חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר
מסכת יבמות · דף לא.
גמ' ותו בשני כיתי עידים נמי ספיקא דרבנן היא כו' הנה אנן קיי"ל בכל האיסורים תרי ותרי ספיקא דרבנן הוא וכמבואר בפמ"ג בפתיחתו לה' שחיטה. אמנם בפתיחתו לה' טריפות ד"ה ודע התיר ב"ב אומרים כסדרן וב' אומרים שלכ"ס יכ"נ מתשו' הרשד"ם ז"ל שהובא שם ומהב"ח בס"ס ל"ז בהעתקתו תשו' הר"י בן הרא"ש ז"ל שהעתיק רק טעם ההיתר יען דאיכא תרי ותרי ובהמה שנשחטה בחזקת היתר עומדת משמע דעי"ז בלחוד יש להתיר (יעוין ש"ך שם ס"ק כ"ד) וכן משמע בתב"ש שם בשמ"ח סעי' כ"ד וכמש"כ הראש אפרים ז"ל שם בס"ק צ"ו יע"ש אך שתמה על פסק זה מכח מה דקיי"ל בתרי ותרי דהוי ספיקא דרבנן בכל האיסורין ולא מוקמי' אחזקה ולזאת פסק בפרי תבואה סי' ל"ט סעי' קנ"א דבתרי ותרי מכחישין זא"ז בסרכה כסדרן ושלכ"ס אסורה הבהמה יע"ש בראש אפרים ס"ק ק"פ. ולדעתי העני' נראה כדעת המתירין כי יש בזה תרי טעמא להתיר חדא די"ל דברובא כ"ע מודים דגם בתרי ותרי שרי וכאן החזקה מכח רובא דרוב בהמות בחזקת כשרות הם ומצאתי תלי"ת סברא זו בשושה"ע כלל י"א ואם דכ' שם דבאיכא ריעותא יצאה מהרוב ולא נשאר רק החזקה דאתי מכח הרוב דמקודם יע"ש הלא בסרכא כסדרן דלאו ריעותא הוא כלל וכמש"כ התב"ש בסי' כ"ט לא יצאה מהרוב וכמבואר בפמ"ג בפתיחתו שם חדא ועוד קאמינא דדמי לדינא של הרשד"ם ז"ל דבתרי אומרים שלא היתה נלקה כלל הכוליא ותרי אומרים שהיתה לקוי' וס' שמא הגיע לחריץ דכשר יען דהאוסרין לא העידו על על דבר ברור. וא"כ ה"נ לדידן דמכשירין גם סרכא שלכ"ס ע"י מיעוך ומשמוש או קליפה הנהוג וא"כ האוסרין לא העידו על דבר ברור ושרי (אבל מש"כ הפמ"ג במ"ז ס"ס ל"ז דגם ב"ב אומרים סמוכים הי' סבועות וב' אומרים לא דהוזכר בתלמוד יש להקל תמוה דכאן ל"ש ב' הטעמים. כי בועה לכ"ע ריעותא הוא וגם האוסרין מעידין על דבר ברור וצ"ל דשם קאי להב"ח דנראה דס"ל דעיקר טעם הר"י ברא"ש ז"ל הוא יען דמעמידין בחזקת היתר גם בתרי ותרי ומוכרח לומר דס"ל כשיטת הר"ן ורא"ה (יעוין בשט"מ פ"ב דכתובות) ז"ל דלמאן דס"ל תרי ותרי הוא ספיקא דרבנן י"ל דדוקא באישות ס"ל דהחמירו ולא בשאר איסורין ושפיר כ' הפמ"ג לשיטתם. אבל לדידן בוודאי דאסור וכהכרעת הפמ"ג בעצמו בפתיחתו לה"ש יע"ש ובאה"ע סי' ג' מ"ז) דהוי ס' דרבנן כיון דמה"ת מוקמינן אחזקה ומאמינים להאומרים שהיתה כסדרן ורק מדרבנן חוששין לכת השנית וא"כ הוי ס' דרבנן שמא היתה עוברת ע"י מיומ"ש או קליפה הנוהג או דהוי ס"ס וכמש"כ השושנת העמקים שם יע"ש ומהני תרי טעמי נלע"ד כדעת המתירין בתרי ותרי בכסדרן ושלכ"ס כנלע"ד לדינא אבל צ"ע למעשה: