פתיחה - השמחה תלויה בהודאה · 16. עצה ודרך כיצד יצליח האדם להודות על הרע
מִלְּבַד מַה שֶּׁבֵּאַרְנוּ בַּקֶּטַע הַקּוֹדֵם שֶׁיֵּשׁ לִזָּהֵר כַּאֲשֶׁר מוֹדֶה לַה' עַל הָרַע שֶׁיְּהֵא זֶה מִצַּד הַתּוֹצָאוֹת שֶׁל הָרַע שֶׁהִנָּם לְטוֹבָה, וְלֹא שֶׁתְּהֵא הַהוֹדָאָה עַל עֶצֶם הָרַע שֶׁאָז הֲרֵי מְשַׁקֵּר הוּא בְּהוֹדָאָתוֹ לַה'. עוֹד יֵשׁ לְבָאֵר הֵיאַךְ נִתָּן לְהַגִּיעַ לְזֶה עַצְמוֹ לְהוֹדוֹת לַה' עַל הָרַע מִצַּד הַתּוֹצָאוֹת, שֶׁכֵּן זֶה אֵינֶנּוּ בְּנָקֵל שֶׁהֲרֵי סוֹף סוֹף הָאָדָם בְּטִבְעוֹ מַרְדָן, חָפֵץ בִּרְצוֹנוֹ שֶׁלּוֹ וְקָשֶׁה לוֹ לְקַבֵּל אֶת הֵפֶךְ רְצוֹנוֹ וְאַף שֶׁבֶּאֱמוּנָתוֹ מַאֲמִין הוּא שֶׁהַתּוֹצָאוֹת לְטוֹבָתוֹ, שֶׁכֵּן מֵהָאֱמוּנָה בַּשֵּׂכֶל וְעַד הָרֶגֶשׁ שֶׁבַּלֵּב הַמֶּרְחָק הוּא רַב, וְהֵיאַךְ אִם כֵּן יַצְלִיחַ הָאָדָם לָחוּשׁ בְּלִבּוֹ הוֹדָאָה עַל הָרַע וְלֹא רַק בְּשִׂכְלוֹ?
וּבְכֵן הַדֶּרֶךְ הַנִּפְלָאָה הִיא שֶׁלֹּא מִיָּד יִגַּשׁ הָאָדָם לְהוֹדוֹת עַל הָרַע, אֶלָּא מִקֹּדֶם יוֹדֶה עַל הַטּוֹב הַמּוּחָשִׁי שֶׁמֵּיטִיב עִמּוֹ עַל חֲסָדָיו הָרַבִּים שֶׁקַּיָּמִים בַּמְּצִיאוּת עַתָּה אֶצְלוֹ.
וְכֹה יַעֲמִיק וְיִסְפֹּר אֶת טוֹבוֹת ה' עִמּוֹ בִּפְרָטִים רַבִּים לְאַהֲבָה אֶת ה' מֵרֹב חֲסָדָיו עִמּוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יָבוֹא לְהוֹדוֹת לַה' גַּם עַל מִדַּת הַדִּין הַנּוֹהֶגֶת בּוֹ לְטוֹבָתוֹ, וּכְעִנְיָן (משלי ג, יב): "אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ", כְּלוֹמַר רַק אַחַר שֶׁיַּשִּׂיג בְּלִבּוֹ שֶׁה' אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת, וְהָרְאָיָה מֵרֹב חֲסָדָיו וְטוֹבוֹתָיו עִמּוֹ, רַק אַחַר כָּךְ יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְהוֹדוֹת לַה' עַל מִדַּת הַצֶּדֶק וְהַדִּין שֶׁנּוֹהֶגֶת בּוֹ לְטוֹבָתוֹ, וְכָאָמוּר שֶׁגַּם הוֹדָאָה זוֹ עַל מִדַּת הַדִּין צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא מִצַּד תּוֹצְאוֹתֶיהָ וְלֹא מִצַּד עַצְמוּתָהּ.