אור ברסלב
חי בתודה פתיחה - השמחה תלויה בהודאה › 4. הפעלה המעשית החיצונית לרכישת השמחה – ההודיה

חי בתודה

פתיחה - השמחה תלויה בהודאה · 4. הפעלה המעשית החיצונית לרכישת השמחה – ההודיה

3. החיצוניות מעוררת את הפנימיות

עַתָּה נָבוֹא לְבָאֵר מָה הַפְּעֻלָּה הַחִיצוֹנִית שֶׁתְּעוֹרֵר בְּלִבֵּנוּ אֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁהִיא מִצְוָה פְּנִימִית.

וּבְכֵן מִצְוַת הַהוֹדָיָה לַה' הִיא הַמִּצְוָה הַחִיצוֹנִית שֶׁתְּעוֹרֵר אֶת הַשִּׂמְחָה וּנְבָאֵר מַדּוּעַ וְהֵיאַךְ.

5. ההודיה מעוררת באדם בהכרה ובתחושה אמתית ג' יסודות ביהדות שהשמחה תלויה בהם.

הַהוֹדָיָה לַה' מְעוֹרֶרֶת בָּאָדָם בַּהַכָּרָה וּבִתְחוּשָׁתָהּ הָאֲמִתִּית ג' יְסוֹדוֹת עִקָּרִיִּים בַּיַּהֲדוּת שֶׁהַשִּׂמְחָה תְּלוּיָה בָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵן:

א. אֵמוּן בַּה'. ב. בִּטָּחוֹן בַּה'. ג. אֱמוּנָה בְּעָצְמָתוֹ וּבִמְכֻבָּדוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם.

וּנְבָאֲרָם אַחַת לְאַחַת.

6. ההודיה מביאה לאמון בה'.

הַסִּבָּה הָעִקָּרִית לְעֶצְבוֹן בְּנֵי הָאָדָם וְלִנְפִילַת פְּנֵיהֶם, וּלְחַפְיוּת רֹאשָׁם, הוּא תְּחוּשָׁתָם שֶׁהִנָּם עֲזוּבִים נְטוּשִׁים וּמֻפְקָרִים, וּנְתוּנִים לְפִגְעֵי הָעוֹלָם וְכִבְיָכוֹל לְלֹא עָוֶל בְּכַפָּם.

וּלְאוֹתָם הַמַּאֲמִינִים בִּמְצִיאוּת ה' וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ, עִצְבוֹנָם בְּכִפְלַיִם, וְהוּא מַדּוּעַ נְטָשָׁם ה', הִפְקִירָם, עֲזָבָם, הִכָּה בָּהֶם, רוֹאִים הֵם הַרְבֵּה אַכְזָבוֹת בְּחַיֵּיהֶם, הַרְבֵּה פְּרָטִים שֶׁצִּפּוּ לָהֶם, וַאֲפִלּוּ הִתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם הֵן בָּרוּחָנִי וְהֵן בַּגַּשְׁמִי – וְרָחֲקוּ מִלְּהִתְיַשֵּׂם, וּתְחוּשָׁתָם מְאוּסִים, מְרֻחָקִים, וְהָאָסוֹן בָּזֶה הוּא שֶׁהָאָדָם אִבֵּד אֶת אֱמוּנוֹ בַּה', וְהַבּוֹרֵא נִדְמֶה לוֹ כְּלֹא אָמִין חַס וְחָלִילָה.

מַה יּוֹצִיא אֶת הָאָדָם מֵחֲשִׁיבָה שֶׁכָּזוֹ שֶׁיְּכוֹלָה לִדְחוֹתוֹ, לְרַסְּקוֹ וּלְמוֹטְטוֹ מִכָּל יַהֲדוּתוֹ?

וּבְכֵן הַפִּתְרוֹן הַיָּחִיד לְכָךְ הוּא: הַהוֹדָיָה לַה' עַל הַפְּרָטִים הַטּוֹבִים וְהַיָּפִים הַקַּיָּמִים אֶצְלוֹ לְצִדָּם שֶׁל הָאַכְזָבוֹת וְהָרָעוֹת, וּנְבָאֵר.

אֵין לְךָ אָדָם הַנָּתוּן בְּאַכְזָבוֹת מֵהַחַיִּים, סָר וְזָעֵף מֵהַתּוֹצָאוֹת לְעֻמַּת שְׁאִיפוֹתָיו, שֶׁלְּצִדָּם שֶׁל כָּל הָאַכְזָבוֹת לֹא קַיָּמִים טוֹבוֹת בְּלִי סוֹף, וּכְגוֹן בְּרִיאוּתוֹ תְּקִינָה, אוֹ פַּרְנָסָתוֹ תְּקִינָה, דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת וְכַיּוֹצֵא.

וּכְגוֹן כְּשֶׁהַפַּרְנָסָה בְּדֹחַק וּבְצַעַר, אוּלָם עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, אֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים – יֵשׁ לוֹ פַּרְנָסָה, אֵין לוֹ אֶת שְׁנֵיהֶם – יֵשׁ לוֹ בְּרִיאוּת, וְכַיּוֹצֵא.

אֵין לְךָ אָדָם שֶׁלֹּא יָכוֹל לִמְצֹא פְּרָטִים שֶׁל חֶסֶד שֶׁעֲדַיִן אוֹפְפִים אוֹתוֹ גַּם בְּמַצָּב שֶׁמִּדַּת הַדִּין תּוֹקַפְתּוֹ.

וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם יוֹדֶה לַה' עַל הַחִיּוּבִי – הַחֶסֶד הַקַּיָּם עָלָיו, יֵהָפֵךְ לוֹ הַשְּׁלִילִי – מִדַּת הַדִּין – כְּמוֹ כֵן לְחֶסֶד וּלְחִיּוּבִי, וְנַמְחִישׁ זֹאת בְּהַמְחָשָׁה.

כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד מִמֶּרְחָק מֵאָה מֶטֶר, וְרוֹאֶה אָדָם שֶׁמַּכֶּה בְּאֶגְרוֹפָיו עַל גַּבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, מַרְאֶה לֹא נָעִים הַמְעוֹרֵר רַחֲמִים עַל הַמֻּכֶּה, מִתְקָרֵב אֲנִי לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְרוֹאֶה אֲנִי שֶׁזֶּה הַמַּכֶּה מַגִּישׁ לַמֻּכֶּה כּוֹס "תֵּה צְמָחִים" וְאוֹמֵר לוֹ שְׁתֵה כּוֹס זֶה וְתַרְגִּישׁ טוֹב, וְאוֹתוֹ מֻכֶּה מוֹדֶה בְּהוֹדָאָה רַבָּה לַמַּכֶּה...

מִיָּד מֵבִין אֲנִי שֶׁהַהַכָּאָה שֶׁהִכָּה זֶה עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַמֻּכֶּה לֹא הָיָה זֶה אֶלָּא "מַסַג'"...

הַהוֹדָאָה שֶׁמּוֹדֶה הַמֻּכֶּה לַמַּכֶּה, מְגַלָּה אֶת הַכָּרָתוֹ שֶׁהַמַּכֶּה אֵינוֹ אֶלָּא רוֹפֵא...

כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נוֹתֵן תּוֹדָה לַה' עַל מַאֲכָלוֹ, מַשְׁקֵהוּ, וְחָשׁ הֵיאַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתוֹ תָּמִיד, בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וְעוֹרֵךְ לוֹ כָּל יוֹם שֻׁלְחָן... "וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל", הֲיִתָּכֵן שֶׁיָּחוּשׁ שֶׁעִסְקוֹ עִם אוֹיֵב וְעוֹיֵן הֲלֹא מִיָּד יָחוּשׁ שֶׁעִסְקוֹ עִם אוֹהֵב, וּמִמֵּילָא גַּם הַנְהָגַת מִדַּת הַדִּין תֵּהָפֵך בִּתְחוּשָׁתוֹ לְמִדַּת הַחֶסֶד.

כְּשֶׁאָדָם חָשׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֹפֶן אִישִׁי כִּבְיָכוֹל מִתְפַּנֶּה אֵלָיו לְהֵיטִיב לוֹ: זוֹקֵף כְּפוּפִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, פּוֹקֵחַ עִוְרִים, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי וְכַיּוֹצֵא עוֹד הַרְבֵּה, וְחָשׁ אֶת ה' עִמּוֹ בִּפְרָטִים רַבִּים שֶׁל הַחֶסֶד הַקַּיָּמִים אֶצְלוֹ, מִיָּד מַכִּיר בְּדַעְתּוֹ וּבִתְחוּשָׁתוֹ שֶׁעִסְקוֹ עִם אוֹהֵב וְרֵעַ.

אוּלָם אִם לֹא יִתְחַזֵּק הָאָדָם בְּהוֹדָאָה לַה', הֲרֵי שֶׁיִּתְמַקֵּד בְּמִדַּת הַדִּין שֶׁתּוֹקַפְתּוֹ, וּמַסְקָנָתוֹ תְּהֵא אַךְ וְרַק לִהְיוֹת סָר וְזָעֵף עַל ה', וְיִרְאֵהוּ כְּאוֹיֵב, רוֹדֵף, מַרְחִיק וְנוֹטֵשׁ.

זוֹ הַדֶּרֶךְ לְהַרְחִיק הָעֶצֶב וְהַיָּגוֹן וּלְקָרֵב הַשִּׂמְחָה, וּבַקֶּטַע הַבָּא נִרְאֶה הֵיאַךְ אַף לְהִתְמַלֹּאת בְּשִׂמְחָה מֵחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם.

תוכן העניינים

חי בתודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה