אור ברסלב
חי בתודה אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל

חי בתודה

אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל

פתיחה - השמחה תלויה בהודאה

א. מיליון דולר להשתלת לב

פּוֹתֵחַ הָרַב דְּרוּק: אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ יוֹשֵׁב כָּעֵת מוּלִי וְנוֹשֵׁם. הַאִם הַנְּשִׁימָה כְּבֵדָה עָלֶיךָ? לֹא! הַאִם אַתָּה נוֹשֵׁם הָרֶגַע חַמְצָן? כֵּן! הִנֵּה שָׁמַעְתִּי עַל פְּלוֹנִי שֶׁנִּזְקַק לָטוּס לְאַרְצוֹת הַבְּרִית לְשֵׁם הַשְׁתָּלַת לֵב, פְּעֻלָּה שֶׁעֲלוּתָהּ לְמַעְלָה מִמִּילְיוֹן דּוֹלָר. הָלַכְתִּי וְשָׁאַלְתִּי מִסְפַּר סוֹחֲרִים הַמְּבִינִים בְּבִּיזְנֶס: אִם לֵב מֻשְׁתָּל שָׁוֶה מִילְיוֹן דּוֹלָר, כַּמָּה שָׁוֶה לֵב אוֹרְגִּינָלִי? הֲרֵי מִילְיוֹן דוֹלָר זֶה בֶּטַח שָׁוֶה. תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁיָּבוֹא יְהוּדִי לְזֶה שֶׁזָּקוּק לְהַשְׁתָּלָה, וְיִתֵּן לוֹ בִּמְזֻמָּן מִילְיוֹן דּוֹלָר לְצֹרֶךְ הַנִּתּוּחַ. אֵיךְ יוֹדֶה הַחוֹלֶה לְמֵיטִיבוֹ וְאִישׁ חַסְדּוֹ? וְכִי יֹאמַר לוֹ בְּשָׂפָה רָפָה "תּוֹדָה" וְתוּ לֹא?! הִנֵּה הַלֵּב שֶׁלְּךָ פּוֹעֵם כַּשּׁוּרָה, עוֹבֵד בְּצוּרָה סְדִירָה, הוּא שָׁוֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמִּילְיוֹן דוֹלָר. אֵיךְ נִרְאֵית הַתּוֹדָה שֶׁלְּךָ לְמֵיטִיבְךָ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא?!

הָרַב דְּרוּק פּוֹתֵחַ אֶת הַסֵּפֶר שׁוּ"ת הָרַשְׁבַּ"א חֵלֶק ה', מְדַפְדֵּף לְסִימָן נ"ה, וּמַצְבִּיעַ עַל הַתְּשׁוּבָה הַפּוֹתַחַת בַּמִּלִּים "עוֹד שָׁאַלְתָּ לְבָאֵר לְךָ עִנְיַן פָּרָשַׁת קְרִיאַת שְׁמַע". חַי בְּתוֹדָה

כְּדַאי מְאֹד לִלְמֹד אֶת הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת בִּפְנִים. הָעוֹלֶה מִן הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת, שֶׁתֵּבַת "שְׁמַע" כּוֹלֶלֶת בְּתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים. א - לִשְׁמֹעַ וּלְהַאֲמִין, ב - לְהָבִין אֶת הָאֱמוּנָה הַזּוֹ, ג- לְקַבֵּל. בִּקְצָרָה: לְהַאֲמִין, לְהָבִין וּלְקַבֵּל "כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, וְכִי הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל פְּרָטֵי מַעֲשֵׂינוּ. אַחַר שֶׁנֵּדַע וְנַסְכִּים לְזֶה, אָז בֶּאֱמֶת רָאוּי לֶאֱהֹב אוֹתוֹ בְּכָל לְבָבֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ וּבְכָל מְאֹדֵנוּ, כִּי מִשֶּׁלּוֹ הַכֹּל וּמִשֶּׁלּוֹ נָתַן לָנוּ".

זֶהוּ הַיְסוֹד וְהָרַעְיוֹן הֶעָמֹק שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע. "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד", שְׁמַע יִשְׂרָאֵל - תַּאֲמִין, תָּבִין וּתְקַבֵּל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מַמְשִׁיךְ לְהַחְזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, הוּא יוֹצֵר יֵשׁ מֵאַיִן - ה' - הוּא אֲדוֹן הַכֹּל, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה, אֱלֹקֵינוּ - תַּקִּיף וּבַעַל הַיְכוֹלוֹת כֻּלָּן, אֶחָד- כְּפִי שֶׁהָרַמְבַּ"ן מְפָרֵשׁ, שֶׁמְּדֻבָּר עַל הַהֹוֶה, שֶׁהוּא אֶחָד בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת וּבְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם.

כְּשֶׁתַּחְדֹּר לְלִבְּךָ הַכָּרָה נִפְלָאָה זוֹ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד וְנוֹתֵן לְךָ בְּכָל רֶגַע חַיִּים, מָזוֹן, מַלְבּוּשִׁים וְכָל מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ, אוֹ אָז וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ. לְמֵדִים אָנוּ מִכָּךְ, שֶׁכָּל הַמִּצְוָה שֶׁל אַהֲבַת ה' בְּנוּיָה עַל הַיְסוֹד הָאֵיתָן שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב.

ב. עשרים דקות למשש קירות

תּוּכְלוּ לְפָרֵט לָנוּ אֶת הָרַעְיוֹן לְחַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה?

בְּוַדַּאי! יֵשׁ לִי יָדִיד שֶׁלֹּא מְסֻגָּל לַעֲלוֹת אֲפִלּוּ גִּבְעָה קְטַנָּה. בְּכָל עֲלִיָּה קְטַנָּה הוּא מְאַבֵּד אֶת נְשִׁימָתוֹ. אֲנִי מַכִּיר אֲנָשִׁים שֶׁהַכְּלָיוֹת שֶׁלָּהֶם לֹא מְתַפְקְדוֹת כַּהֹגֶן, וְהֵם זְקוּקִים לְדִיאָלִיזָה. כְּדַאי לְכָל אֶחָד לָלֶכֶת פַּעַם לַמַּחְלָקָה בְּבֵית הַחוֹלִים וְלִרְאוֹת אֵיךְ זֶה נִרְאֶה... וּמָה אֶצְלְךָ? הַכֹּל עוֹבֵד כָּרָאוּי? הַמֵּעַיִם, הַכָּבֵד, כִּיס הַמָּרָה? הַלַּבְלָב? רֶגַע, וּמָה עִם הַיָּדַיִם, כַּמָּה שָׁנִים הֵן עוֹבְדוֹת בְּשֵׁרוּתְךָ?

אָמַרְתִּי פַּעַם לִיהוּדִי: בֹּא תִּכְתֹּב כַּמָּה עָזְרוּ לְךָ הַיָּדַיִם בַּשְּׁבוּעַיִם הָאַחֲרוֹנִים. הַלָּה הִתְחִיל לַחֲשֹׁב, וְאָז אָמַר לִי: שְׁבוּעַיִם? אֲפִלּוּ לִכְתֹּב מֶה עָשׂוּ בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה - לֹא אַסְפִּיק. אֲבָל הוּא הִתְחִיל לִכְתֹּב: הִתְלַבַּשְׁתִּי, אָכַלְתִּי, שָׁתִיתִי, כָּתַבְתִּי... וְהוּא לֹא מְסַיֵּם לִכְתֹּב. נִקַּח בֶּן אָדָם וְנִקְשֹׁר לוֹ אֶת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם לְשָׁבוּעַ אֶחָד בִּלְבַד - אַתֶּם יוֹדְעִים הֵיכָן הוּא יִהְיֶה בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ הַזֶּה? ה' יְרַחֵם...

וַהֲרֵי יֵשׁ לָנוּ יָדַיִם, בָּרוּךְ ה', בְּרִיאוֹת וַחֲזָקוֹת. אָז אֲנִי שׁוֹאֵל: אַתָּה מוֹדֶה עַל זֶה פַּעַם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? עַל אָדָם לוֹמַר בְּבוּשָׁה: "כָּךְ וְכָךְ שָׁנִים נָתַתָּ לִי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדַיִם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, וּמֵעוֹלָם לֹא עָלָה בְּדַעְתִּי לַחֲקֹר הֵיכָן אֲנִי מוֹדֶה עַל כָּךְ! אוֹי לִי!" וּבְכֵן, הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים עַל הַתִּפְקוּד הַיּוֹמִי שֶׁל הַיָּדַיִם הִיא בִּרְכַּת "מַתִּיר אֲסוּרִים" שֶׁבְּבִרְכוֹת הַשַּׁחַר. יָשַׁנְתָּ בַּלַּיְלָה, אֵיבָרֶיךָ הָיוּ כְּבוּלִים, וְהִנֵּה אַתָּה קָם בַּבֹּקֶר, כַּמָּה נִפְלָא, הַיָּדַיִם עוֹבְדוֹת! הַהוֹדָאָה אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צְרִיכָה לִגְעֹשׁ וְלִרְעֹשׁ בְּתוֹכְךָ! הָא, מַתִּיר אֲסוּרִים!

וְהָעֵינַיִם? הַיָּמִים חוֹלְפִים וְעוֹבְרִים, וְאַתָּה לֹא עוֹצֵר לְרֶגַע לְהוֹדוֹת עַל פֶּלֶא בְּרִיאָה זֶה. יֵשׁ בִּרְשׁוּתִי עֵצָה בִּשְׁבִילְךָ. קְשֹׁר סְמַרְטוּט עַל עֵינֶיךָ לְמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים דַּקּוֹת, הִסְתּוֹבֵב בְּבֵיתְךָ וּמַשֵּׁשׁ אֶת הַקִּירוֹת. אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁמָּחָר תְּבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת "פּוֹקֵחַ עִוְּרִים" אַחֶרֶת לְגַמְרֵי. מֵרֹב שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, אַתָּה לֹא עוֹצֵר לְרֶגַע לַחֲשֹׁב כַּמָּה נִפְלָאָה הִיא הַבְּרִיאָה הַזּוֹ, כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹדוֹת עָלֶיהָ.

שָׁאַלְתִּי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, הֵיכָן מָצָאנוּ בְּרָכָה עַל הַשְּׁמִיעָה וְהַדִּבּוּר? שְׁמַעְתֶּם פַּעַם אֵיךְ מְדַבֵּר אִישׁ חֲסַר שִׁנַּיִם אוֹ אִלֵּם רח"ל? וּמַה לְּגַבֵּי הַשְּׁמִיעָה הַמְצֻיֶּנֶת שֶׁלְּךָ? הַאִם רָאִיתָ פַּעַם יְהוּדִי שֶׁיּוֹשֵׁב בֵּין הַקָּהָל בְּאֵרוּעַ כָּלְשֶׁהוּ, רוֹאֶה שֶׁכֻּלָּם מִתְמוֹגְגִים מֵהַדַּרְשָׁן, אֲבָל הוּא לֹא מֵבִין כְּלוּם... הוּא מְנֻתָּק, מְנַסֶּה כָּל הַזְּמַן לְבָרֵר מָה אָמַר עַתָּה הַדַּרְשָׁן... הָיָה מִישֶׁהוּ שֶׁעָנָה לִי שֶׁעַל הַדִּבּוּר מוֹדִים בְּבִרְכַּת "אֱלֹקַי נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי", שֶׁהֲרִי הַתַּרְגּוּם כּוֹתֵב עַל הַמִּלִּים "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חָיָה" - "לְרוּחַ מְמַלְּלָא", רוֹאִים מִכָּאן שֶׁהַדִּבּוּר מְקוֹרוֹ בַּנְּשָׁמָה. אַךְ מַה לְּגַבֵּי הַשְּׁמִיעָה?

סִפֵּר לִי בָּחוּר, שֶׁלְּאַחַר שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לָדַעַת הֵיכָן מוֹדִים וּמְבָרְכִים עַל הַשְּׁמִיעָה, נִכְנַס אֶל מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי שְׁלִיטָ"א לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל כָּךְ. עָנָה לוֹ הגר"ח: "בְּבִרְכַּת אַתָּה חוֹנֵן". הֲרֵי חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, הֻשְׁווּ יַחְדָּו, כְּשֶׁעִנְיַן שְׁלָשְׁתָּם הוּא חֹסֶר דַּעַת. וַהֲרֵי חֵרֵשׁ שֶׁאָמְרוּ בְּכָל מָקוֹם הוּא מִי שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, נִמְצָא כִּי מִי שֶׁמְּסֻגָּל לִשְׁמֹעַ, אוֹ לְדַבֵּר, יָצָא גַּם מִכְּלַל חֲסַר דַּעַת. אִם כֵּן בְּבִרְכַּת "אַתָּה חוֹנֵן" אָנוּ מוֹדִים הֵן עַל הַדִּבּוּר וְהֵן עַל הַשְּׁמִיעָה.

ג. זר פרחים ענק לשבת

אֵיךְ מַגִּיעִים לְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, מֵעֹמֶק הַלֵּב, וְלֹא מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ?

תָּאֵר לְךָ שֶׁבְּאֶמְצַע טִיּוּל הִסְתַּבְּכוּ הַדְּרָכִים, וְנִקְלַעְתָּ לְמָקוֹם שׁוֹמֵם. הִנֵּה מִזֶּה יוֹמַיִם אַתָּה מְנַסֶּה לְהֵחָלֵץ מֵהַסְּבַךְ שֶׁבּוֹ אַתָּה נָתוּן - וְאֵין לְךָ מוֹצָא. כְּבָר יָשַׁנְתָּ בְּצִדֵּי דְּרָכִים, הָאֹכֶל כְּבָר תָּם, וְגַם שְׁתִיָּה כְּבָר אֵין בַּנִּמְצָא. הַבֶּטֶן מְקַרְקֶרֶת שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, אַתָּה נִמְצָא בַּאֲפִיסַת כֹּחוֹת, מִתְכּוֹנֵן לַגָּרוּעַ מִכֹּל. לִקְרַאת הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁי שִׂפְתּוֹתֶיךָ כְּבָר מְמַלְמְלוֹת אֶת הַוִּדּוּי בְּקוֹל נִשְׁבָּר... וְאָז, בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, לִפְנֵי אִבּוּד הַהַכָּרָה, אַתָּה רוֹאֶה דְּמוּת קְרֵבָה מֵרָחוֹק. אַתָּה מִתְבּוֹנֵן וּמִתְקַשֶּׁה לְהַאֲמִין: זֶהוּ אֶחָד מִשֶּׁלָּנוּ, בְּיָדָיו אֹכֶל בְּשֶׁפַע, פֵּרוֹת וְשֶׁפַע מַטְעַמִּים, וְעַל פָּנָיו חִיּוּךְ רָחָב. "הִנֵּה, קַח לְךָ מִמַּטְעַמַּי" - הוּא פּוֹנֶה אֵלֶיךָ בְּחֹם. הוּא מוֹשִׁיב אוֹתְךָ עַל יַד מְדוּרָה דּוֹלֶקֶת, וּבְעוֹד אַתָּה מִתְחַמֵּם לְאוֹרָהּ, הוּא מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה אוֹתְךָ, עַד שֶׁרוּחֲךָ שָׁבָה אֵלֶיךָ וְאַתָּה מִתְאוֹשֵׁשׁ.

אֵיךְ תֹּאמַר לוֹ תּוֹדָה? הַאִם תְּמַלְמֵל תּוֹדָה חֲטוּפָה כְּמוֹ שֶׁמּוֹדִים עַל 'גְּלִילָה', אוֹ שֶׁמָּא תֹּאמַר לוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת מְרֻבָּה: "לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לְשַׁלֵּם לְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ. הֶחֱיִיתָ אוֹתִי, הִצַּלְתָּ אֶת נַפְשִׁי!" בְּוַדַּאי גַּם תִּשְׁלַח לוֹ לְשַׁבָּת זֵר פְּרָחִים, שֶׁמֵּרֹב גָּדְלוֹ לֹא יִכָּנֵס בְּדֶלֶת הַבַּיִת, בְּתוֹסֶפֶת שַׁי עֲנָק...

אָז אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתְךָ: הַאִם מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לְךָ הַכֹּל, מָזוֹן וּלְבוּשׁ וְכָל טוּב, כָּל הַזְּמַן, מַגִּיעָה לוֹ תּוֹדָה פְּחוּתָה מִזּוֹ?! אֵיךְ צְרִיכוֹת לְהֵרָאוֹת אֲמִירוֹתֵינוּ: "שֶׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד", "וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד" - הַאִם כְּמִלְמוּל מָהִיר וְעַצְבָּנִי, אוֹ בְּקוֹל גּוֹעֵשׁ וְרוֹעֵשׁ מֵעֹמֶק שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב? הֲרֵי בָּרוּךְ ה' יֵשׁ לְךָ אֹכֶל, אַתָּה אוֹכֵל שָׁלֹשׁ אֲרוּחוֹת בְּיוֹם, וַאֲפִלּוּ בֵּין אֲרוּחָה לַאֲרוּחָה יֵשׁ לְךָ מַה לְּהַכְנִיס לַפֶּה. לֹא חָסֵר לְךָ כְּלוּם. הַאִם הַהוֹדָאָה עַל כָּךְ צְרִיכָה לִהְיוֹת פְּחוּתָה מֵהַהוֹדָאָה שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם, שֶׁשְּׁלֹשָׁה יָמִים לֹא הָיָה לוֹ מַה לֶּאֱכֹל?!... כַּמָּה עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לַהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, מִתּוֹךְ כַּוָּנָה עֲצוּמָה וּתְחוּשַׁת שִׂמְחָה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת. אֵיךְ נוּכַל לְהַשְׁלִים עִם בִּרְכַּת מָזוֹן חֲטוּפָה, שֶׁנִּקְטַעַת אֵין סְפוֹר פְּעָמִים בְּשֶׁל הֶעָרוֹת וּגְעָרוֹת בִּילָדֵינוּ?!... הֲרֵי עַל פִּי הַהֲלָכָה בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִיא מִדְּאוֹרָיְתָא, וְאָסוּר לְהַפְסִיק בָּהּ כְּמוֹ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה! הַאִם הָעֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לֶאֱכֹל בְּכָל יוֹם, הִיא סִבָּה לְהוֹדוֹת פָּחוֹת מֵאוֹתוֹ אָדָם שֶׁלֹּא אָכַל שְׁלֹשָׁה יָמִים.

ד. ששה שבועות בגבס

אֲנָשִׁים פָּשׁוּט לֹא שָׂמִים לֵב עַד כַּמָּה צָרִיךְ לְהוֹדוֹת. שָׁאַלְתִּי פַּעַם בְּהַרְצָאָה: סְפַרְתֶּם פַּעַם כַּמָּה אֶצְבָּעוֹת נִמְצָאוֹת בַּבַּיִת שֶׁלָּכֶם?.... חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם כַּמָּה קֹשִׁי הָיָה נוֹפֵל עַל בֵּיתְכֶם אִם חָלִילָה אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לֹא הָיָה רוֹאֶה? וְהִנֵּה בָּרוּךְ ה' כֻּלָּם רוֹאִים, כֻּלָּם נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים, אֵיךְ לֹא מְנַתְּרִים בְּשִׂמְחָה וּמוֹדִים עַל כָּךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא... הִרְגַּשְׁתֶּם מַה זֶּה לָלֶכֶת בְּגֶבֶס 'רַק' שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת? וַהֲרֵי הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם שֶׁלָּכֶם בָּרוּךְ ה' מְתַפְקְדוֹת כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, הֵן עוֹלוֹת, יוֹרְדוֹת, מוּשָׁטוֹת...

עַד כְּדֵי כָּךְ נִמְצֵאת הַהוֹדָאָה בְּמֶרְכַּז הַחַיִּים שֶׁל הָאִישׁ הַיְּהוּדִי?

וַדַּאי! אָנוּ אוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע אַרְבַּע פְּעָמִים בְּכָל יוֹם: פַּעֲמַיִם מִדְּאוֹרָיְתָא, פַּעַם בְּמִדְּרַבָּנָן וּפַעַם אַחַת בַּקָּרְבָּנוֹת. כָּל תִּינוֹק יְהוּדִי, מְלַמְּדִים אוֹתוֹ רֵאשִׁית כֹּל: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד". וַהֲרֵי כְּפִי שֶׁעוֹלֶה מִדִּבְרֵי הָרַשְׁבָּ"א שֶׁהֵבֵאנוּ, נִמְצָא שֶׁכָּל מִצְוַת אַהֲבַת ה' "וְאָהַבְתָּ" נְעוּצָה, בִּ"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", בְּהַכָּרַת הַטּוֹב הָעֲמֻקָּה שֶׁיָּחוּשׁ יְהוּדִי כְּלַפֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנּוֹתֵן לוֹ אֶת הַכֹּל.

הֲרֵי יָדוּעַ מֵהָרַשְׁבָּ"א, שֶׁ"בְּכָל לְבָבְךָ, בְּכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" הֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת. אַבְרָהָם הָיָה חָדוּר בִּתְחוּשׁוֹת הוֹדָאָה עֲצוּמוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ, כָּל יָמָיו חָשַׁב וְדָאַג בַּמָּה אוּכַל לְהַחֲזִיר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל הַטּוֹב אֲשֶׁר גְּמָלַנִי מֵעוֹדִי, הֲרֵי מִשֶּׁלּוֹ הַכֹּל. וְהִנֵּה אוֹמֵר לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ לְהַעֲלוֹת עַל הַמּוֹקֵד אֶת בְּנוֹ יִצְחָק. אַבְרָהָם הִתְמַלֵּא בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, הִנֵּה סוֹף סוֹף אוּכַל לְהַחֲזִיר מַשֶּׁהוּ לַה' יִתְבָּרַךְ. כָּתוּב בָּרַמְבַּ"ם שֶׁאֲפִלּוּ בְּרָכָה אָמַר אַבְרָהָם: "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל שְׁחִיטַת הַזֶּבַח". רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵיךְ לֹא קִבֵּל שָׁבָץ מֹחִי אוֹ דֹּם לֵב, בְּשָׁעָה שֶׁנָּטַל אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת גְּדוֹל הַדּוֹר, שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲתִידִים הָיוּ לָצֵאת יַעֲקֹב, י"ב שִׁבְטֵי יָ-הּ, צַדִּיקִים חֲסִידִים וּקְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן מִכָּל הַדּוֹרוֹת - אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ שֶׁאֲפִלּוּ לֹא הֵקִים בַּיִת בְּיִשְׂרָאֵל?

אוֹמֵר הַ'חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת': אַבְרָהָם עָשָׂה אֶת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן לֹא הָיוּ מְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ עַל כָּךְ. אֵיךְ יִתָּכֵן? אֶלָּא, הִיא הַנּוֹתֶנֶת. אַבְרָהָם אָהַב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר "אַבְרָהָם אֹהֲבִי", וְכָל יָמָיו חָשַׁב - אֵיךְ אָשִׁיב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל הַטּוֹב אֲשֶׁר גָּמַל עִמִּי מֵעוֹדִי. מֵעוֹלָם לֹא הָיָה שָׂבֵעַ, הוּא רָצָה לְהוֹדוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְיָדָיו מִקְרֶה זֶה, וְכִי לֹא יִשְׂמַח?!

ה. הרכוש הפקר על החוף

בִּשְׁבִיל זֶה הוּא הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ... מִי יָכוֹל לְהָעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא מְסֻגָּל לִדְרָגוֹת כָּאֵלּוּ?

תִּתְפַּלֵּא לִשְׁמֹעַ, הָיוּ יְהוּדִים כָּאֵלּוּ אַף בְּדוֹרֵנוּ. לִפְנֵי שָׁנִים לֹא רַבּוֹת חַי הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב יוֹסֵף הֶרְמָן זַצַ"ל, חָמִיו שֶׁל מָרָן הַגָּאוֹן ר' חַיִּים פִּנְחָס שַׁיְנְבֶּרְג זַצַ"ל. הוּא הֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה וְחֶסֶד בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, גָּדַר גָּדֵר וְעָמַד בַּפֶּרֶץ לְהַרְבּוֹת יִידִישְׁקַייט בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה, כַּאֲשֶׁר כָּל הַסְּבִיבָה נָדָה לוֹ בְּרֹאשָׁהּ. מְסֻפָּר עָלָיו שֶׁכַּאֲשֶׁר עָלָה לְהִשְׁתַּקֵּעַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִתְאַחֲרָה הַשָּׁעָה, וְהָאֳנִיָּה הֵטִילָה עֹגֶן סָמוּךְ לְשַׁבָּת מַמָּשׁ. מִהֵר אֵפוֹא לָרֶדֶת מֵהַסְּפִינָה, כְּשֶׁהוּא מַשְׁאִיר אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ עַל הַקַּרְקַע. הַמְמֻנֶּה הִפְנָה אֶת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ לְכָךְ שֶׁבַּאֲתָר זֶה מִסְתּוֹבְבִים גַּנָּבִים רַבִּים, וְאִם יַשְׁאִיר אֶת הָרְכוּשׁ הֶפְקֵר - לֹא יִוָּתֵר בְּיָדוֹ מְאוּמָה. אַךְ ר' יַעֲקֹב יוֹסֵף בְּשֶׁלּוֹ - "הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבּוֹס!"...

זֶה לֹא הָיָה פָּשׁוּט. כָּל רְכוּשָׁם הָיָה הַמִּטְעָן שֶׁאוֹתוֹ הֵבִיאוּ מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית, וִתּוּר עַל כָּךְ מַשְׁמָעוּתוֹ - חֶרְפַּת רָעָב תְּמִידִית. לְזוּגָתוֹ הָרַבָּנִית הָיָה קָשֶׁה, אַךְ הוּא הָיָה אֵיתָן בְּדַעְתּוֹ. הַמְמֻנֶּה הִסְתַּכֵּל עָלָיו בִּתְהִיָּה עֲצוּמָה, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לַחְתֹּם עַל מִסְמָךְ הַמֵּעִיד עַל כָּךְ שֶׁהוּא מְוַתֵּר עַל כָּל הַטִּפּוּל בִּנְכָסָיו...

כָּל אוֹתָהּ הַשַּׁבָּת הָיָה שָׁרוּי בִּתְחוּשָׁה מְרוֹמֶמֶת בְּיוֹתֵר. בְּנִגּוּד לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁבַּמִּקְרֶה הַטּוֹב בְּיוֹתֵר הָיוּ מַצְדִּיקִים עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין וְהָיוּ אוֹמְרִים מַשֶּׁהוּ מֵעֵין: כַּפָּרַת עֲווֹנוֹת, בִּמְקוֹם שֶׁחָלִילָה יֵלְכוּ שְׁנֵי יְלָדִים... הֲרֵי הַכִּוּוּן שֶׁבּוֹ הָלַךְ ר' יַעֲקֹב יוֹסֵף הָיָה אַחֵר לְגַמְרֵי. הוּא אָמַר: "הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לִי בַּחַיִּים דְּבָרִים רַבִּים כָּל כָּךְ, הַאִם לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁאַחֲזִיר לוֹ מַשֶּׁהוּ?! הִנֵּה הַנֶּכֶד שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהוֹלֵךְ וְצוֹעֵד בְּדַרְכּוֹ בִּגְבוּרָה. סוֹף הַמַּעֲשֶׂה הָיָה שֶׁרְכוּשׁוֹ נִצַּל בְּאֹרַח פֶּלֶא.

כָּךְ צְרִיכָה לִהְיוֹת הַתְּחוּשָׁה. אֲנִי לֹא רַק צָרִיךְ לְקַבֵּל, אֲנִי אוֹהֵב אֶת ה' עַל כָּל מַה שֶּׁנָּתַן לִי עַד הַיּוֹם, וַאֲנִי מוּכָן לָתֵת לְמַעֲנוֹ אֶת כָּל רְכוּשִׁי. זוֹ הָאַהֲבָה שֶׁאָנוּ יוֹנְקִים מֵהָאָבוֹת, זוֹ הָאַהֲבָה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים אוֹתָהּ בְּכָל יוֹם, וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת אֶבֶן יְסוֹד שֶׁל הָאֱמוּנָה הַיִּשְׂרְאֵלִית. אֶת אוֹתָהּ אַהֲבָה אָנוּ מוֹרִישִׁים לִילָדֵינוּ אַחֲרֵינוּ, "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בְּדֶרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ". זֶה הַמֶּסֶר שֶׁצָּרִיךְ לְהַחְדִּיר בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, לְהַטְמִיעַ זֹאת בְּקֶרֶב הַיְלָדִים. זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא בַּפָּרָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע.

ו. כשצלחת המרק ביד

בִּשְׂפָתוֹ הַקּוֹלַחַת וְהָרְהוּטָה מַמְשִׁיךְ הָרַב דְּרוּק לְפַשֵּׁט אֶת הַנּוֹשֵׂא לִשְׁאָר רָבְדֵי הַחַיִּים: תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם, אַתֶּם שָׁבִים בְּלֵיל שַׁבָּת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, שָׁרִים "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם", וּלְפֶתַע שָׂמִים לֵב שֶׁאֵין כִּסְאוֹת בַּבַּיִת. מַה קָּרָה? הַשָּׁכֵן הַחֲרֵדִי הַיָּחִיד שָׁאַל אֶמֶשׁ אֶת הַכִּסְאוֹת לְצֹרֶךְ שִׂמְחַת שֶׁבַע בְּרָכוֹת, וְהִנֵּה הוּא נָסַע לְשַׁבָּת בְּלִי לְהָשִׁיב אוֹתָם... אֵיךְ נִרְאֶה שֻׁלְחָן שַׁבָּת כָּזֶה? זֶה עוֹמֵד בְּזָוִית זוֹ מַחֲזִיק אֶת צַלַּחַת הַמָּרָק, וְהַשֵּׁנִי בְּזָוִית אַחֶרֶת כְּשֶׁהוּא מְתַמְרֵן אֶת הַכַּפִּית אֶל הַפֶּה. בְּקִצּוּר: לֹא לָעִנְיָן... תַּגִּידוּ אֶת הָאֱמֶת - אֲנִי אוֹמֵר לְשׁוֹמְעֵי לִקְחִי - הַאִם עָלָה בְּדַעְתְּכֶם לְהוֹדוֹת לָרִבּוֹנוֹ שֶׁל הָעוֹלָם עַל כָּךְ שֶׁיֵּשׁ כִּסְאוֹת בַּבַּיִת? הַ'יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה' כּוֹתֵב, שֶׁהוּא הָיָה מוֹדֶה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ עַל פִּנַּת הַלִּמּוּד שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּבַּיִת. וְהֵיכָן אֲנַחְנוּ?

וּמַה נֹּאמַר אִם יֵשׁ כִּסְאוֹת, אַךְ שֻׁלְחָן אֵינֶנּוּ?!... מָה עוֹשִׂים? יוֹשְׁבִים עַל הַכִּסְאוֹת וּמַחֲזִיקִים אֶת הַצַּלָּחוֹת בַּיָּדַיִם, אוֹ יוֹשְׁבִים עַל הָרִצְפָּה וּמַנִּיחִים אֶת הַצַּלָּחוֹת עַל הַכִּסְאוֹת. דָּבָר אֶחָד בָּרוּר, מָחָר כְּבָר לֹא יֹאכְלוּ כָּאן, מֵרֹב הַלִּכְלוּךְ שֶׁיִּצְטַבֵּר עַל הַמִּרְצָפוֹת... הַשֻּׁלְחָן מְשַׁמֵּשׁ אוֹתָנוּ בְּכָל רֶגַע, הַאִם חָשַׁבְנוּ פַּעַם שֶׁעָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֶׁנָּתַן לָנוּ שֻׁלְחָן?!... וְרִצּוּף יֵשׁ בַּבַּיִת? וּתְאוּרָה יֵשׁ? הַאִם אָנוּ מוֹדִים עַל כָּךְ? וְהִנֵּה גַּם מְכוֹנַת כְּבִיסָה יֵשׁ, וְהִיא עוֹשָׂה אֶת מְלַאכְתָּהּ נֶאֱמָנָה, וְחוֹסֶכֶת עָמָל וְטִרְחָה. פּוֹתְחִים אֶת הַבֶּרֶז וְיֵשׁ מַיִם, מַנִּיחִים בַּמִּיקְרוֹגַל וְהָאֹכֶל מִתְחַמֵּם, הַמְקָרֵר מֵגֵן עַל הָאֹכֶל, וְהַמַּקְפִּיא - גַּם הוּא עוֹבֵד. תֵּן תּוֹדָה! תּוֹדֶה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֶת כָּל זֶה!

"בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים" - תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁכָּל הָאֹכֶל הָיָה בְּצֶבַע שָׁחֹר, וְטַעֲמוֹ אָחִיד. אֵיךְ זֶה הָיָה נִרְאֶה... הַאִם חָשַׁבְנוּ פַּעַם לְהוֹדוֹת עַל הַחֵן וְהַיֹּפִי שֶׁבִּסְעוּדָתֵנוּ? עַל הַמְּלָפְפוֹנִים הַיְרֻקִּים, הָעַגְבָנִיּוֹת הָאֲדֻמּוֹת וְהַחַלָּה הַשְּׁחֻמָּה, וְעַל הַגִּוּוּן שֶׁבַּטְּעָמִים?!

ז. חרין אדם על הבגדים

אָדָם שֶׁלּוֹמֵד לְהוֹדוֹת, הַאִם כָּל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ מִשְׁתַּנִּים בְּעִקְּבוֹת כָּךְ?

בְּוַדַּאי! כְּשֶׁאָדָם מִתְרַגֵּל לְהוֹדוֹת עַל כָּל דָּבָר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא הוֹפֵךְ לִהְיוֹת אִישׁ שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר. כְּשֶׁאַתָּה מִתְרַגֵּל לְהוֹדוֹת עַל כָּל פְּרָט, וְהַחַיִּים הֲרֵי מְלֵאִים בְּכָךְ, כְּמוֹ שֶׁהִתְחַלְנוּ לְפָרֵט, אַתָּה הוֹפֵךְ לְמִילְיוֹנֵר. לֹא פָּחוֹת! אָדָם שֶׁבְּכָל רֶגַע מוֹצֵא שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל מָה לְהוֹדוֹת - אֵין מְאֻשָּׁר מִמֶּנּוּ בַּיְקוּם.

בָּחוּר צָעִיר יַחְשֹׁב: הַאִם הוֹדֵיתִי פַּעַם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֶעֱנִיק לִי אַבָּא, אִמָּא, מִטָּה, שְׂמִיכָה, כָּרִית... אֵלּוּ דְּבָרִים פְּשׁוּטִים, שֶׁבִּגְלַל אִי שִׂימַת לֵב לֹא מוֹדִים עֲלֵיהֶם וַחֲבָל.

סִפֵּר לִי מְנַהֵל חֵידֶר יָדוּעַ בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁלְּאַחַר שֶׁשָּׁמַע אֶת דְּרָשָׁתִי עַל אוֹדוֹת הַנְּחִיצוּת בַּהוֹדָאָה, הָפַךְ לְאִישׁ אַחֵר: "לָמַדְתִּי לְהֵעָצֵר וּלְהוֹדוֹת עַל כָּל דָּבָר. בִּתְחִלָּה חָשְׁבָה אִשְׁתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ אֵרַע לִי, אַךְ עִם הַזְּמַן לָמְדָה שֶׁזֶּה אֲמִתִּי, וְגַם הִיא עַצְמָהּ לָמְדָה לְהוֹדוֹת. מִטִּבְעִי אֲנִי כַּעֲסָן, וּבְאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁשַּׁבְתִּי הַבַּיְתָה לְאַחַר יוֹם קָשֶׁה מְאֹד, זָחֲלָה לִקְרָאתִי בִּתִּי בַּת הַשָּׁנָה וָחֵצִי, וְלֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ הִיא גָּרְמָה שֶׁחְרֵין אָדֹם נִשְׁפַּךְ עָלַי. בְּיָמִים כְּתִקּוּנָם עָדִיף שֶׁלֹּא אֹמַר אֵיךְ הָיִיתִי מֵגִיב... אַךְ לְאַחַר שֶׁשָּׁמַעְתִּי אוֹתְךָ, עָשִׂיתִי דָּבָר אֶחָד: הֵרַמְתִּי אֶת הַיַּלְדָּה לַגֹּבַהּ וְאָמַרְתִּי: יוֹצְרִי וּבוֹרְאִי יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ שֶׁבַח וְהוֹדָיָה עַל שֶׁיְּצוּרָה כָּזֹאת מִסְתּוֹבֶבֶת בְּבֵיתִי, כִּי אֲנָשִׁים רַבִּים הָיוּ רוֹצִים תִּינֹקֶת שֶׁמַּתִּיזָה חְרֵין עַל הַבְּגָדִים"...

כְּשֶׁיֵּשׁ הַכָּרַת הַטּוֹב, הַדָּבָר הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר הוֹפֵךְ לִהְיוֹת הַדָּבָר הַמָּתוֹק בְּיוֹתֵר...

הַ'שְּׂפַת אֱמֶת' שׁוֹאֵל: חֲזַ"ל דָּרְשׁוּ "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה" - אוֹרָה זוֹ תּוֹרָה, שָׂשׂוֹן זֶה מִילָה וְכוּ'. מַדּוּעַ לֹא כָּתוּב בַּמְּגִלָּה בְּפֵרוּשׁ: לַיְּהוּדִים הָיְתָה תּוֹרָה וּמִילָה וְכוּ'. לְהוֹרוֹת, שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא שֶׁהֵם עַצְמָם גִּלּוּ אֶת חִבַּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. גַּם קֹדֶם הָיְתָה תּוֹרָה, אֲבָל עַל יְדֵי הַגִּלּוּי הַזֶּה, נִפְתַּח לִבָּם לְהַכִּיר שֶׁהָאוֹר שֶׁל הַחַיִּים זֶה הַתּוֹרָה, כִּי הַגִּלּוּי הָאֱלֹקִי שֶׁהָיָה - הֵבִיא לִידֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשִׂמְחָה.

אַתָּה מֵבִין מֶה הָיָה כָּאן? הַנֵּס הֶעָצוּם שֶׁנַּעֲשָׂה עִמָּם, הֵבִיא אוֹתָם לַהַכָּרָה שֶׁאֵין טוֹב בָּעוֹלָם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַקֶּשֶׁר עִם בּוֹרֵא הָעוֹלָם. זֶה הַדָּבָר הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר עֲלֵי אֲדָמוֹת. מְחַדֵּד לָנוּ הַ'שְּׂפַת אֱמֶת', שֶׁכַּאֲשֶׁר חַיִּים כָּךְ וּמַבִּיטִים עַל הַחַיִּים בָּאוֹר שֶׁל הָאֱמוּנָה, מְקַבְּלִים לְפֶתַע הַכָּרָה חֲדָשָׁה, וְרוֹאִים אֶת הָאוֹר שֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת.

ח. עין אחת היתה "גמורה" / ספור

הַהוֹדָאָה מְבִיאָה לְשֶׁפַע יוֹתֵר מֵהַתְּפִלָּה

נָכוֹן. צַדִּיקִים אָמְרוּ: "הַרְאֵנִי ה' חַסְדֶּךָ", אִם אָדָם יִרְאֶה אֶת הַחֶסֶד שֶׁה' יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ, אֲזַי "וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֵּן לָנוּ" - תָּבוֹא הַיְשׁוּעָה. בְּאַמְתַּחְתִּי סִפּוּרִים לְמַכְבִּיר עַל כָּךְ. בִּרְחוֹבוֹת חָלָה יְהוּדִי בְּעֵינָיו, וְעִוָּרוֹן מֻחְלָט חִכָּה לוֹ מֵעֵבֶר לַקִּיר. לְאַחַר הִתְיַעֲצוּת מַקִּיפָה, נוֹדַע לוֹ עַל פְּרוֹפֶסוֹר גָּדוֹל בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, הַיָּחִיד הַמִּתְמַחֶה בִּבְעָיָתוֹ. הָעֲלוּת הָיְתָה גְּדוֹלָה, אַךְ הֲרֵי כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ לָאָדָם יִתֵּן בְּעַד רְאִיָּתוֹ... הוּא טָס לְאַרְצוֹת הַבְּרִית מָלֵא בְּקַבָּלוֹת טוֹבוֹת וּתְפִלּוֹת, אַךְ לְאַחַר בְּדִיקָה אָמַר לוֹ הַפְּרוֹפֶסוֹר: "צַר לִי לְאַכְזֵב אוֹתְךָ, עַיִן אַחַת גְּמוּרָה, חַיָּבִים לְהַנִּיחַ עַיִן מִפְּלַסְטִיק, וְלוּ בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת הָעַיִן הַשְּׁנִיָּה, שֶׁגַּם הַצָּלָתָהּ מֻטֶּלֶת בְּסָפֵק.

הוּא נִשְׁבַּר עַד עֹמֶק הַנֶּפֶשׁ, בִּקֵּשׁ הֲפוּגָה שֶׁל יוֹם-יוֹמַיִם, וּבִיצִיאָתוֹ תָּר אַחַר בֵּית כְּנֶסֶת. כְּשֶׁמָּצָא אֶחָד כָּזֶה, נֶעֱמַד מוּל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וְהֵחֵל לִבְכּוֹת כְּמוֹ תִּינוֹק: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְחִילָה עַל שֶׁכְּבָר חֲמִשִּׁים שָׁנָה אַתָּה נוֹתֵן לִי עֵינַיִם, וּמֵעוֹלָם לֹא הוֹדֵיתִי לְךָ עַל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ". כָּךְ הִתְחִיל לְשַׁחְזֵר אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה עִמּוֹ, מִתּוֹךְ הַכָּרָה פְּנִימִית וַאֲמִתִּית, תּוֹךְ שֶׁהוּא חוֹוֶה טַלְטֵלָה רִגְשִׁית עַזָּה. לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת שֶׁל דִּמְעוֹת-הוֹדָיָה, הוּא אָמַר מִשְׁפָּט אֶחָד: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹדוֹת לְךָ עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת עַל שְׁתֵּי עֵינַיִם בְּרִיאוֹת".

בַּבְּדִיקָה הַבָּאָה, הָרוֹפֵא הַקַּר וַחֲסַר הָרֶגֶשׁ הָיָה נִסְעָר. הוּא בָּחַן שׁוּב וָשׁוּב, בָּדַק אֶת מִמְצָאָיו הַקּוֹדְמִים, וְהֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ אָנֶה וָאָנָה. זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת, מֵעוֹלָם לֹא קָרָה כַּדָּבָר הַזֶּה...

גְּזֵרַת הַגִּיּוּס אוֹרֶבֶת לְפִתְחֵנוּ. נִרְאֶה לִי שֶׁמַּה שֶּׁחָסֵר לָנוּ זוֹ הַהוֹדָאָה עַל שִׁשִּׁים שָׁנָה שֶׁל פְּרִיחַת חַיֵּי הַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מִזְּמַן הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים. אִם נוֹדֶה עַל כָּךְ - בָּרוּר וּמֻסְכָּם, מִפִּי סְפָרִים וְסוֹפְרִים, שֶׁנִּוָּשַׁע.

דּוֹדִי הגרי"מ שֶׁכְטֶר שְׁלִיטָ"א אוֹמֵר: נָהוּג לַחֲשֹׁב שֶׁרַק תְּפִלָּה מְבִיאָה הַשְׁפָּעוֹת. וְלֹא הִיא. הַהוֹדָאָה מְבִיאָה הַרְבֵּה יוֹתֵר. לְפִי מַה שֶּׁהָאָדָם מוֹדֶה לַהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. רִבּוּי הַבְּרָכָה בָּא בְּעִקְּבוֹת רִבּוּי הַהוֹדָאָה.

ט. המבקש מבלי להקדים הודאה לבקשתו נשמע ממנו כאלו ועסקו עם אכזר ... / ספור

בְּעִנְיָן זֶה אַזְכִּיר דְּבָרִים נִפְלָאִים בְּעִנְיְנֵי שִׂמְחָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵהָרַב בֶּן צִיּוֹן סְנֶה, הַשּׁוֹהֶה בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים בְּעִנְיְנֵי רְפוּאָה, וַאֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ עַל יָדוֹ בָּרַבִּים בְּמִסְגֶּרֶת שִׁעוּר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בָּעִיר מוֹנְסִי, יָמִים סְפוּרִים לִפְנֵי פּוּרִים:

כָּתוּב "הַרְחֵב פִּיךָ וַאֲמַלְּאֵהוּ" (תהלים פא, יא). אֵיךְ אָדָם יָכוֹל לְהַרְחִיב אֶת הַפֶּה? הַתְּשׁוּבָה: עַל יְדֵי חִיּוּךְ!... אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַיְּהוּדִי: מַדּוּעַ כָּל הַזְּמַן הִנְּךָ עָצוּב? תַּתְחִיל לְחַיֵּךְ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ הַכֹּל. "הַרְחֵב פִּיךָ" בְּחִיּוּךְ, מִתּוֹךְ שִׂמְחַת הַלֵּב, וְאָז - "וַאֲמַלְּאֵהוּ" בְּכָל טוּב שֶׁבָּעוֹלָם.

וְהוֹסִיף הָרַב סְנֶה, שֶׁהִנֵּה בִּמְקוֹמוֹת שֶׁמֻּתָּר לְהוֹסִיף בָּהֶם בַּקָּשׁוֹת בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, כְּגוֹן בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה', אִם הָיָה אָדָם שָׂם אֶת אָזְנוֹ לְיַד פִּיו שֶׁל הַמִּתְפַּלֵּל וְהָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת בַּקָּשׁוֹתָיו, הָיָה חוֹשֵׁב שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל מְדַבֵּר כָּרֶגַע עִם מִישֶׁהוּ אַכְזָרִי בִּמְיֻחָד, חָלִילָה. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצִּדּוֹ אֵינוֹ רוֹצֶה לָתֵת כְּלוּם לְשׁוּם יְהוּדִי... הֲרֵי הַיְּהוּדִי עוֹמֵד וּמִתְחַנֵּן וְחוֹזֵר עַל הַבַּקָּשָׁה שׁוּב וָשׁוּב: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, אֲנִי כָּל כָּךְ צָרִיךְ דָּבָר פְּלוֹנִי וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ זֹאת כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן!... כְּאִלּוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נוֹתֵן לוֹ כְּלוּם... וַהֲרֵי בֶּאֱמֶת הוּא נוֹתֵן כָּל כָּךְ הַרְבֵּה!

לָכֵן, הַסֵּדֶר הַנָּכוֹן שֶׁל הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת: קֹדֶם לְהוֹדוֹת עַל כָּל מַה שֶּׁה' עוֹשֶׂה לָנוּ, וְרַק אַחַר כָּךְ לְהוֹסִיף אֶת הַבַּקָּשָׁה. כְּפִי שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ בִּתְפִלָּתוֹ (בראשית לב, יא-יב): "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". וְרַק אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר לְהוֹדוֹת הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ: "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו".

י. המקדים הודאתו לבקשתו רואה נסים / ספור

סִפֵּר הָרַב סְנֶה בְּאוֹתָהּ דְּרָשָׁה, שֶׁהָיְתָה לוֹ פַּעַם בְּעָיָה בָּאֹזֶן, שֶׁכְּתוֹצָאָה מִכָּךְ נַעֲשָׂה חֵרֵשׁ לְגַמְרֵי בְּאוֹתָהּ אֹזֶן, וְהָרוֹפְאִים אָמְרוּ שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁתַּחֲזֹר לְתַפְקֵד. אָמְנָם, יַחַד עִם זֹאת הוּא חָשׁ כְּאֵב בָּאֹזֶן, כִּי הָעֶצֶב שֶׁבָּהּ עֲדַיִן לֹא מֵת, וְחָשְׁבוּ הָרוֹפְאִים לְהַזְרִיק לְתוֹךְ הָעֶצֶב חֹמֶר מְסֻיָּם לַהֲרֹג אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָסֵב לוֹ כְּאֵב.

בְּאוֹתוֹ זְמַן - אָמַר הָרַב סְנֶה, עָלוּ בְּדַעְתִּי הַדְּבָרִים הַנַּ"ל, בְּעִנְיַן הַצּוּרָה הַנְּכוֹנָה לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ. נֶעֱמַדְתִּי בִּתְפִלָּה וְאָמַרְתִּי כָּךְ:

"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲלֹא מִסְתּוֹבֵב אֲנִי בְּבָתֵּי חוֹלִים וְרָאִיתִי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לָלֶכֶת עַל רַגְלֵיהֶם, מוֹדֶה אֲנִי אֵפוֹא לְךָ עַל כָּךְ שֶׁבִּיכָלְתִּי לָלֶכֶת, רָאִיתִי אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּידֵיהֶם וּלְשָׁרֵת אֶת עַצְמָם, וַאֲנִי - בָּרוּךְ ה', יָדַי פּוֹעֲלוֹת מְצֻיָּן. רָאִיתִי אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם רוֹאִים, וְלִי - שְׁתֵּי עֵינַיִם בְּרִיאוֹת. תּוֹדָה לְךָ ה'. רָאִיתִי אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְעִים - וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ בְּאֹזֶן אַחַת. רַק בֶּאֱמֶת, אִם אֶפְשָׁר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲשֵׂה שֶׁאֶשְׁמַע גַּם בָּאֹזֶן הַשְּׁנִיָּה".

אַחֲרֵי תְּקוּפָה בָּא לַעֲשׂוֹת שׁוּב בְּדִיקוֹת. נִכְנַס לַחֶדֶר רוֹפֵא גּוֹי וְאָמַר לוֹ בְּאַנְגְּלִית: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אוֹתְךָ. הוּא שִׁנָּה אֶת הַטֶּבַע. יֶשְׁנָם שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֲחוּזֵי שְׁמִיעָה בָּאֹזֶן".

כָּךְ דִּבֵּר הָרַב סְנֶה בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה וְצוּרַת הַתְּפִלָּה הַנְּכוֹנָה.

אַחֲרֵי כִּשְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, שָׁבוּעַ לִפְנֵי פֶּסַח, מְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ יְהוּדִי לֹא מֻכָּר, וּכְשֶׁמָּצָא אוֹתוֹ אָמַר לוֹ: "בִּרְצוֹנִי לְהַכִּיר לְךָ טוֹבָה. הָיִיתִי אֶחָד מִשּׁוֹמְעֵי הַשִּׁעוּר לִפְנֵי פּוּרִים, נֶהֱנֵיתִי מְאֹד מֵהַסִּפּוּרִים וּמֵהַמְּשָׁלִים וְהִפְנַמְתִּי אֶת הַמֶּסֶר.

"וְהִנֵּה, אֲנִי חִתַּנְתִּי בְּעֶזְרַת ה' שִׁבְעָה יְלָדִים, אַךְ נִשְׁאֲרוּ בְּבֵיתִי שְׁנֵי בַּחוּרִים, אֶחָד בְּגִיל עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ וְאֶחָד בְּגִיל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע".

"בַּחוּרִים אֵלּוּ הִתְחִילוּ לַעֲסֹק בְּשִׁדּוּכִים בְּגִיל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וּמִן הַמּוֹתָר לְצַיֵּן כַּמָּה צַעַר, עָגְמַת נֶפֶשׁ וְלַחַץ יֶשְׁנָם בַּבַּיִת מֵהָעֻבְדָּה שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים מְחַפְּשִׂים וְלֹא מַצְלִיחִים לִמְצֹא שִׁדּוּךְ עֲבוּר שְׁנֵיהֶם. הַסָּבִים וְהַסַּבְתּוֹת, הַדּוֹדִים וְהַדּוֹדוֹת - כֻּלָּם מִתְפַּלְּלִים וּמְבַקְּשִׁים עֲלֵיהֶם".

"אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הַשִּׁעוּר, בָּאתִי הַבַּיְתָה וְאָמַרְתִּי לִנְוַת בֵּיתִי: 'זֶהוּ, גָּמַרְתִּי לְבַקֵּשׁ עַל שִׁדּוּכִים. מִכָּאן וָאֵילָךְ נוֹדֶה בִּתְפִלָּתֵנוּ עַל שִׁבְעָה יְלָדִים שֶׁכְּבָר הִתְחַתְּנוּ וְעַל נְכָדִים בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים שֶׁזָּכִינוּ לָהֶם, אַחֲרֵי כֵן נוֹדֶה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֶׁשְּׁנֵי הַבַּחוּרִים שֶׁעֲדַיִן נִמְצָאִים בַּבַּיִת לוֹמְדִים הֵיטֵב, מִתְפַּלְּלִים כָּרָאוּי וְהֵם בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים. הֲרֵי גַּם אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁיֶּשְׁנָם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם זוֹכִים לְכָךְ, וּבָרוּךְ ה' אֲנַחְנוּ זָכִינוּ. אֵין מִלִּים לְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּל הַטּוֹב אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ. אַחַר כָּל זֹאת, נוֹסִיף לְהִתְפַּלֵּל שֶׁה' יַעֲזֹר שֶׁגַּם נְחַתֵּן אוֹתָם בְּקָרוֹב!..."

"וְהִנֵּה" - מְסַיֵּם אוֹתוֹ יְהוּדִי אֶת סִפּוּרוֹ - "לֹא עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, וְהַיּוֹם אֲנִי שׁוֹבֵר אֶת הַצַּלַּחַת בְּאֵרוּסֵי הַבֵּן הַשֵּׁנִי. שְׁנֵיהֶם הִתְאָרְסוּ בְּמַזָּל טוֹב!"

כָּל זֶה כָּתַב לִי הָרַב בֶּן צִיּוֹן סְנֶה לִפְנֵי פֶּסַח.

יא. המבקש בקשתו בהתבטאות חיובית הרבה יותר סכוי שתענה בקשתו מאשר כאשר יתבטא בדרך שלילית ובכינית

לְהַחֲלִיף אֶת הַשֶּׁלֶט / סִפּוּר

רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר בְּבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם עֶרֶב פִּסְחִי, תַּמְהִיל מְבַלְבֵּל שֶׁל רֵיחוֹת, קוֹלוֹת, וּפִיחַ אוֹטוֹבּוּסִים מַחֲנִיק הַמִּתְעַרְבֵּל בַּעֲשָׁנָן שֶׁל מַשָּׂאִיּוֹת הַפּוֹרְקוֹת הַרְרֵי סְחוֹרָה. סְחַרְחֹרֶת אֱנוֹשִׁית מִתְעַרְבֶּלֶת עַל מִדְרָכוֹת הָאֶבֶן. מְאוֹת אֲנָשִׁים נֶחְפָּזִים בְּדַרְכָּם, וְיַלְדֵי חֶמֶד, שֶׁעֲדַיִן שׁוֹקְדִים עַל תַּלְמוּדָם, מְפַלְּסִים דֶּרֶךְ בֵּינוֹת לְאַנְשֵׁי שֵׂיבָה שְׁעוּנִים עַל מַקֵּל אוֹ מְהַלְּכִים בִּזְהִירוּת בִּלְעָדָיו. קוֹל שְׁאוֹן מֶרְכָּזָהּ שֶׁל עִיר מַקִּיף אֶת הַכֹּל, נוֹתֵן אֶת הָאוֹת לִתְחִלָּתוֹ שֶׁל יוֹם עָמוּס נוֹסָף.

בְּתוֹךְ בְּלִיל הָאֲנָשִׁים, לְצַד רַגְלֵיהֶם הַמְמַהֲרוֹת וּלְנֹכַח שׁוּלֵי בִּגְדֵיהֶם הַמִּתְנוֹפְפִים בָּרוּחַ, יָשַׁב לוֹ אִישׁ צָעִיר, פָּנָיו חֲרוּשׁוֹת הַקְּמָטִים מַעֲנִיקוֹת לוֹ מַתָּת שֶׁל מִסְפָּר שָׁנִים שֶׁכְּלָל לֹא שַׁיָּכוֹת לוֹ, בְּתוֹסֶפֶת כַּמָּה קַוִּים שֶׁל עֶצֶב. מַבָּטוֹ חֲשׂוּךְ הַמַּבָּע - אָטוּם, אֵינוֹ מְשַׁדֵּר דָּבָר, מִלְּבַד רֵיקָנוּת אֵינְסוֹף. לְיָדוֹ מֻנַּחַת הָיְתָה סַלְסִלַּת קַשׁ קְטַנָּה, מַטְבְּעוֹת מִסְפָּר נָחוּ בָּהּ וְלֹא בִּצְפִיפוּת, וְשֶׁלֶט קָמוּט מִזְדַּקֵּר מֵעָלֶיהָ. "אֲנִי עִוֵּר" - רָשׁוּם הָיָה בּוֹ בְּאוֹתִיּוֹת מְאִירוֹת עֵינַיִם, "אָנָּא, רַחֲמוּ עָלַי" - הוֹסִיף הַכּוֹתֵב תְּחִנָּה מִתַּחַת. אוּלָם עֵינֵי הָאֲנָשִׁים כְּאִלּוּ דִּלְּגוּ מֵעַל לַסַּלְסִלָּה וְלָאָדָם הַסַּגִּי-נָהוֹר שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ, לְמַעֵט כַּמָּה אֲנָשִׁים נְדִיבֵי לֵב וַאֲצִילֵי רוּחַ, שֶׁהִטִּילוּ מִדֵּי פַּעַם מַטְבֵּעַ לַסַּלְסִלָּה הָרֵיקָנִית, הֲרֵי כָּל אֵלּוּ שֶׁסְּבִיבוֹ, שֶׁאוֹתָם לֹא רָאָה, כְּאִלּוּ גַּם לֹא רָאוּ אוֹתוֹ, וְהַסַּלְסִלָּה בְּרֵיקָנוּתָהּ עוֹמֶדֶת.

פִּתְאוֹם הִתְהַפֵּךְ הַגַּלְגַּל

אָדָם אֶחָד, שֶׁעֵינַיִם טוֹבוֹת לוֹ וְלֵב רַחוּם, עָבַר לְיַד הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן וְסַלְסִלָּתוֹ. הוּא הִטִּיל מַטְבֵּעַ לְתוֹכָהּ, הִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל הַקַּבְּצָן חֲשׂוּךְ הָרְאִיָּה, וּלְאַחַר מִכֵּן הוֹצִיא דַּף מִתִּיקוֹ, כָּתַב מַה שֶּׁכָּתַב, וְהֶחֱלִיף אֶת הַשֶּׁלֶט שֶׁעַל הַסַּלְסִלָּה. "שֶׁיִּהְיֶה לְךָ יוֹם טוֹב", אִחֵל, וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. וְהִנֵּה לְפֶתַע הִתְהַפֵּךְ הַגַּלְגַּל, מַטְבֵּעַ רָדַף מַטְבֵּעַ, צְלִילֵי הַמַּטְבְּעוֹת הַמֻּטָּלִים בָּזֶה אַחַר זֶה לְלֹא הֲפוּגָה נִדְמוּ בְּעֵינָיו שֶׁל הַקַּבְּצָן כְּמַנְגִּינָה עֲנוּגָה. גַּם רַחַשׁ קַל שֶׁל שְׁטָרוֹת קָלְטוּ אָזְנָיו הַמְחֻדָּדוֹת שֶׁל הָעִוֵּר, וְחִיּוּךְ עָלָה עַל שְׂפָתָיו, לָרִאשׁוֹנָה מִזֶּה שָׁנִים הוּא נִרְאָה שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר.

לְעֵת דִּמְדּוּמֵי עֶרֶב, כְּשֶׁתְּנוּעַת הָאֲנָשִׁים בָּרְחוֹב כְּבָר דָּעֲכָה לָהּ לְאִטָּהּ, הִגִּיעַ הָאִישׁ מַחֲלִיף הַשֶּׁלֶט בַּשֵּׁנִית אֶל מְקוֹם רִבְצוֹ שֶׁל הָעִוֵּר, גּוֹחֵן אֶל הַסַּלְסִלָּה הַמְּלֵאָה בִּתְחוּשַׁת סִפּוּק. הָעִוֵּר הִרְגִּישׁ מִיָּד בְּאָדָם הָעוֹמֵד מֵעָלָיו. "אַתָּה הוּא זֶה שֶׁטִּפַּלְתָּ בַּשֶּׁלֶט שֶׁלִּי", אָמַר-קָבַע, "מַה שִּׁנִּיתָ בּוֹ?" שָׁאַל. הָאִישׁ רָכַן וְהִתְיַשֵּׁב לְיָדוֹ. "נָכוֹן הֶחֱלַפְתִּי אֶת הַשֶּׁלֶט", אָמַר, "בִּמְקוֹם 'אֲנִי עִוֵּר, אָנָּא עִזְרוּ לִי', כָּתַבְתִּי - 'הַיּוֹם הוּא יוֹם יָפֶה, עַל אַף שֶׁאֲנִי אֵינֶנִּי יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתוֹ'". הָאִישׁ הִרְהֵר כַּמָּה רְגָעִים, וְאַחַר הוֹסִיף, "תָּבִין, אֲנָשִׁים לֹא אוֹהֲבִים שֶׁמְּדַבְּרִים אֲלֵיהֶם בִּמְסָרִים שְׁלִילִיִּים, הֵם אוֹהֲבִים שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בִּמְסָרִים חִיּוּבִיִּים כְּשֶׁמְּדַבְּרִים אִתָּם, וְלֹא מַבְלִיטִים אֶת הַקֹּשִׁי וְהַכְּאֵב. כְּשֶׁמַּדְגִּישִׁים לִפְנֵי הָאֲנָשִׁים אֶת הַטּוֹב וְאֶת הַיָּפֶה, הֵם מַרְגִּישִׁים מְחֻבָּרִים יוֹתֵר וּנְכוֹנִים יוֹתֵר לְעֶזְרָה. בַּמִּשְׁפָּט שֶׁבַּשֶּׁלֶט הַמְּקוֹרִי הַדָּגֵשׁ הָיָה עַל הַמִּגְבָּלָה, עַל הַחִסָּרוֹן, וְאִלּוּ בַּמִּשְׁפָּט הַשֵּׁנִי הַדָּגֵשׁ הִנּוֹ עַל הַיּוֹם הַיָּפֶה, עַל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַל חֶלְקָם שֶׁל הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים שֶׁשָּׁפַר עֲלֵיהֶם, בְּכָךְ שֶׁיְּכוֹלִים הֵם לִרְאוֹת אוֹתוֹ". אֶת זִיק הַהֲבָנָה לֹא רָאָה הָאִישׁ בְּעֵינָיו שֶׁל הָעִוֵּר, אוּלָם הַחִיּוּךְ הַגָּדוֹל אָמַר זֹאת יוֹתֵר מִכֹּל. הוּא קָם וְהִתְנַעֵר, אָסַף בִּמְיֻמָּנוּת רַבָּה אֶת הַסַּלְסִלָּה וְאֶת מְעַט צְרוֹרוֹתָיו. "תּוֹדָה רַבָּה", אָמַר בְּקוֹל מָלֵא הִתְרַגְּשׁוּת, "מִלֵּאתָ אֶת הַסַּלְסִלָּה, וּמִלֵּאתָ אֶת לִבִּי בְּשִׂמְחָה וּבְתוֹבָנַת חַיִּים נְכוֹנָה. תּוֹדָה לְךָ".

מַטֵּה קְסָמִים: הַמֶּסֶר הַחִיּוּבִי

טֶבַע הָאָדָם הוּא לֶאֱהֹב מְסָרִים חִיּוּבִיִּים, וּלְהִתְחַבֵּר לְמִי שֶׁמְּדַבֵּר אֵלָיו בְּאֶמְצָעוּת אֲמִירוֹת חִיּוּבִיּוֹת. לְעֻמַּת זֹאת, אִזְכּוּרוֹ שֶׁל הַמַּכְבִּיד, הַקָּשֶׁה וְהַמֵּעִיק - מַעֲכִיר אֶת מַצַּב רוּחָם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם, וּמַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם, וְלֹא לְטוֹבָה. כְּשֶׁשְּׁמוּאֵל רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ יוֹסִי שֶׁיָּזוּז קְצָת בִּזְמַן הַשִּׁעוּר, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת אֶת מַגִּיד הַשִּׁעוּר, יָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּשְׁתֵּי צוּרוֹת. הָאַחַת - "יוֹסִי, אַתָּה יָכוֹל לָזוּז בְּבַקָּשָׁה? אֲנִי לֹא יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת מַגִּיד הַשִּׁעוּר". וְהַשְּׁנִיָּה - "יוֹסִי, אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת מַגִּיד הַשִּׁעוּר, תּוּכַל לְהִתְקַדֵּם מְעַט?" שְׁנֵי הַמִּשְׁפָּטִים נֶאֱמָרִים בְּצוּרָה מְנֻמֶּסֶת, הַמִּלָּה 'בְּבַקָּשָׁה' מְקַשֶּׁטֶת אֶת שְׁנֵיהֶם, אוּלָם הֶבְדֵּל תְּהוֹמִי פָּעוּר בֵּינֵיהֶם, בְּעוֹד לַמִּשְׁפָּט הַשֵּׁנִי יֵעָתֵר יוֹסִי בְּחֵפֶץ לֵב, לְמוּל הַמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן הוּא יַחְמִיץ פָּנִים. גַּם אִם יֵעָתֵר לוֹ - יִהְיֶה זֶה בַּמִּינִימוּם הַהֶכְרֵחִי וּבִכְבֵדוּת. וּמַדּוּעַ? כִּי בַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן הָיְתָה נִימָה שֶׁל תְּלוּנָה, שֶׁל טוֹן שְׁלִילִי, לֹא מְרֻצֶּה וְלֹא מְסֻפָּק, הַדָּגֵשׁ בּוֹ הָיָה עַל "אֲנִי לֹא יָכוֹל לִרְאוֹת". לְעֻמַּת זֹאת, בַּמִּשְׁפָּט הַשֵּׁנִי הִדְגִּישׁ שְׁמוּאֵל אֶת הַחֵלֶק הַחִיּוּבִי, "אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת" - הוּא אָמַר. לַאֲמִירָה חִיּוּבִית כָּזֹאת נוֹטֶה הָאָדָם לְהִתְחַבֵּר בְּיֶתֶר קַלּוּת, בְּעוֹד הַחֵלֶק הַשְּׁלִילִי יוֹצֵר אֶצְלוֹ דְּחִיָּה וְרִחוּק.

בִּמְעַט תְּשׂוּמֶת לֵב יְכוֹלִים אָנוּ לַהֲפֹךְ כָּל מִשְׁפָּט לְבַעַל מַשְׁמָעוּת חִיּוּבִית, כָּזֶה הַמַּקְרִין טוֹב וְחִיּוּנִיּוּת, וְלִגְרֹם לַזּוּלַת לְהַצְהִיב פָּנִים לְעֻמָּתֵנוּ, וּלְהֵעָתֵר לְכָל בַּקָּשָׁה שֶׁלָּנוּ בְּרָצוֹן וּבְשִׂמְחָה.

כְּמוֹ כֵן בְּדִיּוּק הַנְהָגַת ה' עִם הָאָדָם, כַּאֲשֶׁר הִנּוֹ חִיּוּבִי וּבַקָּשׁוֹתָיו בְּדֶרֶךְ הִתְבַּטְּאוּת חִיּוּבִית, הַרְבֵּה יוֹתֵר סִכּוּי שֶׁיֵּעָנֶה מֵאֲשֶׁר כַּאֲשֶׁר הִנּוֹ שְׁלִילִי וְהִתְבַּטְּאוּתוֹ שְׁלִילִית וּבַכְיָנִית.

יב. הודאה - צריך לתת בעצמו ולא על ידי שליח / ספור

מִנְהַג הָאַשְׁכְּנַזִּים עַל פִּי דִּבְרֵי הָרַמָ"א, שֶׁהַמְהַדְּרִין בְּנֵרוֹת חֲנֻכָּה מַדְלִיקִים לְכָל אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת נֵר חֲנֻכָּה.

וְהִנֵּה זֶה דְּבַר פֶּלֶא: בְּכָל מִצְווֹת הַתּוֹרָה אָנוּ מִשְׁתַּדְּלִים, אַדְּרַבָּה, שֶׁהָאַבָּא אוֹ הַחַזָּן יוֹצִיא יְדֵי חוֹבָה אֶת כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ כְּמוֹ בְּקִדּוּשׁ, בְּהַבְדָּלָה, בְּבִרְכַּת הַמּוֹצִיא, בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה וּבִמְגִלַּת אֶסְתֵּר, בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר וּבִבְדִיקַת חָמֵץ. לֹא מָצָאנוּ בְּכָל מִצְווֹת הַתּוֹרָה הִדּוּר שֶׁכָּזֶה, שֶׁכָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה אֶת הַמִּצְוָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מַדּוּעַ שׁוֹנֶה נֵר חֲנֻכָּה?

נִרְאֶה לְבָאֵר אֶת הַדְּבָרִים עַל פִּי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה עִם הגרי"ש אֶלְיָשִׁיב זַצַ"ל בְּעֵת שֶׁעָבַר נִתּוּחַ בְּחוּ"ל. לְאַחַר הַנִּתּוּחַ בִּקֵּשׁ הָרַב שֶׁיְּלַמְּדוּ אוֹתוֹ לוֹמַר בְּאַנְגְּלִית 'תּוֹדָה רַבָּה', וְכָךְ נִגַּשׁ הָרַב לָרוֹפֵא הַמְנַתֵּח וְהוֹדָה לוֹ.

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: 'רַבֵּנוּ, תּוֹרָה הִיא וְלִלְמֹד אָנוּ צְרִיכִים, לְשֵׁם מָה רָאָה רַבֵּנוּ צֹרֶךְ לִלְמֹד בְּעַצְמוֹ לוֹמַר תּוֹדָה רַבָּה, וְלֹא הִסְתַּפֵּק לְבַקֵּשׁ שֶׁאֶחָד מֵהַמְשַׁמְּשִׁים בַּקֹּדֶשׁ יִגַּשׁ וְיֹאמַר לַפְּרוֹפֶסוֹר 'תּוֹדָה רַבָּה' בְּשֵׁם רַבֵּנוּ?'

עָנָה לָהֶם הגרי"ש: אֶת כָּל הַתְּפִלָּה אָנוּ שׁוֹמְעִים בַּחֲזָרַת הַשַּׁ"צ מִפִּי הַחַזָּן חוּץ מִקֶּטַע אֶחָד שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּעַצְמֵנוּ וְהוּא 'מוֹדִים'. מַדּוּעַ? לְלַמְּדֵנוּ שֶׁ'תּוֹדָה רַבָּה' אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא יֵשׁ לוֹמַר בְּעַצְמְךָ - לָכֵן לָמַדְתִּי לוֹמַר בְּעַצְמִי 'תּוֹדָה רַבָּה'.

בְּסֵפֶר "לְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ" (עמ' של"ה) מַסְבִּיר: שֶׁהֱיוֹת וְהוֹדָאָה הִיא עִקַּר הַיַּהֲדוּת וְכַוָּנַת הַיְצִירָה, וְאֵין לְךָ קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִכְּפִיּוּת טוֹבָה, וֶהֱיוֹת וְדֶרֶךְ הָאָדָם לִהְיוֹת מִתְפַּעֵל יוֹתֵר מִדָּבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּעַצְמוֹ, דְּאָז הוּא בְּצוּרָה חוּשִׁית, מֵאֲשֶׁר אִם שׁוֹמֵעַ רַק מֵאֲחֵרִים. לָכֵן תִּקְּנוּ שֶׁכָּל אֶחָד יוֹדֶה בְּעַצְמוֹ. הוּא הַדָּבָר לְעִנְיָנֵנוּ: נֵרוֹת חֲנֻכָּה אֵינָם רַק זֵכֶר לַנֵּס, אֶלָּא הֵם גַּם וּבְעִקָּר הוֹדָאָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּשׁוּ"ת מִנְחַת שְׁלֹמֹה (תנינא סימן נח): "נלענ"ד דְּהַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה הִיא עַצְמָהּ הַהוֹדָאָה וְהַהַלֵּל, כְּלוֹמַר שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתֵּן אֶל לִבּוֹ לְהוֹדוֹת לַה' עַל הַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים שֶׁעָשָׂה לָנוּ בְּנִצְחוֹן מִלְחָמוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּנֻסַּח 'הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ' וְכוּ' 'עַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת' וְכוּ' כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל", וְזֶה מַה שֶּׁאוֹמְרִים בְּנֻסַּח 'עַל הַנִּסִּים' בַּתְּפִלָּה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן בְּסִיּוּם הַהַזְכָּרָה שֶׁל הַנִּסִּים וְהַיְשׁוּעוֹת: "וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל" וְאֵין אוֹמְרִים לְהַדְלִיק נֵרוֹת וּלְהוֹדוֹת, מִשּׁוּם שֶׁכָּל עִקַּר הַהַדְלָקָה הִיא לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְפַרְסֵם נֵס הַיְשׁוּעָה וְהַהַצָּלָה, עכ"ל.

לְפִי זֶה נָבִין אֶת מִנְהַג הָאַשְׁכְּנַזִּים שֶׁמְּהַדְּרִין שֶׁכָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת מַדְלִיק: הֱיוֹת וְהוֹדָאָה לֹא עוֹשִׂים לְכַתְּחִלָּה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, תִּקְּנוּ חֲזַ"ל שֶׁכָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת יַדְלִיק שֶׁכֵּן הוֹדָאָה אֲמִתִּית הִיא רַק עַל יְדֵי שֶׁאָדָם מוֹדֶה בְּעַצְמוֹ.

נִקַּח דְּבָרִים אֵלּוּ לְלִבֵּנוּ וְנִלְמַד מִכָּאן לְכָל הַשָּׁנָה: אַף עַל פִּי שֶׁבַּתְּפִלָּה וּבַבְּרָכוֹת נִתָּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה מֵאָדָם אַחֵר - הוֹדָאָה זֶה דָּבָר אַחֵר, הוֹדָאָה צְרִיכָה לִהְיוֹת עִם כָּל הַלֵּב. לֹא עַל יְדֵי 'שׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה', אֶלָּא כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ צָרִיךְ לָתֵת הוֹדָאָה מִתּוֹךְ לִבּוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת וּבְשִׂמְחָה.

יג. לא להתעיף מלספר חסדי ה' / ספורים

בְּשַׁבָּת 'שֶׁבַע בְּרָכוֹת' שֶׁל אֶחָד מִבָּנָיו שֶׁל הָרַב מִבְּרִיסְק, הִתְאַסֵּף הַמִּנְיָן לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּבֵיתוֹ, וּלְפֶתַע הִבְחִין הָרַב מִבְּרִיסְק שֶׁבְּנוֹ אֵינֶנּוּ.

שָׁלַח אֶת אֲנָשָׁיו לְבֵית הַבֵּן, כְּדֵי לִרְאוֹת מַדּוּעַ לֹא הִגִּיעַ.

הָלְכוּ לְבֵיתוֹ, דָּפְקוּ בַּדֶּלֶת וְאֵין עוֹנֶה, וְדָפְקוּ כַּמָּה פְּעָמִים וַעֲדַיִן אֵין עוֹנֶה. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הֶחְלִיטוּ לִפְרֹץ לַבַּיִת, וּמָצְאוּ אֶת הַבַּיִת אָפוּף עָשָׁן מִתַּנּוּר חִמּוּם שֶׁבָּעַר, וְאֶת בְּנֵי הַבַּיִת מְעֻלָּפִים.

מִיָּד הוֹצִיאוּ אוֹתָם הַחוּצָה, וּפָתְחוּ אֶת הַחַלּוֹנוֹת כְּדֵי לְאַוְרֵר אֶת הַבַּיִת.

לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת כְּשֶׁהִתְעוֹרְרוּ, אָמַר הָרוֹפֵא, כִּי אִם הָיוּ מַמְתִּינִים עוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת, כְּבָר לֹא הָיָה אֶת מִי לְהַצִּיל.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתָהּ שַׁבָּת הָיָה הָרַב מִבְּרִיסְק מְסַפֵּר לְכָל מִי שֶׁנִּכְנַס אֵלָיו אֶת הַנֵּס שֶׁאֵרַע לִבְנוֹ וְאָמַר, שֶׁלָּמַד זֹאת מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ: "וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים"...

מְסֻפָּר עַל רַבִּי שְׁמוּאֵל מִלּוּנָא (ר' שְׁמוּאֵלְ'טְשִׁי לוּנֶער), מֵחֲשׁוּבֵי תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה מִקּוּבְּרִין, שֶׁפַּעַם אֵרַע לוֹ נֵס בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֻפְלָאָה, וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמְסַפֵּר אֶת הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל אָדָם שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב, עַד שֶׁנִּלְאוּ בְּנֵי הַבַּיִת מִלִּשְׁמֹעַ זֹאת.

וְאָמַר לָהֶם, שֶׁכָּתוּב בְּ"אוֹר הַחַיִּים" (פר' עקב), עַל הַפָּסוּק "וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ", כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם יְהוּדִי, מִתְאַמֵּץ הַיֵּצֶר הָרָע בִּמְיֻחָד, לְהַשְׁכִּיחַ זֹאת מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא יִזְכֹּר אֶת הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִהְיֶה כּוֹפֵר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל מָקוֹם - לְפִיכָךְ חוֹזֵר עַל זֶה תָּמִיד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁכַח מִמֶּנּוּ הַחֶסֶד, וְהוּא הַנֶּאֱמָר בַּפָּסוּק (תהילים פט, ב): "חַסְדֵי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה" - לְעוֹלָם - לְלֹא הֶפְסֵק יֵשׁ לְשׁוֹרֵר עַל חַסְדֵי ה'.

כָּתַב רַבִּי יוֹנָתָן אֵייבְּשִׁיץ זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ "יַעֲרוֹת דְּבַשׁ" (חלק א' בביאור תפילת שמו"ע): וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת" וְכוּ' - יִתֵּן לַה' שֶׁבַח עַל כָּל נִפְלְאוֹתָיו, כִּי אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ, וּבְכָל יוֹם יִקְרֶה לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי נִסִּים רַבִּים וְאֵין מַרְגִּישׁ, כְּדִכְתִיב "לְעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ", כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכִּיר בְּנִפְלָאוֹת וְנִסִּים וְאֵין בֶּן אָדָם מַכִּיר, וְלוּלֵי נִסֵּי ה' כְּבָר חַס וְשָׁלוֹם תַּמְנוּ לִגְווֹעַ...

יד. ההודאה הצילה את בני מסכנה / ספור

מֵאָז וּמִתָּמִיד הָיִיתִי אָדָם שֶׁמַּרְבֶּה לְהִתְלוֹנֵן.

מִלִּים שְׁלִילִיּוֹת וּמְרִירוֹת הָיוּ הַשִּׁמּוּשִׁיּוֹת בְּיוֹתֵר בַּשָּׂפָה שֶׁלִּי. אָכֵן, קְשָׁיִים רַבִּים עָבַרְתִּי בְּחַיַּי וְנִסְיוֹנוֹת לֹא פְּשׁוּטִים בִּכְלָל. אַךְ, אוֹדֶה וְכֵן אֵבוֹשׁ שֶׁקִּבַּלְתִּי הַכֹּל בְּצוּרָה בִּלְתִּי נְעִימָה בַּעֲלִיל.

רָגִיל הָיִיתִי לְתַנּוֹת צַעֲרִי לִפְנֵי חֲבֵרִים וּבְנֵי מִשְׁפָּחָה. לְתָאֵר לָהֶם בַּאֲרִיכוּת עַד כַּמָּה מִסְכֵּן וְאֻמְלָל אֲנִי וּלְבַקֵּשׁ לְלֹא מִלִּים אֶת רַחֲמֵיהֶם וְהִשְׁתַּתְּפוּתָם בְּצַעֲרִי.

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד שָׁמַעְתִּי עַל נוֹשֵׂא הַהוֹדָיָה.

'הוֹדָיָה?! הִתְפַּלֵּאתִי בַּהַתְחָלָה, מַה לְּזוֹ וּלְחַיַּי מְלֵאֵי הַסֵּבֶל? אֵיךְ יְכוֹלָה הִיא לְהִתְקַשֵּׁר לְמַעֲרֶכֶת הַצָּרוֹת הַלֹּא פְּשׁוּטָה שֶׁאֲנִי עוֹבֵר? אֶלָּא, שֶׁכַּמָּה מֵחֲבֵרַי הַטּוֹבִים לֹא הִרְפּוּ מִמֶּנִּי וְחָזְרוּ וְהִסְבִּירוּ שֶׁהַהוֹדָיָה הִיא יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה, שֶׁהִיא פּוֹתַחַת לָנוּ צֹהַר אֶל עוֹלָמוֹ הַנִּפְלָא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵין כָּמוֹהָ כְּדֵי לָתֵת לוֹ לָאָדָם תְּחוּשַׁת מְתִיקוּת מֻפְלָאָה בַּקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ עִם יוֹצְרוֹ.

דִּבְרֵיהֶם חִלְחֲלוּ אַט אַט לְמֹחִי, הִשְׁתַּתַּפְתִּי גַּם בְּכַמָּה הַרְצָאוֹת וְשִׁעוּרִים בַּנּוֹשֵׂא וְיוֹם אֶחָד גָּמְלָה בְּלִבִּי הַחְלָטָה - גַּם אֲנִי מַתְחִיל לְהוֹדוֹת.

יָדַעְתִּי שֶׁאִם אַתְחִיל מָחָר, אוֹ בְּעוֹד שָׁבוּעַ, אוֹ אַחֲרֵי שֶׁהַנִּסָּיוֹן הַנּוֹכְחִי יַעֲבֹר - לֹא יֵצֵא מִזֶּה מְאוּמָה. וְלָכֵן אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: עַכְשָׁו.

וּבֹקֶר אֶחָד בָּהִיר מְאֹד מְאֹד הִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר דִּבּוּרִים שֶׁל הוֹדָיָה.

בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן הָיִיתִי נָבוֹךְ, לְשׁוֹנִי לֹא הָיְתָה מֻרְגֶּלֶת לָזֶה, אֲבָל נִסִּיתִי. הָלַכְתִּי בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר וְהוֹדֵיתִי עַל כָּל דָּבָר שֶׁעָלָה בְּדַעְתִּי. עַל עֵינַי שֶׁיְּכוֹלוֹת לִרְאוֹת אֶת הֶעָלִים הַמִּתְנוֹפְפִים בָּרוּחַ, עַל אָזְנַי שֶׁשּׁוֹמְעוֹת אֶת זִמְרַת הַצִּפֳּרִים, וְכוּ' וְכוּ'. הֵצַצְתִּי וְנִפְגַעְתִּי. הֶחְלַטְתִּי לְהַתְמִיד. הִקְפַּדְתִּי עַל רֶבַע שָׁעָה קְבוּעָה בְּכָל יוֹם, בָּהּ רַק אֶתְמַקֵּד בַּנִּסִּים וּבַחֲסָדִים וְאוֹדֶה לַה' עֲלֵיהֶם.

יוֹם אֶחָד, בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא עֲצוּמָה, נִסְחַפְתִּי לְהוֹדוֹת בְּלִי סוֹף, עוֹד וָעוֹד. הוֹדֵיתִי עַל כָּל חַיַּי. הוֹדֵיתִי עַל חַסְדֵי הַבּוֹרֵא עִמִּי גַּם בְּכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁאֲנִי עוֹבֵר, עַל נְקֻדּוֹת הָאוֹר שֶׁבְּתוֹךְ הַקְּשָׁיִים הַפּוֹקְדִים אוֹתִי וְעַל שֶׁעַד הֵנָּה עֲזָרוּנִי רַחֲמָיו. וְכָךְ הֶעֱמַקְתִּי וְהֶעֱמַקְתִּי לְשַׁבֵּחַ וּלְהוֹדוֹת בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה.

הַנַּיָּד שֶׁהֵחֵל לִרְטֹט בְּכִיסִי נִעֵר אוֹתִי בְּאַחַת.

"הָלוֹ?" הֵרַמְתִּי כְּמוֹ מִתּוֹךְ חֲלוֹם.

"אַבָּא!", זָעַק בְּנִי בְּכוֹרִי בֶּן הָעֶשְׂרִים. "אַבָּא! אֲנַחְנוּ בַּחַיִּים! נִצַּלְנוּ! נִצַּלְנוּ!" וְהוּא פָּרַץ בִּבְכִי חֲסַר מַעֲצוֹרִים. מַה קָּרָה?? רָצִיתִי לְטַלְטֵל אוֹתוֹ דֶּרֶךְ הַטֶּלֶפוֹן, וְכִי לָמָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בַּחַיִּים?!

"סַפֵּר לִי מָה אֵרַע". נִסִּיתִי לְהִשָּׁמַע מָתוּן וְרָגוּעַ.

וְהוּא הֵחֵל לְסַפֵּר בְּמִלִּים מְבֻלְבָּלוֹת וְנִרְגָּשׁוֹת, מְאֻחָר יוֹתֵר שָׁמַעְנוּ אֶת הַפְּרָטִים כֻּלָּם. מִתְבָּרֵר שֶׁהוּא וּשְׁלֹשֶׁת חֲבֵרָיו נָסְעוּ בָּרֶכֶב שֶׁל אֶחָד מֵהֶם. אַרְבָּעָה בַּחוּרֵי יְשִׁיבָה רְצִינִיִּים. הֵם הָיוּ שְׁקוּעִים בְּשִׂיחַת חֲבֵרִים נִרְגֶּשֶׁת וְנִסְעֶרֶת, וְכָךְ הַנֶּהָג, בְּלֹא שִׂימַת לֵב, הִפְנָה בְּטָעוּת אֶת הָרֶכֶב לְתוֹךְ שֶׁטַח עַרְבִי. לֹא סְתָם שֶׁטַח עַרְבִי, אֶלָּא שֶׁטַח אוֹיֵב, קָרוֹב לִירִיחוֹ, שֶׁטַח שֶׁשֶּׁלֶט תָּלוּי בַּכְּנִיסָה אֵלָיו: "אֵין כְּנִיסָה לִיהוּדִים".

כְּשֶׁהַלָּלוּ שָׂמוּ לֵב שֶׁהֵם בְּתוֹךְ שֶׁטַח אוֹיֵב, כְּבָר הָיָה מְאֻחָר מִדַּי. הָיְתָה זוֹ שָׁעָה הוֹמָה שֶׁל הַיּוֹם, הָעַרְבִים מִלְּאוּ אֶת הָרְחוֹבוֹת וְהֵחֵלּוּ לִנְעֹץ בָּהֶם מַבָּטִים רְווּיֵי שִׂטְנָה.

הַנֶּהָג שֶׁקָּלַט רִאשׁוֹן אֶת הָעִנְיָן הֵחֵל זוֹעֵק פִּרְקֵי תְּהִלִּים. חֲבֵרָיו שֶׁהֵבִינוּ תּוֹךְ שְׁנִיָּה אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ הִצְטָרְפוּ אֵלָיו בַּחֲרָדָה וּבְתַחֲנוּנִים. הָיְתָה זוֹ בֶּהָלָה שֶׁמִּלִּים לֹא יוּכְלוּ לְתָאֵר.

לְפֶתַע, אָמַר אֶחָד מֵהֶם: "אֲנִי רוֹאֶה בִּקְצֵה הָרְחוֹב מִשְׁטָרָה וְשׁוֹטְרִים, סַע אֲלֵיהֶם, כָּךְ נִהְיֶה מוּגָנִים יוֹתֵר". הַנֶּהָג הַמְבֻלְבָּל הִגְבִּיר מְהִירוּת וְנָסַע יְשִׁירוֹת לְעֵבֶר הַמִּשְׁטָרָה שֶׁחָנְתָה בַּמָּקוֹם כְּדֵי לָחוּשׁ בָּטוּחַ יוֹתֵר. אֲבָל, אָמְנָם הָיוּ אֵלּוּ שׁוֹטְרִים, אַךְ שׁוֹטְרִים עַרְבִים. הֵם עָטוּ עַל הָרֶכֶב בִּצְעָקוֹת בְּעַרְבִית וְהוֹרוּ בְּעִבְרִית עִם מִבְטָא כָּבֵד: "תְּנוּ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁל הָרֶכֶב שֶׁלָּכֶם! מִיָּד!"

הַנֶּהָג הַמְבֹעָת שֶׁלֹּא הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לְהַחֲלִיט מָה עוֹשִׂים, הִסְתּוֹבֵב בְּשַׁבְרִיר שֶׁל שְׁנִיָּה וְהֵחֵל מַדְהִיר אֶת הָרֶכֶב לַכִּוּוּן הַשֵּׁנִי. בְּאוֹתוֹ רֶגַע, חֲבֵרוֹ שֶׁיָּשַׁב בַּסַּפְסָל מֵאֲחוֹרָה חִיֵּג בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת לְמִשְׁטֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְנִסָּה לְהָפִיק קוֹל מִגְּרוֹנוֹ וּלְעַדְכֵּן אוֹתָם עַל הַמִּתְרַחֵשׁ.

"שִׁמְעוּ בְּקוֹלָם", הָיְתָה הַהוֹרָאָה שֶׁל מִשְׁטֶרֶת יִשְׂרָאֵל. "אַחֶרֶת הֵם יְכוֹלִים לְהִתְנַקֵּם". אֶלָּא, שֶׁהַנֶּהָג כְּבָר שָׁעַט לַכִּוּוּן הַשֵּׁנִי. כַּעֲבֹר שְׁתֵּי דַּקּוֹת הֵם כְּבָר יָכְלוּ לִנְשֹׁם לִרְוָחָה.

"נִצַּלְנוּ!" הֵם מִלְמְלוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", פָּרְצוּ מִפִּיהֶם הַמִּלִּים הַמַּתְאִימוֹת בְּיוֹתֵר. הַמִּשְׁטָרָה שֶׁעוֹד הָיְתָה אִתָּם עַל הַקַּו אָמְרָה:

"דְּעוּ לָכֶם, יֵשׁ לָכֶם נֵס שֶׁל מַמָּשׁ, הָיָה סִכּוּי גָּדוֹל שֶׁהֵם יַחְטְפוּ אֶתְכֶם. כְּבָר הָיִינוּ בַּדֶּרֶךְ אֲלֵיכֶם. נִצַּלְתֶּם."

וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה וּבְלִבִּי אֲנִי בָּטוּחַ: הַהוֹדָיָה הִיא זוֹ שֶׁעָמְדָה לָנוּ.

הַהוֹדָיָה הָיְתָה הַיְשׁוּעָה שֶׁלָּנוּ. בָּרוּר לִי וּמְחֻוָּר לִי שֶׁהַהוֹדָיָה הַכֵּנָה וְהָאֲמִתִּית שֶׁלִּי הִיא זוֹ שֶׁהִצִּילָה אֶת בְּנִי מִסַּכָּנָה. נִכְנְסָה לְלִבִּי הַתּוֹבָנָה הַזּוֹ - שֶׁמִּי שֶׁמַּכִּיר בַּנִּסִּים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא כְּבָר מוּרָם עַל נֵס. הוּא כְּבָר מֻגְבָּהּ. וְאֵין צֹרֶךְ לְהַעֲמִיד אוֹתוֹ בְּנִסְיוֹנוֹת נוֹסָפִים.

מֵאָז הִשְׁתַּנּוּ חַיַּי מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. פִּי מָלֵא שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְבוֹרֵא עוֹלָם וְכָל כַּמָּה שֶׁאֲנִי מְרַנֵּן וּמְזַמֵּר לוֹ, שׁוֹלֵחַ הוּא לִי עוֹד שֶׁפַע גָּדוֹל וְעָצוּם. אֲנִי חָשׁ אֶת אַהֲבָתוֹ אֵלַי בְּכָל שְׁנִיָּה וּשְׁנִיָּה. מַרְגִּישׁ אַף אֲנִי קָשׁוּר אֵלָיו בַּעֲבוֹתוֹת שֶׁל אַהֲבָה וּבְכָל יוֹם מַגְבִּיר אֶת קוֹל הַתּוֹדָה הַפְּרָטִי שֶׁלִּי. הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַקְּשָׁיִים נֶעֱלָמִים מֵחַיַּי אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי בְּדֶרֶךְ מֻפְלָאָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר בִּכְלָל לְהָבִין.

דְּעוּ לָכֶם קוֹרְאִים יְקָרִים, בְּיָמִים אֵלּוּ, יָמִים הַמְּלֵאִים בְּפַחַד מִידֵי יִשְׁמָעֵאל, יֵשׁ לָנוּ נֶשֶׁק: קוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. קוֹל הַתּוֹדָה שֶׁלָּנוּ עוֹלֶה יְשִׁירוֹת לַשָּׁמַיִם וּפוֹתֵחַ שָׁם אֶת כָּל הַשְּׁעָרִים. הַהוֹדָיָה שׁוֹמֶרֶת, מְגִנָּה וּמַצִּילָה. עוֹד בַּיָּמִים הָהֵם, בַּזְּמַן הַזֶּה, קָבְעוּ לָנוּ הַחַשְׁמוֹנָאִים כִּי כְּדֵי לְהִלָּחֵם בָּאוֹיֵב, כְּדֵי לְנַצֵּחַ, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּהוֹדָיָה. הֵם שֶׁהָיוּ מְעַטִּים הִשְׁאִירוּ לָנוּ הוֹרָאָה. הוֹרָאָה לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת, הָעֵצָה הַטּוֹבָה שֶׁבָּעֵצוֹת וְהַמּוֹעִילָה שֶׁבַּמּוֹעִילוֹת שֶׁכּוֹלֶלֶת בְּתוֹכָהּ אֶת הַכֹּל - לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל!...

טו. לא לשכח לבקש על העתיד...

תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁשַּׂמְנוּ לֵב כִּי כָּל פַּעַם שֶׁאָנוּ מוֹדִים עַל מַשֶּׁהוּ - מִיָּד אַחַר כָּךְ קוֹרֶה בְּדִיּוּק הָפוּךְ.

לְדֻגְמָא, הוֹדִינוּ עַל שֶׁהַמְקָרֵר עוֹבֵד - וְהוּא הִפְסִיק לַעֲבֹד, וְעוֹד וָעוֹד.

כְּשֶׁהַתּוֹפָעָה חָזְרָה עַל עַצְמָהּ שׁוּב וָשׁוּב הֶחְלַטְנוּ לְהִתְבּוֹנֵן וּלְנַסּוֹת לְהָבִין.

בָּרוּךְ ה', ה' הֵאִיר לָנוּ, וְגִלִּינוּ שֶׁתָּמִיד הַהוֹדָאָה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה לְלֹא בַּקָּשָׁה לֶעָתִיד.

מֵאָז בָּרוּךְ ה', הַדְּבָרִים הִשְׁתַּנּוּ וְהַתּוֹפָעָה חָלְפָה! מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁהוֹדִינוּ, אֲפִלּוּ עַל מַשֶּׁהוּ קָטָן, הוֹסַפְנוּ "וְהַלְוַאי וְיַמְשִׁיךְ כָּךְ" - וְכָךְ הָיָה.

טז. תמשיך לעשות את מה שעשית...

הַלֵּדָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל אִשְׁתִּי הָיְתָה אֲרֻכָּה וְקָשָׁה בְּיוֹתֵר. בַּחֲדַר הַלֵּדָה הָרוֹפֵא הִבְחִין שֶׁיֵּשׁ הֶאָטוֹת חֲמוּרוֹת בְּדֹפֶק הָעֻבָּר, מַה שֶּׁמְּחַיֵּב נִתּוּחַ בִּדְחִיפוּת. הוּא אָמַר שֶׁיַּחֲזֹר עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת, וּבֵינְתַיִם יָכִינוּ אוֹתָהּ לְנִתּוּחַ.

אִשְׁתִּי הִתְחִילָה מִיָּד לוֹמַר "מִזְמוֹר לְתוֹדָה" פַּעַם אַחַר פַּעַם, וַאֲנִי נֶעֱמַדְתִּי בְּפִנַּת הַחֶדֶר וְהִתְחַלְתִּי לְהוֹדוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַף שַׁרְתִּי חֲרִישִׁית שִׁירֵי הוֹדָיָה. כַּעֲבֹר 5 דַּקּוֹת הָרוֹפֵא חָזַר, הִבִּיט בַּמּוֹנִיטוֹר וְהֶחְלִיט לִדְחוֹת אֶת הַנִּתּוּחַ הִתְיַשַּׁבְתִּי מֻתָּשׁ עַל הַכִּסֵּא, מְמַלְמֵל דִּבּוּרֵי תּוֹדָה, וְאַחֲרֵי 20 דַּקּוֹת הוֹפִיעַ שׁוּב הָרוֹפֵא (שֶׁאֵינוֹ חוֹבֵשׁ כִּפָּה) וְאוֹמֵר לִי: "תַּמְשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁעָשִׂיתָ, זֶה עוֹבֵד! וְאִשְׁתְּךָ צְרִיכָה אֶת זֶה..." אוּלַי מְיֻתָּר לְצַיֵּן כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיָה שׁוּם נִתּוּחַ, וּבָרוּךְ ה' זָכִינוּ לְבֵן בָּרִיא וְשָׁלֵם.

יז. נשמת כל חי / ספור

שֶׁקֶט עָצוּב שָׂרַר בְּמִסְדְּרוֹנוֹת בֵּית הַחוֹלִים. הָאָב הַמֻּדְאָג הִתְהַלֵּךְ אָנֶה וָאָנָה לְלֹא מָנוֹחַ.

אֲחָיוֹת בְּלָבָן הִסְתּוֹבְבוּ מִפַּעַם לְפַעַם מְנַסּוֹת לְהָקֵל עַל סִבְלוֹ שֶׁל זֶה וּלְסַיֵּעַ לָזֶה.

יְהוּדָה שָׁכַב אֵין אוֹנִים, פָּנָיו חִוְּרוֹת כַּסִּיד.

לִפְנֵי מִסְפָּר יָמִים נִפְצַע יְהוּדָה, בָּחוּר בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, בֶּן זְקוּנִים לְהוֹרָיו, בִּתְאוּנַת דְּרָכִים קָשָׁה וְכָעֵת מַצָּבוֹ אֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל. מְצַפִּים לְנֵס שֶׁל מַמָּשׁ.

- "אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר לְךָ..." פָּנָה אֵלָיו בְּהִסּוּס קַל רְאוּבֵן, חֲבֵרוֹ הַטּוֹב שֶׁל יְהוּדָה שֶׁיָּשַׁב לְיָדוֹ. רְאוּבֵן הָיָה עִם הַבָּחוּר מַמָּשׁ כַּמָּה רְגָעִים לְאַחַר הַתְּאוּנָה.

"... שָׁמַעְתִּי עַל סְגֻלָּה בְּדוּקָה וּמְנֻסָּה... אַתָּה מוּכָן לִשְׁמֹעַ?"

הָאָב הִנְהֵן בְּהַסְכָּמָה.

- "יֵשׁ קַבָּלָה מֵרַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד, שֶׁאָדָם יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, שֶׁכְּשֶׁיִּנָּצֵל מֵהַצָּרָה יֹאמַר תְּפִלָּה 'נִשְׁמַת כָּל חַי' בִּפְנֵי עֲשָׂרָה. אַתָּה תְּקַבֵּל עַל עַצְמְךָ שֶׁאִם בִּנְךָ יֵצֵא מִכָּאן בִּמְהֵרָה בָּרִיא וְשָׁלֵם - תּוֹדֶה לַה' בְּ'נִשְׁמַת כָּל חַי', וְכֵן תַּעֲרֹךְ סְעֻדַּת הוֹדָיָה בְּצִבּוּר."

-"אֲנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי בְּלִי נֶדֶר. כַּמּוּבָן שֶׁאוֹדֶה לַה'... בִּסְעוּדָה... בְּרֹב עַם..." אָמַר הָאָב בִּנְחִישׁוּת.

-"אַתֶּם יוֹדְעִים מָה?..." אָחִיו שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁיָּשַׁב בְּסָמוּךְ אֲלֵיהֶם, הִתְעוֹרֵר בְּלַהַט לְמִשְׁמַע שִׂיחָתָם. "לֹא חַיָּבִים לְחַכּוֹת לִישׁוּעָה! אֶפְשָׁר לוֹמַר כְּבָר עַכְשָׁו 'נִשְׁמַת כָּל חַי'! כֵּן, כָּךְ שָׁמַעְתִּי! לוֹמַר עִם עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וּלְהִתְכַּוֵּן לְהוֹדוֹת לַה' בְּכָל מַצָּב!"

- "נִשְׁמָע לִי מְצֻיָּן." הָאָב נִסְחַף בְּהִתְרַגְּשׁוּת "תַּעַזְרוּ לִי לְסַדֵּר עֲשָׂרָה?"

עִם עֶזְרַת שָׁמַיִם מְיֻחֶדֶת, תּוֹךְ דַּקּוֹת סְפוּרוֹת הִתְאַחֲדוּ עֲשָׂרָה אַבְרֵכִים, שֶׁהָיוּ בְּקִרְבַת מָקוֹם, וּבִקְּשׁוּ לוֹמַר תְּפִלַּת 'נִשְׁמַת' לְיַד מִטָּתוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה. בִּתְחִלָּה הָרוֹפְאִים הִתְנַגְּדוּ נִמְרָצוֹת, אַךְ אֵלּוּ הִבְטִיחוּ לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ זֹאת בִּמְהִירוּת וּבְשֶׁקֶט. וְכָךְ עָשׂוּ.

תְּחִלָּה, תָּהוּ הָאַבְרֵכִים מַה מְּקוֹמָהּ שֶׁל תְּפִלַּת הוֹדָיָה נִרְגֶּשֶׁת לְיַד מִטָּתוֹ שֶׁל חוֹלֶה אָנוּשׁ שֶׁכִּמְעַט וְאָפְסָה תִּקְוָה לְחַיָּיו, אַךְ רְאוּבֵן הִסְבִּיר לָהֶם חֲרִישִׁית, שֶׁהֵם כֹּה מַאֲמִינִים וּסְמוּכִים בִּישׁוּעַת ה' עַד שֶׁהֵם כְּבָר מַמָּשׁ רוֹאִים אוֹתָהּ כָּאן וְעַכְשָׁו וְרוֹצִים לְהוֹדוֹת עָלֶיהָ.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אוֹדְךָ ה' כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה" - אֲנִי מוֹדֶה לְךָ עוֹד לִפְנֵי הַיְשׁוּעָה מֵרֹב בִּטָּחוֹן מֻחְלָט בְּךָ, וְאָז בּוֹא תָּבוֹא הַיְשׁוּעָה.

הַתְּפִלָּה הָיְתָה מְרוֹמֶמֶת. הַהוֹדָיָה וְהַשִּׂמְחָה שָׁם בַּחֶדֶר הֶעְפִּילוּ לִפְסָגוֹת. אִם מִישֶׁהוּ זָר הָיָה נִקְלָע לַמָּקוֹם בָּטוּחַ הָיָה שֶׁמְּאֹרָע מְשַׂמֵּחַ מְאֹד מִתְחוֹלֵל... הָאָב עָצַם אֶת עֵינָיו, וְרָאָה בְּדִמְיוֹנוֹ אֶת יְהוּדָה בָּחוּר בָּרִיא, עַלִּיז וְשָׂמֵחַ. הָיְתָה זוֹ הוֹדָיָה אֲמִתִּית. הָיְתָה זוֹ הוֹדָיָה עֲמֻקָּה שֶׁמְּקוֹרָהּ בְּבִטָּחוֹן מֻחְלָט בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. הוֹדָיָה עַל כָּךְ שֶׁהַיְשׁוּעָה לָבֶטַח עוֹמֶדֶת בַּפֶּתַח.

הֵם יָצְאוּ מִחוּץ לַחֶדֶר, וְהִמְשִׁיכוּ לָשִׁיר וְלִרְקֹד בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת, תּוֹךְ הִתְעַלְּמוּת מֻחְלֶטֶת מֵהַמַּבָּטִים הַמִּתְפַּלְּאִים שֶׁשֻּׁגְּרוּ אֲלֵיהֶם מִכָּל עֵבֶר.

מִתּוֹךְ לַהַט הָרִקּוּד הִבְטִיחַ הָאָב, כְּשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינָיו: "אֲנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי, בְּלִי נֶדֶר, שֶׁגַּם בַּחֲתֻנַּת בְּנִי אוֹדֶה לַה' בְּצִבּוּר בִּתְפִלַּת 'נִשְׁמַת כָּל חַי'".

בְּאֹרַח נֵס וָפֶלֶא, זְמַן קָצָר לְאַחַר אֵרוּעַ זֶה דִּוְּחוּ הָרוֹפְאִים, כִּי מַצָּבוֹ שֶׁל יְהוּדָה הִתְיַצֵּב. הוֹרִידוּ לוֹ אַרְבָּעִים אָחוּז מֵהַחַמְצָן שֶׁהָיָה צָרִיךְ קֹדֶם, הוּא הִתְעוֹרֵר לְאַט לְאַט וְתוֹךְ זְמַן קָצָר שָׁב לְבֵיתוֹ בָּרִיא וְשָׁלֵם. כַּמּוּבָן שֶׁהוֹדוּ הֵם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּאֲמִירַת "נִשְׁמַת כָּל חַי" וּבִסְעוּדָה. וְכֵן זָכוּ שֶׁבְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה הִתְחַתֵּן הַבָּחוּר. גַּם בַּחֲתֻנָּה הוֹדוּ לַה' בְּרֹב עַם בַּאֲמִירַת "נִשְׁמַת", וְכֵן חִלְּקוּ לְמַזְכֶּרֶת תְּפִלָּה זוֹ, אִתָּהּ זָכוּ לִרְאוֹת אֶת יְשׁוּעוֹת ה', הָרוֹפֵא הָאֲמִתִּי, הַטּוֹב וְהָרַחֲמָן, שֶׁהַכֹּל בְּיָדוֹ.

(ע"פ סִפּוּר אֲמִתִּי שֶׁהוּבָא בְּסֵפֶר "מַטֵּה אַהֲרֹן" עַל 'נִשְׁמַת כָּל חַי')

יח. סוד גדול בהודאה - להודות על הישועה המצפה בעתיד כאלו וכבר נמצאת

מוֹצְאִים אָנוּ בְּנֻסַּח רַבּוֹתֵינוּ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁיַּחַד עִם הַהוֹדָאָה מְצָרְפִים גַּם בַּקָּשָׁה עַל הֶעָתִיד, כְּמוֹ: הָאֵל הַזָּן אוֹתָנוּ... וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל לְעוֹלָם לֹא חָסַר לָנוּ, וְאַל יֶחְסַר לָנוּ... הֲרֵי בַּקָּשָׁה לְצִדָּהּ שֶׁל הַהוֹדָאָה.

וְכֵן: הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב לָנוּ הוּא מֵיטִיב לָנוּ הוּא יֵיטִיב לָנוּ. וְעוֹד שָׁם: הוּא גְּמָלָנוּ הוּא גּוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד...

וְהַנִּרְאֶה בָּזֶה שֶׁאֵין זֶה בַּקָּשָׁה אֶלָּא שְׁלֵמוּת הַהוֹדָאָה, כְּלוֹמַר, עֶצֶם שְׁלֵמוּת הַהוֹדָאָה מִתְבַּטֵּאת בְּכָךְ שֶׁהָאָדָם מְשַׁבֵּחַ לְבוֹרְאוֹ מִתּוֹךְ בִּטְחוֹנוֹ בּוֹ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהֵיטִיב לוֹ עַתָּה כֵּן יֵיטִיב לוֹ לֶעָתִיד וְלֹא יַעַזְבֶנּוּ, זֶהוּ שִׁבְחוֹ הַשָּׁלֵם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁכֵּן הַבְּרָכָה נוֹעֲדָה לְהוֹדָאָה וְלֹא לְבַקָּשָׁה, וּמָה עִנְיָן לְהַכְנִיס בַּקָּשָׁה לְתוֹךְ הַהוֹדָאָה בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר? אוּלָם כָּאָמוּר, שְׁלֵמוּת הַהוֹדָאָה הִיא, כַּאֲשֶׁר הִנְּךָ בָּטוּחַ בְּחַסְדֵי ה' שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, וְלָכֵן בָּטוּחַ הִנְּךָ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לְךָ נֵס עַד עַתָּה כֵּן יַעֲשֶׂה לְךָ בֶּעָתִיד, וְלָכֵן כְּבָר מֵעַתָּה הִנְּךָ אוֹמֵר תּוֹדָה לַה' עַל הֱיוֹתְךָ בָּטוּחַ שֶׁיֵּיטִיב לְךָ גַּם בֶּעָתִיד.

וְהַדָּבָר מְפֹרָשׁ בְּרַשִּׁ"י (תהלים יח ד) "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ" ופירש"י שם: 'בְּהִלּוּלִים אֶקְרָא וְאֵתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ תָּמִיד, כְּלוֹמַר אַף לִפְנֵי הַתְּשׁוּעָה אֲנִי מְהַלְּלוֹ, לְפִי שֶׁבָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאִוָּשַׁע מֵאוֹיְבַי'.

וְהִנֵּה לְךָ סִפּוּר מֻפְלָא בְּעִנְיָן זֶה.

תוכן העניינים

חי בתודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה