פתיחה - השמחה תלויה בהודאה · 22. ההודאה פועלת יותר מהתפלה
"וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק" (שמות יז, יא) וְכִי יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה? אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין לִבָּן לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מְנַצְּחִין וְאִם לָאו הָיוּ נוֹפְלִין (משנה בסוף מסכת ראש השנה)
וְיֵשׁ לְהָבִין מַדּוּעַ אִם כֵּן הִנִּיחַ מֹשֶׁה יָדוֹ הֲלֹא בְּכָךְ גָּבַר עֲמָלֵק? וְעוֹד הֵיאַךְ בִּפְעֻלּוֹת יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה – לְהַגְבִּיהָן אוֹ לַהֲנִיחָן – הָיָה תָּלוּי שִׁעְבּוּדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם?
הַמּוֹדֶה לַה' דַּרְכּוֹ לְהָרִים יָדָיו מֵהִתְפַּעֲלוּתוֹ וְשִׂמְחָה, וּכְדֶרֶךְ הָרוֹקֵד בְּשִׂמְחָתוֹ שֶׁיָּדָיו לְמַעְלָה, וְאִלּוּ הַמִּתְפַּלֵּל וּבוֹכֶה, דַּרְכּוֹ לְהַנִּיחַ כַּפּוֹת יָדָיו עַל חֲזֵהוּ שְׁלוּבוֹת זוֹ בָּזוֹ כַּמּוּבָא בַּהֲלָכָה.
מֹשֶׁה נָקַט בְּדֶרֶךְ הוֹדָאָה וּבְדֶרֶךְ תְּפִלָּה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ רוֹמֵז לְהוֹדָאָה, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ רוֹמֵז לְצֹרֶךְ תְּפִלָּה, כָּךְ שֶׁבְּוַדַּאי לֹא הִרְפָּה מֹשֶׁה מִתְּפִלָּה.
אוּלָם מְגַלִּים לָנוּ חֲזַ"ל שֶׁהַהוֹדָאָה פָּעֲלָה יוֹתֵר מֵהַתְּפִלָּה, וְהַהוֹדָאָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לַה' הִיא שֶׁהִפְעִילָה בְּיִשְׂרָאֵל פְּעֻלַּת אַהֲבָה לַה' וְשִׁעְבּוּד לִבָּן לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹתֵר מִכַּאֲשֶׁר נָקַט מֹשֶׁה בְּדֶרֶךְ שֶׁל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים. וְהָבֵן.