פתיחה - השמחה תלויה בהודאה · 11. כפירה חדשה
אוֹמֵר הָרַבִּי רַבִּי צָדוֹק מִלּוּבְּלִין (צדקת הצדיק אות קנד): כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב הָאָדָם לְהַאֲמִין בַּה' יִתְבָּרַךְ, כָּךְ צָרִיךְ אַחַר כָּךְ לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לַה' יִתְבָּרַךְ עֵסֶק עִמּוֹ, וְשֶׁאֵינוֹ פּוֹעֵל בָּטֵל, שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבַד, רַק צָרִיךְ לְהַאֲמִין כִּי נַפְשׁוֹ מִמְּקוֹר הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וַה' יִתְבָּרַךְ מִתְעַנֵּג וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ כְּשֶׁעוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ.
לָמַדְנוּ מִכָּאן אֹפֶן כְּפִירָה חָדָשׁ שֶׁרַבִּים אוּלַי לֹא מוּדָעִים לוֹ. כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב הָאָדָם לְהַאֲמִין בַּה', מִבְּלִי אֱמוּנָה זוֹ כּוֹפֵר הוּא, כֵּן חַיָּב לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ – בְּעָצְמָתוֹ, בְּכֹחַ נַפְשׁוֹ הַיְקָרָה, וְאִם לָאו חָבֵר הוּא לְאוֹתוֹ כּוֹפֵר בַּה', וּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד יִקָּרְאוּ כּוֹפְרִים. רַק בְּהוֹדָאָה לַה' יָחוּשׁ הָאָדָם מְכֻבָּד, פּוֹעֵל, יוֹצֵר, מְמַלֵּא תַּפְקִיד חָשׁוּב בְּתַכְלִית בְּרִיאַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ.
וּמִבְּלִי הַהוֹדָאָה יָחוּשׁ שֶׁהִנּוֹ עוֹבֵר בָּטֵל. בָּעוֹלָם, וְנִזּוֹן, מִסִּבַּת כַּאֲשֶׁר יִזּוֹנוּ הַחַיּוֹת הַבְּהֵמוֹת, הַגּוֹיִים, וְאוּלַי אַף שׂוֹנְאֵי ה'.