פתיחה - השמחה תלויה בהודאה · 14. המודה לה' חש ידידות נפש, כסופין ועריגה לה'
תַּכְלִית בִּיאַת הָאָדָם לָעוֹלָם הוּא הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה וְהַדְּבֵקוּת בַּה', וְכַנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה (דברים י, יב): וְעַתָּה מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ... וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ... וְכָתַב הָ"אִבְּן עֶזְרָא" (שמות לא, יח): וְתַכְלִית שֹׁרֶשׁ כָּל הַמִּצְווֹת – עַד שֶׁיֶּאֱהַב אֶת ה' וְיִדְבַּק בּוֹ.
וּבַמַּהֲרַ"ל (נתיבות עולם, סוף נתיב האהבה): כִּי כָּל הַמִּצְווֹת הֵם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְאָדָם דְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וּבְ"תוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" (פרשת חיי שרה): מִצְוַת "וּבוֹ תִדְבָּק", הִיא תַּכְלִית הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. וּבִ"פְרִי הָאָרֶץ" (אגרות): כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, הַגְּדָרִים וְהַסְּיָגִים הֵמָּה עֵצוֹת לִדְבֵקוּת, וְהִיא שִׂיא הַשִּׂיאִים שֶׁל עֲבוֹדַת ה' – לְהַגִּיעַ לִדְבֵקוּת בַּה'.
וּבַ"עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל" (אבות פג מ"י): הִנֵּה כָּל הַתּוֹרָה תַּכְלִיתָהּ הִיא רַק לְהִדָּבֵק בַּה'.
וְהֵיאַךְ יַגִּיעַ הָאָדָם לְאַהֲבָה שֶׁכָּזוֹ?
הָאָדָם הֲלֹא אִינְטֵרֵסָנְט, לֹא יוּכַל הָאָדָם לֶאֱהֹב אֶת מִי שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לוֹ מִמֶּנּוּ טוֹבָה וַהֲנָאָה, וְכֵן כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא, וּלְפָחוֹת בִּתְחִלַּת הָעֲבוֹדָה לַה', שֶׁחַיָּב שֶׁתְּהֵא קֹדֶם שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ יָבוֹא לִשְׁמָהּ, כָּךְ שֶׁחַיָּב קֹדֶם לְהַשְׁרִישׁ בְּקִרְבּוֹ אַהֲבַת ה' וּדְבֵקוּת בּוֹ בְּכָךְ שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּחַסְדֵי ה' עִמּוֹ וּבַטּוֹבוֹת שֶׁמֵּטִיב לוֹ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וּכְאָמְרֵנוּ: עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת – עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם.
וְרַק בְּכָךְ יַגִּיעַ לְכִסּוּפִין וַעֲרִיגָה לַה', וּבָזֶה חַיָּיו יִהְיוּ חַיִּים שֶׁל נְעִימוּת וּמְתִיקוּת, כַּיָּדוּעַ לְכָל מִי שֶׁחָשׁ בֶּאֱמֶת אַהֲבַת ה' בְּקִרְבּוֹ, הֲלֹא רְגָעִים הַלָּלוּ שָׁוִים לוֹ יוֹתֵר מִכָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם, וְשׁוּם תַּאֲוָה בָּעוֹלָם לֹא תִּשְׁוֶה לְרִגְעֵי כִּסּוּפִין הַלָּלוּ.
וּכְמוֹ כֵן יַגִּיעַ לְיִרְאָה אֶת ה' כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיק לוֹ מִטּוֹבוֹתָיו וַחֲסָדָיו, וְאָכֵן זֶה יֵרָאֶה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אוּלָם מִתּוֹכָהּ יָבוֹא לְיִרְאָה לִשְׁמָהּ, בְּכָךְ שֶׁמּוֹדֶה הָאָדָם לַה' עַל טוֹבוֹתָיו, וְחָשׁ בְּכָךְ שֶׁטּוֹבוֹתָיו זֶה רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, יִפְחַד פֶּן יַפְסִיק טוֹבוֹתָיו מִמֶּנּוּ, וּבְכָךְ יָבוֹא לְיִרְאָה אֶת ה' שֶׁזּוֹ תַּכְלִית בְּרִיאַת הָאָדָם כָּאָמוּר.