פתיחה - השמחה תלויה בהודאה · 3. החיצוניות מעוררת את הפנימיות
עוֹלָמֵנוּ זֶה הוּא עוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה, אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם אֶת מְחֻיָּבוּת הַלְּבָבוֹת מִבְּלִי מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, וּכְגוֹן זֶה הָרוֹצֶה לְהַגִּיעַ לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, עָלָיו לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים לְשֵׁם כָּךְ. וּכְגוֹן לְהַרְבּוֹת בְּחֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת. לְהָאִיר לָהֶם פָּנִים. לְהַקְדִּים שָׁלוֹם. לִשְׁמֹעַ בְּאֹזֶן קַשֶּׁבֶת כָּל יְהוּדִי. לִתְרֹם מִזְּמַנּוֹ, מִכַּסְפּוֹ, מִמְּנוּחָתוֹ עֲבוּר טוֹבַת הָרַבִּים וְהַיָּחִיד. וְכַיּוֹצֵא בְּמַעֲשִׂים חִיצוֹנִיִּים שֶׁכָּאֵלֶּה, יְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ אֶת פְּנִימִיּוּת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל.
וּכְמוֹ כֵן אַהֲבַת ה', לֹא יוּכַל הָאָדָם לִזְכּוֹת לְמִצְוָה פְּנִימִית וּלְבָבִית זוֹ רַק בְּכָךְ שֶׁיְּקַיֵּם מִצְווֹת ה', שַׁבָּת, תְּפִלִּין, צִיצִית, תּוֹרָה, תְּפִלָּה, וְכַיּוֹצֵא, וְכַמָּה שֶׁיִּמְסֹר נַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת כֵּן יִגְבַּר בְּלִבּוֹ אַהֲבַת ה', וּמִבְּלִי קִיּוּם הַמִּצְווֹת תִּרְחַק הָאַהֲבָה מֵהַלֵּב.
וּכְמוֹ כֵן יִרְאַת ה', יִזְכֶּה לָהּ הָאָדָם בְּקִיּוּמוֹ אֶת אֲשֶׁר אָסְרָה תּוֹרָה וְיִרְחַק מֵהַגֶּזֶל, מֵהָעֲרָיוֹת, מֵהָאוֹנָאָה וְהַשֶּׁקֶר, מִלָּשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְכַיּוֹצֵא. וּמִבְּלִי שֶׁיִּרְחַק מֵאִסּוּרֵי הַתּוֹרָה לֹא יִקְנֶה יִרְאַת ה' בְּלִבּוֹ, וּכְכָל שֶׁיִּמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל אִסּוּרֵי הַתּוֹרָה לְקַיְּמֵם כֵּן תִּגְבַּר בְּלִבּוֹ יִרְאַת ה'.
נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ לוּ לֹא הָיָה מְצַוֵּנוּ ה' שׁוּם מִצְוָה, וְלֹא תְּפִלָּה וְלֹא בְּרָכָה, וּכְמוֹ כֵן לֹא אוֹסֵר עָלֵינוּ שׁוּם אִסּוּר, וְרַק מְצַוֵּנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ, בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא הָיִינוּ מַשִּׂיגִים זֹאת.
הַדִּבּוּר בִּתְפִלָּה לַה' שֶׁהִיא חֵלֶק מַעֲשִׂי – "עֲקִימַת שְׂפָתַיִם הֱוֵי מַעֲשֶׂה". כַּמָּה מַקְנֶה הוּא לָאָדָם בְּיוֹתֵר אַהֲבָה לַה', בִּטָּחוֹן בַּה', תִּקְוָה לַה', וְכֵן בְּיֶתֶר הַמִּצְווֹת וְהָאִסּוּרִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹתָם וְשֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָם, הֵמָּה שֶׁמַּקְנִים לָאָדָם יִרְאָה, אַהֲבָה, וְיֶתֶר חוֹבוֹת הַמֻּטָּלוֹת עַל הַלְּבָבוֹת.