אור ברסלב
חי בתודה פתיחה - השמחה תלויה בהודאה › 10. המודה לה' חש ומאמין בעצמת יכלתו ובמכבדותו

חי בתודה

פתיחה - השמחה תלויה בהודאה · 10. המודה לה' חש ומאמין בעצמת יכלתו ובמכבדותו

9. ההודיה לה' מביאה לבטחון ולתקוה בה'

אוֹמֵר הָיָה רַבִּי יְרוּחָם מִמִּיר זצוק"ל:

אָסוֹן לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת חֶסְרוֹנוֹתָיו, אוּלָם אָסוֹן כָּפוּל לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת מַעֲלוֹתָיו...

אָדָם הַחַי בִּנְחִיתוּת, בְּחֹסֶר הַעֲרָכָה עַצְמִית, בְּתַדְמִית עַצְמִית שְׁפָלָה וְנִדְרֶסֶת, חֲסַר בִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, בִּיכָלְתּוֹ, חֲסַר עֵרֶךְ לִמְכֻבָּדוּתוֹ, חֲסַר עֵרֶךְ לִפְעֻלּוֹתָיו וְלִיצִירוֹתָיו, הֲיֵשׁ מִסְכֵּנוּת כְּמִסְכְּנוּתוֹ...?!

בְּמִדַּת מָה כָּל אָדָם לָקוּי בַּמֶּה שֶׁהִזְכַּרְנוּ, יֶשְׁנָם הַלְּקוּיִים בָּזֶה בְּיוֹתֵר וְעַד שֶׁנִּצְרָכִים טִפּוּל לְנַפְשָׁם, אוּלָם בְּמִדַּת מָה כָּאָמוּר כָּל אָדָם לָקוּי בַּעֲנָוָה פְּסוּלָה זוֹ.

וּבְכֵן, וְכִי אֵין לִבְעָיָה זוֹ פִּתְרוֹן בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה? אָמְנָם יֵשׁ וְיֵשׁ, וּנְבָאֵר זֹאת בְּטוּב טַעַם.

לוּ הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ אֶת עֶרְכּוֹ בֶּאֱמֶת, אֶת עָצְמַת נִשְׁמָתוֹ, יַקְרוּתָהּ, מְכֻבָּדוּתָהּ, אֶת עָצְמַת כָּל פְּעֻלָּה – בְּדִבּוּר כָּל שֶׁהוּא, בְּמַחְשָׁבָה כָּל שֶׁהִיא, בְּמַעֲשֶׂה כָּל שֶׁהוּא – לִכְבוֹד ה', כַּמָּה מְשַׁעֲשַׁעַת כָּל פְּעֻלָּה אֶת הַבּוֹרֵא, כַּמָּה נַחַת רוּחַ עוֹשֶׂה הוּא לְבוֹרְאוֹ, הֲלֹא הָיָה זֶה הָאָדָם מְאֻשָּׁר בְּיוֹתֵר וְשָׂמֵחַ בְּיוֹתֵר.

לוּ הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהוּא תַּכְלִית רְצוֹן הַבּוֹרֵא בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ, וּבִשְׁבִילוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, כְּלוֹמַר בִּשְׁבִיל כָּל יָחִיד הָיָה שָׁוֶה לַבּוֹרֵא לִבְרֹא עוֹלָם שָׁלֵם, וּכְמַאֲמַר הַגְּמָרָא (סנהדרין לז, ע"א) "חַיָּב אָדָם לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם", כַּמָּה הָיוּ מִשְׁתַּנִּים כָּל חַיָּיו.

אֶלָּא מָה, שֶׁהָאָדָם חַי בָּעוֹלָם בִּתְחוּשָׁה, מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי... מַה פְּעֻלָּתִי וִיצִירָתִי בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה... מִי אֲנִי שֶׁיִּשְׁמַע וְיַאֲזִין לִי הַבּוֹרֵא... מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי שֶׁיִּתְיַחֵס אֵלַי הַבּוֹרֵא בְּצָרָתִי... מִי אֲנִי שֶׁיִּמְחֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כְּבוֹדִי וּבִזְיוֹנִי... מִי אֲנִי שֶׁיָּחוּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּצַעֲרִי וּבִיגוֹנִי... וְכַיּוֹצֵא, הֲלֹא בְּמַחְשָׁבוֹת אֵלּוּ הָאָדָם מַרְחִיק עַצְמוֹ מִקּוֹנוֹ, וּמִתַּכְלִית בִּיאָתוֹ לָעוֹלָם.

וְלֹא דַּי שֶׁמַּרְחִיק הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ בְּכָךְ אֶלָּא שֶׁזּוֹ כְּפִירָה מַמָּשׁ. שֶׁכֵּן אֱמוּנָתֵנוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְטַעֵר וְחָשׁ בְּצַעֲרוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי וּכְמַאֲמַר רַבִּי מֵאִיר בַּמִּשְׁנָה (סנהדרין פ"ו, מ"ה): כְּשֶׁאָדָם בְּצַעַר שְׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת קָלָנִי מֵרֹאשִׁי קָלָנִי מִזְּרוֹעִי, וַאֲפִלּוּ בְּרָשָׁע מִיִּשְׂרָאֵל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כָּל אָדָם.

כֵּיצַד יִגָּמֵל הָאָדָם מִתְּחוּשׁוֹת אֲרוּרוֹת הַלָּלוּ?

הַפִּתְרוֹן הוּא הַהוֹדָאָה לַה', וּנְבָאֵר.

הֲרֵי בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּכְתָב, וּבַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁנִּמְסְרָה לָנוּ מִמֹּשֶׁה וְעַד אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה יֵשׁ בָּהֶם מִצְווֹת הַשַּׁיָּכוֹת לַכְּלָל וְלַפְּרָט וְעַד הַבְּרָכָה הַפְּרָטִית שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְבָרֵךְ לַה' עַל כָּל הֲנָאָה וַהֲנָאָה שֶׁנֶּהֱנֶה בָּעוֹלָם. הֱוֵי אוֹמֵר שֶׁיֶּשְׁנָהּ מַשְׁמָעוּת בְּהוֹדָאָתוֹ זוֹ לַה', פּוֹעֵל הוּא בְּכָךְ, וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לַה' בְּכָךְ, וְאַף שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין עַל כּוֹס מַיִם... שֶׁהֲרֵי מַזְכִּיר הוּא שֵׁם הַשֵּׁם עַל אוֹתָהּ הֲנָאָה, וְכַיָּדוּעַ חֹמֶר הַזְכָּרַת שֵׁם ה' לְבַטָּלָה שֶׁהוּא עָווֹן חָמוּר מְאֹד, וְאִם תִּקְּנוּ לָנוּ חֲזַ"ל לְהַזְכִּיר שֵׁם הַשֵּׁם עַל כָּל הֲנָאָה כָּל שֶׁהִיא בָּעוֹלָם וְשֶׁיִּהְיֶה זֶה מֵאָה פְּעָמִים בְּיוֹם, מוֹרֶה הַדָּבָר כַּמָּה חָשׁוּב לִפְנֵי ה' בְּרָכָה שֶׁל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי.

כַּאֲשֶׁר אָדָם נוֹטֵל כּוֹס מַיִם וּמוֹדֶה עָלָיו לַה', מַה מְבַטֵּא הוּא בְּכָךְ?

א. אֲנִי שָׁוֶה... אֲנִי מְכֻבָּד... הַבּוֹרֵא עִם כָּל גַּדְלוּתוֹ, נוֹרָאוּתוֹ, כֹּחוֹ וִיכָלְתּוֹ, כְּבוֹדוֹ וּמוֹרָאוֹ, מִתְפַּנֶּה אֵלַי לִתֵּן לִי כּוֹס מַיִם, הֱוֵי אוֹמֵר שֶׁאֲנִי יָקָר אֶצְלוֹ וְשָׁוֶה אֶצְלוֹ... וְלֹא עוֹד אֶלָּא גַּם שֶׁמִּתְכַּבֵּד הוּא בְּבִרְכָתִי אֵלָיו, וְהָעֻבְדָּא שֶׁמְּצַוֶּה הוּא עָלַי לְבָרְכוֹ וּלְהוֹדוֹת לוֹ.

נִתְבּוֹנֵן:

הֲיֵשׁ כָּבוֹד לָאָדָם גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ: בָּרְכֵנִי...?!

הָאוֹמֵר תּוֹדָה, חָשׁ אֶת מְכֻבָּדוּתוֹ הַחִיּוּבִית כְּאִישׁ יְהוּדִי הַנִּבְחָר לְבוֹרְאוֹ – "כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָ-הּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ" (תהילים קלה, ד) "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" (ישעיה מט, ג), שֶׁכֵּן מַה יֶּשְׁנָהּ מְכֻבָּדוּת יוֹתֵר לָאָדָם מִכָּךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ: בָּרְכֵנִי עַל כּוֹס מַיִם... בָּרְכֵנִי בְּשֵׁם וּמַלְכוּת... בָּרְכֵנִי בִּלְשׁוֹן נוֹכֵחַ: בָּרוּךְ אַתָּה...!

וְכֵן הוּא "מֵאָה בְּרָכוֹת" בְּכָל יוֹם...

וְלֹא דַּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ מֵהָאָדָם: בָּרְכֵנִי, אֶלָּא אַף מְחַיְּבוֹ... שֶׁכֵּן חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ מֵאָה בְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם.

חֵפֶץ ה' בְּבִרְכוֹתֵינוּ וּבְהוֹדָאָתֵנוּ מוֹרֶה עַל מְכֻבָּדוּתוֹ בָּנוּ – עַם-זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ (ישעיה מג, כא), הֲרֵי שֶׁהַבּוֹרֵא מִשְׁתַּבֵּחַ בָּנוּ כִּיצִירָתוֹ הַנִּפְלָאָה בְּכָךְ שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ לְסַפֵּר תְּהִלּוֹתָיו.

וְעוֹד אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (ברכות ו') בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתְּפִלִּין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה כָּתוּב?

אַרְבָּעָה פְּסוּקִים וְאֵלּוּ הֵם:

1. כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹקֵינוּ... וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת... (דברים ד, ז-ח)

2. אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע... (דברים לג, כט) וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ... (דברי הימים א יז, כא)

3. אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי... (דברים ד, לד)

4. וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל-הַגּוֹיִם... (דברים כו, יט)

וְעוֹד שָׁם בַּגְּמָרָא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בְּעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כו, יז-יח) אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקִים... וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה.

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ וּמוֹנֶה עוֹד וָעוֹד אֶת טוֹבוֹתָיו וַחֲסָדָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא הָרַבִּים עִמּוֹ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.

אוּלָם כַּאֲשֶׁר אֵין הָאָדָם מוֹדֶה לַה', אֲזַי אַף שֶׁנֶּהֱנֶה בְּפֹעַל מִטּוֹבוֹתָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא, אוּלָם מַה יְכוֹלָה לִהְיוֹת תְּחוּשָׁתוֹ, וְכִי מַה שֶּׁאֲנִי מְקַבֵּל מֵהַבּוֹרֵא, זֶה מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי חָשׁוּב אֶצְלוֹ, לֹא, שֶׁכֵּן הֲרֵי מֵטִיב הוּא גַּם לְשׂוֹנְאָיו, הֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹב וּמֵיטִיב גַּם לְאוֹיְבָיו וּלְשׂוֹנְאָיו, לְשׂוֹנְאֵי תּוֹרָתוֹ, לְשׂוֹנְאֵי חַכְמֵי תּוֹרָתוֹ, לְשׂוֹנְאֵי עַמּוֹ, וְאִם כֵּן לֹא אֱהֵא אֲנִי פָּחוֹת מֵהֶם...

אוּלָם כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נוֹתֵן תּוֹדָה לַה', מְבַטֵּא הוּא שֶׁהִנְנִי מְכֻבָּד לַה', וַאֲנִי מְקַבֵּל מֵהַבּוֹרֵא חֶסֶד מִתּוֹךְ שֶׁמְּכֻבָּד אֲנִי בְּעֵינָיו.

אָדָם שֶׁחָשׁ מְבֻזֶּה לֹא יִתֵּן תּוֹדָה לְמֵיטִיבוֹ, שֶׁכֵּן מֵחֲמַת תְּחוּשָׁתוֹ הַנִּבְזֵית יִרְאֶה בְּמֵיטִיבוֹ כְּאִינְטֵרֵסָנְט, וְשֶׁכָּל נְתִינָתוֹ לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן, שֶׁכֵּן לֹא יַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַנּוֹתֵן מַחְשִׁיבוֹ לִתֵּן לוֹ, וְלָכֵן לֹא יֹאמַר תּוֹדָה, בַּאֲמִירַת תּוֹדָה מוֹקִיעַ הָאָדָם מַחְשָׁבוֹת שְׁלִילִיּוֹת וְהַרְסָנִיּוֹת הַלָּלוּ.

תוכן העניינים

חי בתודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה