אור ברסלב
חידוד הלכות על נדה פרק רביעי › דף לה:

חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי

פרק רביעי · דף לה:

דף לה.

בגמ' אמרו להם יולדת בזוב תוכיח שאם טבלה וראתה כו' לא טבלה וראתה טמאה כו'. לכאורה משמע דלב"ה דאפי' ספרה ז' נקיים אם לא טבלה וראתה טמאה לבעלה מחמת ראיה זו וצריכה להמתין ז' ימים אמנם הרמב"ם פ"ז הלכות א"ב דין ח' כ' וז"ל ספרה ז' נקיים ולא טבלה ואח"כ ראתה דם ה"ז טובלת ומותרת לבעלה מיד שכל ימי טוהר אינן ראויות לא לנדה ולא לזבה אבל עצמו של דם טמא ומטמא כדין דם הנדה עד שתטבול עכ"ל וא"ל הא דקאמרי ב"ה לא טבלה וראתה טמאה לא לבעלה קאמר אלא שהיא טמאה לקדשים וצריכה הערב שמש אחר טבילה מחמת המגע דם ביציאתו ואע"ג דב"ש נמי ס"ל שהיא טמאה דהא עכ"פ מודה דמטמא לה מ"מ אינו אלא מד"ס וכמו שפי' רש"י במתניתין וכל הטעון ביאת מים מד"ס א"צ הערב שמש אבל לב"ה טמאה מדאורייתא לקדשים מחמת מגע הדם בגופה ז"א דהא בלא"ה טבולת יום ארוך היא עד סוף ימי טהרתה שלמחרת תביא כפרתה לכך נ"ל דיש לגרוס טמא וקאי על הדם וכה"ג כ' התוס' לקמן דף ל"ו ד"ה שבוע בתרא דאפילו בדם לידה ולא פסקה מעינה עד תוך שבוע ג' דאפילו ללוי אין נעשית בת נדה אלא זבה וכשתפסוק טהורה מיד ומ"ש התו' דשבוע ג' גורם טומאה ר"ל ללוי דס"ל אליבא דב"ה ב' מעיינות הוא וא"כ גורם טומאה דכ"ז ששופעת דם אינה יכולה לטבול לבעלה אמנם דרכו של הרמב"ם נסתרה ממני דלפי מה שפי' המ"מ לדעתו בדין יו"ד ס"ל להרמב"ם ז"ל דביולדת בזוב שלא ספרה כל הדם טוהר שהיא רואה סותרת לימים הראשונים ודינה כאלו ראתה זיבה גמורה שסותרת הימים הראשונים ואילו בדם לידה פסק שם דין י"א שאינה סותרת אלא אותו יום הראיה ולא ימים הראשונים והוא דבר פלא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וצ"ע:

תוכן העניינים

חידוד הלכות על נדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה