חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי
פרק שמיני · דף נח:
בגמ' לדברי אין קץ וכו'. מה ששינה ולא אמר כמ"ש לדברי חברי אין סוף י"ל עפ"י מה דאמרינן ר"פ כה"י אין ב"ד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף ואם כן אמר לדברי אין קץ להגלות לפי שאין לך אשה שטהורה וכו':
שם ולדברי חברי אין סוף שאין לך כל סדין וסדין שאין בו כמה טיפות דם וכו'. ר"ל דם נדה ממש ולפי דבריהם לעולם תתלה במאכולת ומה שאמר אין לך וכו' ל"ד אלא שרגיל להיות באשה שרואה דם להיות בסדין טיפין טיפין וא"כ איך נתלה בפשפש לעולם:
מסוגיא דריש פרקין מוכח דכל דם בחזקת שבא בהרגשה וכמ"ש הרמב"ם בפ"ט מהלכות א"ב דהא מוקמינן לכולה משניות דפריך לעולם דארגשה ואימור הרגשת מי רגלים הוא או הרגשת שמש וכו' ואפילו הכי כי הוי מציאת הדם אותיום חייבים עליו קרבן אע"ג דאיכא לספוקי בהרגשת שמש ואם כן הוי שלא בהרגשה ולא טמא מה"ת א"ו כיון דא"ל דהרגשת דם הוא תלינן בה משום דחזקת דם שבא בהרגשה רק בכתם הוא דרבנן כיון דלא ארגשה ואי דניחוש שמא ארגשה ולאו אדעתה ז"א אלא חששא דרבנן בעלמא אבל היכא שמצאה לדם בפנים ע"י עד דא"ל דטעה וסברה דהרגשת עד הוא אמרינן דטמאה מדאורייתא דחזקה שבא בהרגשה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל שם בפ' הנ"ל: