חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי
פרק שמיני · דף נח.
תוס' ד"ה ומי מחזקינן טומאה ממקום למקום וכו' אבל לענין ממקום למקום שאין רגילות וכו' דבריהם תמוהים דאי דמשתיתא מיקרי ממקום למקום אפי' אינו רגיל חיישינן לה א"כ כ"ש דחיישינן ממקום למקום להחמיר היכא דרגיל וכיון דחיישינן להחמיר ברגיל קצת א"כ היה לנו לתלות נמי להקל בכתמים דרבנן והדרה קו' לדוכתה אמאי על כתפה אינה תולה וצ"ל דהך דמשתיתא או האי דמתעטף בטלית לא דמי להא דממקום למקום דבשמעתין אלא הא דמי' להא דמשנינן שאני ראש גודלה דעבד דמתרמי אלא התוס' קרי ליה השת' ממקום למקום וכ"מ קצת במוהרמ"ל:
תוס' ד"ה כשורה מהו וכו' אור"י דהיינו טיפין וכו' וטיפין טיפין היינו מעורבבים. עכ"ל. וצ"ל לשיטתם דמבעי להו אי מצטרפין או לאו דליכא לפרש דמבעיא ליה אי חיישינן שהוא מגופה או לאו דמה"ת לא ניחוש לה כיון דאינה משונה דכך דרכה לנפול מהמקור טיפין טיפין א"ו דמבעי' ליה אי מצטרפין על גופה או לאו ואע"ג דהא מבעיא ליה כשורה מהו לא מבעיא ליה אי ניחוש לה כיון שהוא משונה מ"מ בהאי דטיפין הכי מבעיא אי מצטרפין וא"כ מוכח דס"ל להתוספות דאף על גופה בעי עכ"פ שיעור ודברי הש"ך בסי' ק"ץ ס"ק יו"ד תמוהים וע"ש ועיין בהרא"ש בשמעתין:
תוס' ד"ה ולענין דינא תנן וא"ת מדינא נמי וכו'. ועוי"ל דהתם קאמר שאם ירצה להוציא עכ"ל ודבריהם צ"ע הא בהדיא מוכח התם דאפילו להחזיק מה שבידו צריך ראיה כדאמרינן התם בדלא יהיב טבח דמי נמי צריך ראיה וכ"כ התוספות שם וכל הפוסקים כ"כ ועיין בתוספות מס' חולין דף נ"א ע"א מ"ש לתירוץ קושייתם דהכא אבל דברי התוספות כאן אינם סובלים להלום דבריהם דהתם: