אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת ברכות › דף ח:

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת ברכות · דף ח:

דף ב.

גמ'. אמר להו רבא לבניו כשאתם חותכין בשר אל תחתכו ע"ג היד א"ד משום סכנה וא"ד משום קלקול סעודה ואל תשבו על מטה ארמית ואל תעברו אחורי ביהכ"נ בשעה שהצבור מתפללי ואל תשבו על מטה ארמית א"ד כו' ואל תעברו אחורי בהכ"נ כו' אמר אביי ולא אמרן כו' ע"כ ושאלני עלם אחד דמפני מה הפסיק הש"ס בין הדביקים דבבא ראשונה פירש מיד וכבות השניות כללם יחד ואח"כ חזר הש"ס לפרשם. וי"ל כי טבעי בני אדם הלא מתחלפים המה בדיעותיהם יש שמהירים בדעתם וחריפים ויכולים לעשות דבר מה ודעתם בל עמהם בדבר זה שעושין אך שרעיונתיהם משוטטת בחכמות ותבונות (ושם עוקר הרים להם) ויש שדעתם מיושבת וכל מה שעושין מעמיקין מחשבתם בדבר זה (ושם סיני יכונה להם כשעוסקין בתורת ד') והחוש יעיד על אמתת דבר זה. והדעת נותנת כי לאנשים כאלו אין צריכין להזהיר לבל יחתכו בשר ע"ג היד דכיון שדעתם עמהם בחתיכתם לא יבואו לחבול בעצמם. אבל אנשי סוג הראשון המהירים וחריפים צריכין לאזהרה זו. וזה מדויק במה שאמר רבא כשאתם חותכים בשר אל תחתכו ע"ג היד ולא אמר סתם אל תחתכו כו' כלשונו בבבות השניות אך שרמז במלת כשאתם דדווקא לבניו וכיוצא בהם מסוג הראשון הזהיר אזהרה זו ולכוונה זו חלקם הש"ס יען דאינם שווים כי הבבות השניות הם שוות לכל נפש באזהרה. משא"כ באזהרה הראשונה. כן הי' נ"ל. אבל האמת נראה כי יען דבבבא ראשונה לא בא הפי' רק בטעמא דמלתא לזה בא הפירוש מיד. אבל בבות השניות דיש בהם פלוגתא ופירושים וחלוקים שאימתי אמר רבא דבר זה. לזאת הביא הש"ס מקודם דבר רבא כמאמרו ואח"כ מפלפל בהם כדרך התלמוד בכמה דוכתי וזה פשוט. ואולי כי א"ד הראשון משום סכנה הוא לאנשי סוג הראשון שהם עלולים גם לסכנה. וא"ד משום קלקול סעודה הוא לאנשי סוג השני אם שאין בהם חשש סכנה אבל לחבורה קטנה. יוכל לבוא ויש קלקול סעודה וק"ל.

שם בגמ' דאמר ריב"ל אסור לו לאדם שיעבור אחורי בה"כ בשעה שהצבור מתפללין. אמר אביי ולא אמרן אלא דליכא פתחא אחרינא אבל איכא פתחא אחרינא לית לן בה ע"כ. והקשה הב"י ז"ל באו"ח סי' תרע"א מסוגיא זו על הא דאמרינן בשבת כ"ג ע"א א"ר הונא חצר שיש לה ב' פתחים צריכה שתי נרות אמר רבא לא אמרן אלא משתי רוחות אבל מרוח אחת לא צריך מ"ט אילימא משום חשדא חשדא דמאן כו' לעולם משום חשדא דבני מתא וזמנין דמחלפי בהאי ולא חלפי בהאי ואמר כי היכי דבהאי פתחא לא אדליק בהך פתחא נמי לא אדליק. דאמאי לא נימא גם הכא דאע"ג דחזי דלא אדליק בחד פתחא לא אתי למחשדי' דאמרי באידך פתחא אדליק. וכן הקשה בח"י מהרי"ט ז"ל בשבת שם. אם כי המג"א שם בס"ק י"ב כתב וז"ל ול"נ דלק"מ דהתם אין הטעם שיחשדוהו שלא יכנס לבהכ"נ דהא באמת כמה פעמים שהוא טרוד בעסקיו וא"צ לילך לביה"כ ועוד כו' אלא הטעם כמש"כ רש"י דכשהולך סמוך לביה"כ נראה כפורק עול ומבזה בה"כ שאע"פ שאינו נכנס לה כו' אבל אי איכא פתחא אחרינא ליכא ביזוי לבה"כ דו"ק ברש"י בברכות ד' ס"א ותמצא כדברי ע"כ אני אומר אלו ואלו דברי אלקים חיים. כי דברי המג"א צדקו לפירש"י ז"ל אמנם תר"י ז"ל כ' כאן וז"ל דמשמע דמש"ה אסור מפני שיראו אותו ויחשדוהו שפורק ממנו עול התפלה כיון שהצבור בתפלה כו' אבל היכי דאיכא שני פתחים אע"פ שיראו אותו לא יחשדוהו שיאמרו בפתח אחרת נכנס ע"כ הרי מבואר בפירושם הטעם מפני החשד ורבינו הב"י ז"ל בסי' צ' הביא פירושם ושפיר קמה קושיתו לפי פירושם וכבר העלה לזה הב"י ב' תירוצים (ותמיהת המג"א על תי' הב' דשאני נ"ח דאיכא חסרון כיס הלא גם בבה"כ איכא ח"כ מפני דאדהכי והכי בטל משווקים. נ"ל דאין מדמין ספק לודאי. וכן תי' פא"ר הובא בפמ"ג שם. ומש"כ הפר"ח וז"ל ויש לדקדק ע"ז מהא דאמרי' פ"א דקידושין אין ת"ח רשאי לעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית וכ' בתוס' דדוקא בתלמידים הדרים בבית הרב אבל בתלמידים אחרים חייבים לעמוד אפילו מאה פעמים שמא יראה אחר ויחשדם אלמא דחיישי' לחשדא אפילו דליכא חסרון כיס ע"כ. יש לישב ולחלק בין חשדא באיסור דרבנן לחשדא שעובר על מ"ע מה"ת וכאשר חלקו התוס' בכתובות סי' ע"א ד"ה ממעכן (יעוין ב"י או"ח סי' של"ו וט"ז סי' רמ"ג ומג"א ש"א ס"ק נ"ו) ומיושב דברי הב"י ז"ל) והמהרי"ט ז"ל שם וב"ח וט"ז ולבוש ופר"ח ומהרל"ח בהגהותיו וחכ"צ ז"ל בסי' צ"א יישבו קושיא זו בדרכים שונים. ולענ"ד י"ל ע"פ מה דאמרינן בבבא מציעא ק"ז ע"א ור' יוחנן לטעמי' דאמר שכר פסיעות יש (והכי קיי"ל יעוין מג"א סי' צ' סס"ק כ"ב) ולזאת בנ"ח שפיר איכא מקום לחשדא שיאמרו מדלא הדליק בהאי גם בהאי לא אדליק. משא"כ בבה"כ יאמרו שלכך אינו נכנס בפתח זה (יעוין ט"ז שם בתרע"א) מפני שרוצה להרויח שכר פסיעות ומפני זה רוצה ליכנס בפתחא אחריתא שהיא רחוקה וא"ש. שוב הראני חכם אחד שגם עלי ספר יהושע כתוב תירוץ זה. ושבחו יע"ש:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה