אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת יבמות › דף נז.

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת יבמות · דף נז.

דף לא.

גמ'. והא מיבעיא בעי לה ר' יוחנן מר' אושעיא ולא פשיט לי' כו' וכו' גופא בעי מיני' ר' יוחנן מר' אושעיא פצוע דכא כהן שנשא בת גרים מהו שיאכילנה בתרומה אישתק ולא אמר לי' ולא מידי לסוף אתא גברא רבה אחרינא ובעא מיני' מלתא אחריתא ופשט לי' ומנו ריש לקיש א"ל ר' יהודה נשיאה לר' אושעיא אטו ר' יוחנן לאו גברא רבה הוא כו', ע"כ לכאורה אינו מובן שאלת רי"כ אטו ר"י לאו גברא רבה אטו מי דלאו גברא רבה ובא לשאול אין משיבין לו הלא קטן כגדול אם הוא שואל כענין משיבין לו כהלכה. ונלע"ד עפ"י מה דאמרי' בעירובין נ"ג ע"א אמר ר"י ר' אושעיא בריבו בדורו כר' מאיר בדורו מה ר' מאיר בדורו לא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו אף ר"א לא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו. הרי דדברי ר"א הי' עמוקים מני ים וכשישיב למאן דלאו גברא רבה הלא לא יבין כלל תשובתו העמוקה ויוכל השואל לבוא לטעות אשר טובה בזה השתיקה מהדבור כי טוב שידע השואל שאינו יודע משיסבור שיודע ובאמת אינו יודע לזאת לא שאל רי"נ לר"א על שתיקתו לר"י מקודם יען כי דמה כי מטעם זה לא השיב גם לר"י אבל כיון שהשיב לר"ל הי' מקום לשאלתו אטו ר"י לאו גברא רבה הוא כר"ל ואם סמכת כי ר"ל יבין דבריך הלא גם ר"י יבין דבריך והשיב לו ר"א כי מטעם אחר הי' מניעת התשובה יען דקבעי מנאי כו' וק"ל:

והנה מבואר בסוגיא כי ר"א לא פשט לר"י מאומה כי גם לפי' האית מפרשי שהובא בפירש"י ז"ל בד"ה למאן אשר לפירושם פשט הר"א האיבעיא במסקנא (ולפירושם עכצ"ל דלא גרסי והא מיבעיא בעי לה ר"י מר"א ולא פשט לי' וכ"נ קצת מתוס' חד מקמאי דלא גרס לה יע"ש) הלא גם לפירושם אשר כל השקלא וטריא המה דברי ר"א הלא לר"י נשיאה השיב ולא לר' יוחנן ותמה כבוד חמי יקירי התורני המופלא חכם ונבון יו"ש כש"ת מו"ה אברהם חיים סאריף נ"י על דברת התוס' בעירובין נ"ג ע"א בהא דקאמר ר' יוחנן י"ח ימים גדלתי אצל ר' אושעי' ברבי ולא למדתי ממנו אלא דבר אחד במשנתינו כיצד מעברין את הערים באלף וכ' שם התוס' וז"ל והא דאמר בפ' הבעי' בעי מיני' ר"י מר"א פצוע דכא כהן כו' לא באותן י"ח ימים הי' עכ"ל דהלא ר"א לא פשט לר"י האיבעיא ומאי קושיא על לא למדתי אחר שלא פשט לו באמת. עכ"ק והנה תמיהת חמי היקר נ"י בראשית ההשקפה הו דיוק חזק על רבותינו בעלי התוס' וגם על מפרשי הש"ס דהעלימו עין מתמיה מבוארת כזאת והנלע"ד בזה דהנה בירושלמי שם בעירובין גרסינין וז"ל ר"י בשם ר' אושעיא מוסיפין לה אבר (פי' דתני מאברין ב"א) תלה עינויי ואיסתכל בי' א"ל למה תה מסתכל בי' צריך לך צחק לך הפליג עליך תלת עשרה שנין עביד עליל קומי' רבי' דלא צריך ר"ש בשם ר"ז אלולי דיי' אלא שהי' מקבל פני רבו שכל המקבל פני רבו כאלו מקבל פני שכינה ע"כ ופי' שם הפני משה וז"ל לא צריך לך הפליג עליך כלומר א"צ לך ולשמועה שלך שכבר שמעתי זה מאחרים ולא עוד אלא שהפליגו יותר עליך בשמיעתן ושם בסנהדרין שייכא טפי הא דקאמר הפליג עליך דגרס שם לעיל מיני' ר' זעירא אמר לעולם אינו חייב כו' עכ"ל הרי מבואר לפי' הפ"מ דגם שמיעה זאת דמאברין ב"א שמע מאחרים (ומה שהקשה חמי יקירי נ"י דלפ"ז למה אמרה בשם ר"א ולא אמרה בשם מי ששמעה מקודם י"ל דמלבד מה דהחיוב לאמור דבר בשם אומרו לא נאמר להזכיר את כל האומרים אשר שמע מהם יעוין ש"ס נזיר נ"ו ע"ב בכאן איכא טעמא אחרינא כי בתלמוד המזכיר שמועה לפני רבו מחיוב לאמר כך למדתני רבינו אף שלא למד ממנו יעוין ש"ס סנהדרין צ"ט ע"ב ומ"ק ז' ע"ב וחגיגה י"ד ע"ב אשר ציינם הגר"א ז"ל ביו"ד סי' רמ"ב ס"ק נ"ט יע"ש ולזאת אם כי נראה כי ר"י הי' כתלמיד חבר עם ר"א מדקאמר לי' לא צריך לך משל זאת נהג לו כבוד של רב כדקאמר בירושלמי שם תלת עשרה שנין עביד עלי' קומי רבי' כו' לזאת מפני כבודו הזכיר שמועה זאת משמו כיון דשמעה גם ממנו וק"ל) ולפ"ז א"א לפרש מה דקאמר ר"י ולא למדתי ממנו אלא דבר אחד כו' מאברין כו' כי מאברין ב"א למד מר"א אשר הי' אצלו דבר חדש כי באמת גם זה שמע מאחרים ועכצ"ל הפירוש של ולא למדתי כי אך זאת למד עמי ולא דבר אחר. ולא קעסק כלל עם ר"א באותן י"ח ימים בלימודים אחרים (ועסק הלימוד של הח"י ימים דר"י הי' מתלמידי ר"א כדקאמר ולמדתי לב כל אחד ואחד וחכמת כל אחד ואחד) וכן נראה מספר גאון יעקב מתלמיד הגר"א ז"ל שהבין כן פירושא של ולא למדתי מדהקשה שם בעירובין וז"ל הא דאמור בתוס'. אהא דבעי מיני' ר"י מר"א לא באותן י"ח ימים הוה שמעתין גופא תקשי דאר"י כשהיינו לומדין תורה אצל ר"א. אלא לאו בהנך י"ח ימים הוה עכ"ל כוונתו להקשות על התוס' דלמה להם להכריע חילוק זה ממקום רחיק הלא קרוב הדבר ומוכרע הוא ממקומו ואם דלענ"ד לק"מ יען כי יש לדחות ולפרש אצל ר' אושעיא עם התלמידים כאשר אמר ולמדתי לב כל אחד כו' ומינייחו דידהו גמר וכיון דלא קאמר כשהיינו לומדין תורה מפי ר"א אך אצל ר"א יש מקום לפרש כן לזאת יצאו התוס' בדרך רחוקה ולחלק יען כי בכאן מבואר דקבעי ר"י מר' אושעי' בעצמו. ולק"מ קושית הגאון יעקב אמנם זאת מוכח מקושיתו כי לא פירוש הכוונה של ולא למדתי על קבלת דבר חדש כי לפ"ז אין התחלה כלל לקושיתו כאשר אמר חמי היקר נ"י כי י"ל דמה דקאמר כשהיינו לומדין תורה אצל ר"א דהי' באותן י"ח ימים אך דלא קבל דבר חדש ומדהקשה מוכח דגם הוא מפרש הולא למדתי כפשוטו שלא למד באמת בהני י"ח ימים דבר אחר עם ר"א הרי מוכח משני גאוני עולם כי הפירוש הוא כפשוטו שלא למד כלל עם ר"א בהני י"ח ימים רק דבר זה דמאברין ב"א וכאמור ולפ"ז מיושב דברי רבותינו בעלי התוס' כי מבואר בתוספתא בפ"ז דסנהדרין ואיפסקא ברמב"ם ז"ל בפ"ד מה' ת"ת ובטוש"ע יו"ד סי' רמ"ו דאין שואלין אלא בענין שהן קורין בו (יעוין כ"מ שם וב"י ובאר הגולה פירושא דבענין שהן קורין בו עוד יותר מהא דאמרי' בשבת ג' כי קאי רבי בהאי מסכתא כו' יע"ש) ומובן מאליו שבעת אשר למד ר"א עם ר"י אם תנינן מאברין או מעברין לא קבעי ר"י מיני' אי פצוע דכא כהן שנשא בת גרים מהו שיאכילנה בתרומה אך בעת שלמד ר"א עם ר"י בענינים אלו (וכנראה כי בעת שאמר ר"א פצוע דכא כהן שקדש בת ישראל באנו למחלוקת ר"מ ור"א ור"ש אז הי' דבר בעתו לאיבעיא של ר"י) וא"כ מוכח מריהטת הסוגיא כי ר"א למד וקעסק עם ר"י גם בענינים אחרים ואיך קאמר ר"י ולא למדתי ממנו אלא דבר אחד במשנתינו דמשמע דלא למד עם ר"א רק בענין זה ולא קעסק עמו כלל בלימודים אחרים ושפיר יש מקום לשאלת התוס'. ולשונם לשון צדיק ככסף נבחר שלא כתבו בדרך קושיא או וא"ת כי זה אמת כי יש מקום לפרש ולא למדתי דבר אשר אמרתי עליו ראה זה חדש אשר לפ"ז אין מקום קושיא מסוגיא זו וכדברת חמי היקר נ"י ולזאת דייקו בלשונם הזהב וכ' והא דאמר בפ' הבעי' כו' דרך ביאור כי נראה להם הפירוש של ולא למדתי כפשוטו כי באותן י"ח ימים לא למד עם ר"א בעצמו דבר אחר אשר לזה יש סתירה מאיבעיא של ר"י מר"א דנראה דקעסקו גם בענינים אחרים וכנ"ל והוכרחו לחלק כי דיוקא בהי"ח ימים לא למד עמו רק הא דמאברין ב"א אבל אח"כ טובא הי' מקבלין דין מדין כנלע"ד בישוב דברי רבותינו בעלי התוס' ז"ל:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה