אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל · פב. צדיקים מודים לה'
מְסֻפָּר עַל רַבִּי אֵלִיָּהוּ לָאפְּיַאן זַצַ"ל, שֶׁיּוֹם אֶחָד בָּאָה נֶכְדָּתוֹ לְבַקֵּר בְּבֵית הַסַּבָּא וְהַסַּבְתָּא בְּיַחַד עִם אִמָּהּ.
הַסַּבְתָּא, כְּדַרְכָּם שֶׁל סַבְתּוֹת, נָתְנָה לְנֶכְדָּתָהּ סֻכָּרִיָּה.
אָמְרָה הָאֵם לְבִתָּהּ: אִמְרִי תּוֹדָה לְסַבְתָּא!"
סִנְּנָה הַנֶּכְדָּה מִבֵּין שְׂפָתֶיהָ: "תּוֹדָה, סַבְתָּא".
לְפֶתַע נִשְׁמְעָה קְרִיאַת אֲנָחָה מַבְהִילָה מֵהַסָּלוֹן: "אוֹי, אוֹי!" - זָעַק ר' אֵלִיָּה.
נִזְעֲקוּ כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לַסָּלוֹן לְהָבִין אֶת פֵּשֶׁר הַזְּעָקָה.
"מַה קָּרָה סַבָּא?" הֵם תָּמְהוּ.
עָנָה לָהֶם הַצַּדִּיק כְּשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינָיו: "הִנֵּה בַּת זוֹ אָמְרָה תּוֹדָה לֹא מֵחֲמַת שֶׁהִיא מַרְגִּישָׁה הַכָּרַת הַטּוֹב, אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁאִמָּהּ אָמְרָה לָהּ לוֹמַר. חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי: '...וּכְשֶׁאֲנִי אוֹמֵר 'מוֹדִים' בַּתְּפִלָּה... הַאִם אֲנִי מַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת הוֹדָאָה לְבוֹרֵא עוֹלָם אוֹ שֶׁמָּא אֲנִי אוֹמֵר כִּי כָּתוּב בַּסִּדּוּר שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר כָּאן "מוֹדִים'?!'
סִפֵּר הַגָּאוֹן ר' יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁגָּלָה לְסִיבִּיר עַל יְדֵי מַלְכוּת הָרֶשַׁע בְּרוּסְיָה, הָיָה זֹאת בְּפֶתַע פִּתְאוֹם. הַקָּגֵ"בֵּ בָּאוּ לְבֵיתוֹ וְהוּא לָבוּשׁ בַּחֲלוּק בַּיִת דַּק. בַּחוּץ הִשְׁתּוֹלְלָה סוּפַת קֹר מַקְפִּיאָה, וְכָךְ לְקָחוּהוּ בְּחָפְזָה לְלֹא נְתִינַת שְׁהוּת כָּל שֶׁהִיא לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהִצְטַיֵּד בִּמְעִיל הַחֹרֶף.
בְּעוֹדוֹ לָבוּשׁ בֶּגֶד דַּק לְעוֹרוֹ, הוֹבִילוּהוּ לְעַרְבוֹת סִיבִּיר לְלֹא טַלִּית וּתְפִלִּין, וּלְלֹא כָּל צֵידָה לַדֶּרֶךְ.
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְבוֹאוֹ לְסִיבִּיר, כְּשֶׁקָּם בַּבֹּקֶר וְרָצָה לוֹמַר 'מוֹדֶה אֲנִי' נִתְעַצֵּב בְּלִבּוֹ וְתָמַהּ לְעַצְמוֹ: 'הֲלֹא אֵין לִי פֹּה שׁוּם דָּבָר שֶׁיָּכוֹל אֲנִי לְהוֹדוֹת עָלָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא טַלִּית, לֹא תְּפִלִּין, לֹא סְפָרִים, וְלֹא בֶּגֶד רָאוּי לַקֹּר הַמַּקְפִּיא. אֶת הַכֹּל לָקְחוּ מִמֶּנִּי, וַאֲנִי אָסִיר בֵּין הָאֲסִירִים...'
אוּלָם תֵּכֶף וּמִיָּד הִתְחַזֵּק בְּרוּחוֹ, וּמִיָּד הֵחֵל אוֹמֵר בְּרֶגֶשׁ: "אָמְנָם אֵין לִי כְּלוּם, אֶת הַכֹּל לָקְחוּ מִמֶּנִּי, אַךְ אֶת אֱמוּנָתִי בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא יוּכְלוּ לָקַחַת מִמֶּנִּי לְעוֹלָם!
עַל זֶה אֲנִי קוֹרֵא בְּקוֹל וְאוֹמֵר: 'מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם וְכוּ'... עַל מָה וְלָמָּה? עַל כִּי 'רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ'! כְּלוֹמַר עַל הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּךָ!"
בִּרְבוֹת הַיָּמִים, כְּשֶׁפָּגַשׁ ר' יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל אֶת הרה"ק הרי"צ מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ זי"ע סִפֵּר לוֹ אֶת סִפּוּר הַ'מּוֹדֶה אֲנִי' שֶׁלּוֹ. מִשֶּׁסִּיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ הִתְלַהֵב הרי"צ וְאָמַר לוֹ: כָּל בְּרִיאַת מְחוֹז סִיבִּיר הָיְתָה כְּדָאִית, וַאֲפִלּוּ רַק בִּכְדֵי לְהַשִּׂיג אֱמוּנָה כָּזֹאת בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא" ("נוֹטְרֵי בְּרָכָה")