חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי
פרק ששי · דף נג.
רש"י ד"ה שלא הפרישה בטהרה וכו' וד"ה לא תהא בחזקת טמאה ואינה טובלת לערב כו' אלמא משראתה כה"י בחזקת חוזרת ורואה. עכ"ל כתב הרש"ל וז"ל פירוש שהפרישה בטהרה בשחרית אחר שראתה אותו היום וכן פירשו התוספות לקמן בפ' בתרא ועיקר עכ"ל ר"ל דבזה מתורץ קו' התוס' כאן ולקמן דר"י אדר"י אמנם לענ"ד נראה דא"א לומר כן בכוונת רש"י דהא צריכין אנו להבין לתירוץ התוס' דהכא מיירי בשראתה אותו היום ואם כן לכ"ע דהיכא דראתה אותו היום לא מהני בדיקת צהרים א"כ איך קאמר התם רבי טעיתי שלא שאלתי וכו' הא ודאי דלכ"ע לא מהני כיון שראתה אותו היום וכן הק' מהרש"א שם ובע"כ צ"ל כתירוץ המהרש"א דהכי קאמר בראשון טעיתי שלא שאלתי אם מהני בדיקת מנחה דנהי דבדיקת צהרים לא מהני בדיקת מנחה מיהו מהני אבל רש"י שפירש בפ' בתרא ד"ה מי איכא למ"ד והא אפילו רבנן בתראי בשני שלה הוא דקאמר אבל בראשון דהוי פתיחת מעינה ליכא למ"ד דאם בדקה בצהרים ומצאה טהורה דתהוי הפרשה עכ"ל ואם כן ס"ל לרש"י דסוגיא דהתם מיירי הכל בבדיקת צהרים ואהא מסיק התם אין והתניא אמר רבי וכו' אלמא דר' נמי מתיר אפילו בראשון בבדיקת צהרים והא ליתא דאפילו בשביעי לא מהני בדיקת צהרים לר"י היכא דראתה אותו היום וכ"ש בראשון דעדיין מעינה פתוח וכמ"ש הפוסקים ואיך קאמר טעיתי שלא שאלתי וכו' אדרבה הא מוכח דר"י אית ליה דלא מהני וצ"ע ואין לומר דגם לפי מה שתי' מהרש"א דה"ק רבי בראשון טעיתי שלא שאלתי אם מהני בדיקת מנחה מאי מבעי ליה הא איהו עצמו אמר הכא משמיה דר"י נדה שלא בדקה עצמה מן המנחה ולמעלה וכו' ולפמ"ש התוספות דמיירי שראתה באותו היום ואפילו הכי מהני בדיקת מנחה ואם כן מאי מבעיא ליה דהא שמיע ליה מר"י דמהני ז"א דיש חילוק בין ז' לראשון וכמ"ש הפוסקים דבראשון עדיין מעינה פתוח משא"כ בשביעי ואם כן אע"ג דשמיע ליה מדר"י דמהני בשביעי הפסקת מנחה אף על גב דראתה באותו יום אכתי איכא למבעי בראשון אם מהני הפסקת מנחה. ועוד י"ל לפי מה שתירץ התוספות כאן דאיכא למימר דר"י הכא מיירי בשלא בדקה כלל ואם כן מספקא ליה לר' דדלמא הא דמהני בדיקת מנחה דווקא היכא שלא הוחזקה לרואה באותו יום שלא בדקה אבל ראשון דודאי ראתה באותו היום לא מהני אפילו בדיקת מנחה ומ"ש בתוספות התם בפ"ב דר"י מיירי שראתה בז' היינו לפי המסקנא דרבי אמר טעיתי שלא שאלתי וא"כ מהני בדיקת מנחה אפי' בראשון מכ"ש בז' אבל מעיקרא הוי סבר רבי דר"י מיירי שלא בדקה כלל משום הכי מהני בזה בדיקת מנחה ועיין מ"ש בזה בחדושי פוסקים סימן קצ"ו בעה"י:
תוס' ד"ה ומה אלו נדה שלא הפרישה וכו' וא"ת דפ"ב וכו' וי"ל דהתם מיירי כשבדקה יום ב'. עיין במוהרמ"ל וז"ל יש להקשות מאי קאמר אלו נדה וכו' שאני גבי נדה דלא בדקה והכא לפי המסקנא מיירי דבדקה עכ"פ בבין השמשות דרבי יהודה ומוקמינן לה בחזקת טהורה דלא ראתה גם בבהש"מ דר"י ותי' וז"ל י"ל דשאני הכא דהא אח"כ מצאה כתם א"כ ע"כ נטמאת אחר אותה בדיקה וכו' לאפוקי לקמן בפ' בתרא דלא מצאה עצמה טמאה אח"כ עכ"ל ודבריו תמוהים דהא התם נמי מיירי דאח"כ מצאה עצמה טמאה כדקתני בהדיא התם ואחר הימים מצאה טמאה אלא נלפע"ד דהא צריכין אנו להבין דלמה נקט ואחר הימים מצאה טמאה ולא נקט ולמחרתו מצאה עצמה טמאה א"ו דדוקא אחר הימים נמצאת טמאה הרי זו בחזקת טהורה דכיון שהוא אחר מעל"ע דלא החמירו ברואה שתטמא למפרע אלא מעל"ע אבל אם נמצא טמאה למחרתו כיון שהוא עדיין תוך מעל"ע לבדיקתה מטמאינן לה מפקידה לפקידה וחיישינן שמא אח"ז ראתה מיד עם סילוק ידיה וכדאי' התם בהדיא במתניתין ומטמאה מעל"ע וכו' ואע"ג דלרבא קאי אריש פירקין כדאי' התם מ"מ אין זה אלא דרך דחי' וא"כ ה"נ דנהי דבדקה בביהש"מ דר"י מ"מ חיישינן שמא ראתה מיד אח"כ דגבי כתמים מטמאה למפרע אפילו ביותר מן מעל"ע ולשיטת רש"י אפילו יותר מפקידה לפקידה דדוקא גבי רואה מהני מפקידה לפקידה דמן הדין אין לה לטמאה אלא משעת ראיה ואילך וכמ"ש הר"י קורקס הביאו בכ"מ פ"ג הלכות מו"מ משא"כ בכתמים דלא מהני אפילו בדיקה לטהרה למפרע הגם שכתבתי לעיל בשם הרמב"ם דס"ל דאף בכתמים מהני בדיקה לטהרה למפרע קודם הבדיקה מ"מ מפירש"י נראה דלא ס"ל כן וכמש"ל דמש"ה בעי בדיקה בב' בה"ש ומ"מ אליבא דכ"ע לא מהני מעל"ע גבי כתמים וכמש"ל ומש"ה חיישינן שמא מיד אחר ביהש"מ דר' יהודה ראתה בביה"ש דר"י ועיין היטב: