חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר
מסכת ברכות · דף נד:
גמ'. רב משי ידיו וקורא ק"ש ואנח תפלין וצלי והיכי עביד הכי והתניא החופר כוך למת בקבר פטור מק"ש ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה הגי' זמן ק"ש עולה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל הא גופא קשיא רישא אמר פטור וסיפא חייב הא לא קשיא סיפא בתרי ורישא בחד מ"מ קשיא לרב כו' והקשה הפ"י ז"ל ב' קושיות חדא דהאי שקלא וטריא דהא גופא קשיא ל"ש הכא כלל דבפשיטות הוי מצי לאקשויי מברייתא דקתני תפילין והדר ק"ש ורב עביד איפכא. שנית דהלא י"ל דהך מלתא דק"ש ותפילין איזה מהן קודם תלי בפלוגתא דתנאי בעירובין ומנחות אי לילה זמן תפילין הוא או לאו דכיוון דעיקר זמן ק"ש הוא קודם הנץ החמה כותיקין ואם לילה לאו זמן תפילין הוא ויליף לה מימים ימימה פרט ללילות א"כ אין מצותה אלא בהנץ החמה כמו כל המצות שנוהג ביום והיינו טעם דרב דקרא ק"ש קודם תפילין כיון דזמנה קודם משא"כ תנא דברייתא ס"ל כהאי תנא דלילה זמן תפילין הוא מדאורייתא אלא מדרבנן אסור גזירה שמא יפיח בהן ולכך יש לתפילין משפט קדימה לק"ש ול"ש אלהקשות אדרב כיוון דפלוגתא דתנאי וע"י קושיות האלו הוציא פירושא דסוגיא מפשטי' ופי' באופן אחר יע"ש. ולענ"ד נראה כי לקושיא הא' י"ל בפשיטות דהא דאצטרך הש"ס לשקליא וטריא דרישא לסיפא כי בל"ז לא הי' יכול להקשות כיון דהברייתא גופא משבשתא ולא מיתנייהו בי ר"ח ור"א ואין להקשות ממנה. וזה כוונת הש"ס הא גופא קשיא רישא אמר פטור וסיפא אמר חייב. ועכצ"ל דברייתא משבשתא הוא ואין להקשות ממנה. ומשני הא ל"ק כו' וכיון דברייתא עולה כהוגן א"כ שפיר יש מקום קושיא (יעוין רש"י ז"ל פסחים ל"ז ע"ב ד"ה תנא קמא כעין פירוש זה) על רב. ובישוב קושיא השני' י"ל עפמש"כ התוס' בד"ה ומכל מצוות וז"ל וא"ת וכי ק"ש לא היו בכלל מצוות האמורות בתורה וי"ל דאי לא תני בהדיא ק"ש הוי אמינא דווקא הני דלית להו קביעת זמן אבל ק"ש דקביע להו זמן לא הואיל וזמן עובר קמ"ל עכ"ל וקושית התוס' חל עלינו חובת ביעור גם מתפילין האם אינם בכלל מצוות האמורות בתורה ועכצ"ל כפרוקם מפני דתפילין קביע להו זמן דווקא כיום (אח"כ בא לידי ספר הנעים סמיכות חכמים וראיתי שהביא בשם ר"י הלוי ז"ל שתמה הלא בתפילין ל"ש האי טעמא והוא ז"ל העלה בזה טעם אחר יע"ש בדבריו הנעימים. אבל מצאתי סעד ומבואר כדברי בדברי רבינו יהודא החסיד ז"ל שכ' וז"ל אלא הזכירה לאשמעינ' דאפי' הני שזמנם קבוע פטור מהן ואם לא הזכיר אלא מצוות האמורות בתורה ה"א דמיירי בהני שאין זמנם קבוע. ותפלה נקיט אגב תפילין ע"כ הרי דמשני גם על תפילין מפני דזמנו קבוע (והא דאצטרך למיתני תפילין ולא סגי בק"ש יעוין בהגהות מלא הרועים שני ישובים על זה וגם שניהם אינם מועילים לתפלה יע"ש ולזאת משני ר"י החסיד ז"ל דתני תפלה אגבי תפילין ותני חדא אגב תרתי ק"ש ותפילין דמשולשים המה כאחד. ומיושב קושית הר"י הלוי דהלא תפלה ידעינ' מק"ש יע"ש בסמיכות חכמים) וגם בתוס' הרא"ש ז"ל כ' אכל הני דקביע להו זמן (אך בשטה מקובצת לא כ' רק על ק"ש ותפלה דקביע להו זמן. וצ"ל לשיטתו דתני תפילין יען דשלשתן כאחד וצריכין לקבלת עול מלכות שמים. והא דתני גם תפלה ולא סגי בק"ש גרידא. ובזה א"ל אגב. כי לא תני תרתי תפלה ותפילין אגב ק"ש בלחודא כנודע. י"ל כתירוצו של אא"ז עטרת ראשי הסמיכות חכמים יע"ש ואשמעי' דגם אם יעבור כל היום מ"מ פטור וא"כ מוכח מברייתא גופא דתנא דברייתא ס"ל ג"כ דתפילין אינו נוהג אלא ביום מה"ת כמו ק"ש דקביע לה זמן מה"ת ואם תרצה לדחות ולהשיב דקביע לה זמן רק מדרבנן. אם כי דוחק הוא כמובן להמבין. י"ל עוד עפמש"כ רבינו הפ"י ז"ל בעצמו ריש פרק שלישי ליישב גירסתינו דגרסי' מי שמתו מוטל לפניו פטור מק"ש ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצוות האמורות בתורה. אם כי תר"י ז"ל לא גרסי מכל מצוות וכו' יען שנלמוד מק"ו מתפילין וק"ש דאית בהו קבלת עמ"ש ומ"מ נדחו ק"ו לשאר מצות. ותי' הפ"י דא"א למילף כל המצוות מהני תלת כי הני שאני דהוי מ"ע שהז"ג ונשים פטורות מהם (אם כי רבינו הפ"י כלל הני תלת דנשים פטורות הוא פלוטת הקולמס. כי בתפלה נשים חייבת אך מתפלה א"א למילף יען שאינו אלא מדרבנן תפלות הקבועות וא"ש דברים והוי מ"ע שאינו שו"ב ולזאת אצטרך לאשמעי' דגם במצוות השו"ב פטור כשעוסק במצוה יע"ש וא"כ גם בברייתא דידן דקתני ומכל מצות האמורות בתורה מוכח דס"ל דהוי מ"ע שהז"ג ולילה לאו זמן תפילין הוא מה"ת וכמובן וא"ש פירושא דסוגיא כפשוטא.
שם ע"ב. אימר דאמר ריב"ק להקדים קריאה לקריאה קריאה לעשי' מי שמעית לי' יש להסביר קצת לשיטת תהר"י ז"ל דגם למ"ד מאצ"כ במידי דאמירה בעי' כוונה. ואחז"ל במכלתא ושמרתם את המצות קרי בי' ושמרתם את המצוות אם באת מצוה לידך אל תחמיצנה. שמא לא יזכה לקיימה אח"כ ולזאת ס"ד דש"ס דחייב להקדים עשי' לאמירה. כי באמירה אולי לא יכוון ואין בידו כלום. אבל בעשי' בוודאי תעלה לו גם בלא כוונה. ולה משפט הקדימה. ויעוין תר"י ז"ל בפרקין במתני' דהאומנין קורין בד"ה למימרא. מש"כ בשם הירושלמי.