין תומ"י מותרת לו מה"ת ונקראת קנין משא"כ בפ"ב אזיל לדינא דרבנן דגם להמקדש אסורה מדרבנן בלא כתובה וברכה. כהקדש (יעוין בחי' ליומא כ"ה) יע"ש ומבואר שם בב"ש סק"ה דגם להמרדכי דאסור לקדש לכתחלה הוא רק מדרבנן. ומה"ת מותר לקדש גם לכתחל' ולזאת שפיר פריך הש"ס ונתני האיש קונה. יען דמתני' אזלא לדינא דאורייתא. ולפ"ז מיושב קושית הרשב"א ז"ל דמעיקרא לא הי' יכול הש"ס להקשות דנתני האיש קונה. יען כי קונה מורה על לכתחלה ואסור לקדש לכתחלה בפרוטה. ולזאת הקשה מקודם הש"ס שנתני האשה מתקדשת ותי' ואח"כ הקשה דנתני התם האיש קונה ותי' דמקודם תני לישנא דאורייתא ולבסוף תני לישנא דרבנן ולאחר מסקנא זאת דמתני מיירי בדינא דאורייתא יש מקום לקושיא זאת דנתני גם הכא האיש קונה אם כי תני במתני' גם פרוטה יען דמדינא דאורייתא גם לכתחלה מותר לקדש וא"ש:

ולפ"ז יש תשובה להוכחת הפ"י ז"ל בתוס' ד"ה בפרוטה ובק"א. דהתוס' פליגי על הגהת מרדכי דאל"כ אין מקום לקושיתם שלא הוה לי' למיתני אלא שו"פ דהרי רבותא קמ"ל דגם בפרוטה דאסור לקדש לכתחלה מ"מ בדעבד מקודשת ולולי זאת הייתי סובר דגם בדעבד אינו מקודשת אלא וודאי דפליגי על המרדכי יע"ש ולהאמור אין הכרח לזה כי א"א לומר דמתני אתי לשלול טעות זה. כי עדיין יש מקום לטעות דגם בדעבד אינו מקודשת במטבע שיש עליו צורה מדרבנן. אבל מתני' מיירי מדין תורה. ומה"ת גם לכתחלה שרי לקדש במטבע שיש עליו צורה ושפיר הקשה התוס' גם אם נימי דס"ל כהמרדכי דאין לקדש לכתחלה במטבע שיש עליו צורה מדרבנן. וכיון שאין ראי' דהתוס' חולקים על המרדכי בוודאי דיש לחוש לכתחלה לדעת הג"מ וכפסק הב"ש (יעוין אבני מלואים סי' כ"ז סק"ב ובשו"ת השיב משה סי' ס"ח) בסי' ל"א ובסי' ל"ה ס"ק כ"א ולדעת האחרונים העומדים בשיטתו כנלע"ד:

ודע כי לדרך האמור דמתני' מיירי מדינא דאורייתא מיושב נמי הערת האחרונים על קושית הש"ס דנתני האיש קונה הלא תני במתני' גם ביאה דאסור לקדש לכתחלה כי רב מנגיד על דמקדש בביאה. ולפ"ז לק"מ כי גם זה הוא רק מדרבנן ומה"ת מותר לקדש גם לכתחלה בביאה ומתני' מיירי מדין התורה ושפיר פריך הש"ס ומיושב גם קושית רשב"א ז"ל וכמובן:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה