חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר
מסכת יומא · דף סו.
בפירש"י ז"ל בד"ה ואם נתעברה מבואר דמונין לקדשים משעה שנולד ובחי' הריטב"א ז"ל כאן כ' ג"כ הכי ולא כדעת היש מפרשים בתוס' עירוכין י"ח ע"ב ד"ה שנתו. וגם התוס' שם דחו שיטתם מסוגיא ערוכה דזבחים כ"ה ע"ב יע"ש ובפירש"י ז"ל בזבחים שם בד"ה שעות פוסלות בקדשים וכן הוא שיטת הרמב"ם ז"ל שבפ"א מה' בכורות ה' ח' כ' להדיא דמונין משעה שנראה להרצאה ובפ"א מה' מע"ק גבי שאר קדשים סתם דבריו ונראה דמונין משעה שנולד (ולא כמו שראיתי בישיע"ק יו"ד סי' ע"ט דפשיטא לי' דלקדשים מונין משעה שנראה להרצאה כבכור בר"ה ז' יע"ש. ומה דקשיא לי' התם בש"ס זבחים ע"ד על אוקמתא דאמוראין דמוקי האי טרפה שנתערב בדרוסה וא"כ לאחר יב"ח יהיו מותרים להקרבה ואינו מסיח דעתו מהם א"כ אמאי ירעו ולא חיישי' לתקלה. כמבואר בסוגיא זו דבאינו מסיח חיישי' לתקלה יע"ש לק"מ כי הלא קיי"ל כר"א ור"ש דגם היכי דאינו מסיח דעתו מהקרבה מ"מ לא חיישי' לתקלה וכמבואר לעיל בחי' לסוגיא זו וא"כ מאי איכפת לן דהסוגיא דזבחים אזדי אליבא דהלכתא) וכן מבואר שם בכ"מ ה' י"ג יע"ש וטעמא דמלתא כ' הב"ח כאן בהגהותיו דבכור יען שאינו ראוי לאכול משעה שנולד רק להרצאה ע"כ לא חשבי' לי' משעה שנולד. אבל בסתם בהמה אע"פ שהוקדש אח"כ מ"מ חשבי' שנתו משעה שנולד כיון שראוי לאכול בשעה שנולד יע"ש ולפ"ז יש להסתפק בהקדישו במעי אמו דקיי"ל דקדש כמבואר ברמב"ם ז"ל פט"ו מה' מע"ק וכשיצא לאויר העולם לא הי' ראוי רק להרצאה אם מונין משעה שנולד או משעה שנראה להרצאה. ולכאן ולכאן יש פנים ויעוין בתוס' עירוכין שם. וצ"ע לי העני בדעת בזה: