אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל · פא. המודה לה' על טובותיו, אינו אוכל שכרו בעולם הזה
כָּתַב הַ"חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" בְּשַׁעַר הַבִּטָּחוֹן פֶּרֶק ד': שֶׁיִּבְטַח בַּה' שֶׁיַּנְחִילֵנוּ עוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּתָּן בְּתוֹרַת חֶסֶד לַכֹּל, וְאַחַד הַחֲסִידִים הָיָה אוֹמֵר: אִם יַעֲשׂוּ עִם הָאָדָם חֶשְׁבּוֹן מְדֻיָּק כַּמָּה הוּא חַיָּב לֵאלֹקִים עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה לוֹ, אַף אָדָם לֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ לִשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא אִם לֹא עַל יְדֵי חֶסֶד ה'. לָכֵן אַל תִּבְטְחוּ עַל מַעֲשֵׂיכֶם אֶלָּא בִּטְחוּ עַל חַסְדֵּי הָאֱלֹקִים, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְהַסִּבָּה לְכָךְ, שֶׁשְּׂכַר עוֹלָם הַבָּא הוּא בְּתוֹרַת חֶסֶד, וְרָחוֹק שֶׁיַּגִּיעַ לָאָדָם מִצַּד הַדִּין, אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי בָּזֶה שֶׁאָדָם נֶהֱנֶה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמִתְעַנֵּג בּוֹ, אוֹכֵל שְׂכָרוֹ כָּאן. אִם כֵּן מָה הָעֵצָה שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם לָעוֹלָם הַבָּא? וְנִרְאֶה שֶׁהָעֵצָה הַנִּפְלָאָה הִיא לִהְיוֹת מוֹדֶה לַה' עַל כָּל טוֹבוֹתָיו. וְנַסְבִּיר זֹאת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.
מַהוּת הַהוֹדָאָה לַה' פֵּרוּשָׁהּ שֶׁאָדָם אוֹמֵר לַה' יִתְבָּרַךְ: "רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, מוֹדֶה אֲנִי לְךָ עַל חַסְדְּךָ שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי, עַל אַף שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לִי וּבְתוֹרַת חֶסֶד וּנְדָבָה הִתְחַסַּדְתָּ עִמִּי וְהֵיטַבְתָּ לִי". וְהוּא פָּשׁוּט, שֶׁהֲרֵי פּוֹעֵל שֶׁעָבַד עִם מַעֲבִידוֹ וְיָגַע בַּעֲבוֹדָתוֹ וּלְבַסּוֹף מְקַבֵּל שְׂכָרוֹ, אֵין לוֹ סִבָּה לְהוֹדוֹת לְמַעֲבִידוֹ, שֶׁהֲרֵי אֶת שְׂכָרוֹ נוֹטֵל בְּדִין וּבְצֶדֶק. וְאַדְּרַבָּה: יֵשׁ לַמַּעֲבִיד לְהוֹדוֹת לוֹ. אוּלָם כְּשֶׁאָדָם מוֹדֶה לְהַקָּבָּ"ה עַל חַסְדּוֹ, מוֹדֶה בָּזֶה שֶׁאֵין מַגִּיעַ לוֹ מִצַּד הַדִּין. דְּאִלּוּ הָיָה מַגִּיעַ לוֹ מִצַּד הַדִּין בַּפֹּעַל עַל שְׂכָרוֹ, אֵין סִבָּה לְהוֹדוֹת כַּנַּ"ל. וְאִם כֵּן, בָּזֶה שֶׁמּוֹדֶה, הֲרֵי הוּא כְּאוֹמֵר שֶׁעַל אַף שֶׁאֵין מַגִּיעַ לוֹ, הִתְחַסֵּד ה' עִמּוֹ, וְלָכֵן מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה נוֹהֵג בּוֹ הַקָּבָּ"ה: כְּשֵׁם שֶׁהוּא רָאָה אֶת טוֹבוֹת ה' וַחֲסָדָיו עִמּוֹ כְּמַתְּנַת חִנָּם וְלֹא חֶלֶף שְׂכַר עֲבוֹדָתוֹ. לָכֵן לֹא יְנֻכֶּה לוֹ מִשְּׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא רָאָה בְּחַסְדֵּי ה' כְּמַתְּנַת חִנָּם - יְקַבְּלֵם בְּחִנָּם.
אוּלָם מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה לַה' עַל טוֹבוֹתָיו, מוֹרֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁמִּצַּד הַדִּין מַגִּיעַ לוֹ עֲבוּר מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, וְלָכֵן אֵינוֹ רוֹאֶה לְנָכוֹן לְהוֹדוֹת. וּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה נוֹהֵג בּוֹ הַקָּבָּ"ה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ חֶלֶף שְׂכַר עֲבוֹדָתוֹ, הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לְנַכּוֹת לוֹ מִשְּׂכָרוֹ עֲבוּר טוֹבוֹת ה' עִמּוֹ, שֶׁהֵם כְּתַשְׁלוּם לְמַעֲשָׂיו לְפִי דַּעְתּוֹ. וְאִם כֵּן מַה יִּשָּׁאֵר לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא?
לְפִי זֶה הָא דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא: "כָּל הַנַּעֲשֶׂה לוֹ נֵס, מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו", הַיְנוּ דַּוְקָא בְּלֹא מוֹדֶה לַה' עַל נִסָּיו וְחוֹשֵׁב שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ נֵס עֲבוּר זְכֻיּוֹתָיו, וְלָכֵן מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה יִנְהֲגוּ בּוֹ וְיַחֲשִׁיבוּ לוֹ מַתָּנָה זוֹ בְּחִנָּם וְלֹא יְנַכּוּ לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו.
וּלְפִי זֶה יוּבַן בְּאֹפֶן נִפְלָא מַאֲמַר חֲזַ"ל: "כָּל הַנַּעֲשֶׂה לוֹ נֵס וְאוֹמֵר שִׁירָה, זוֹכֶה שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס אַחֵר". וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ: הֲרֵי מִי שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס, מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו, וְאִם כֵּן מַה שְּׂכָרוֹ שֶׁל הָאוֹמֵר שִׁירָה שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ נֵס אַחֵר, הֲלֹא בָּזֹאת מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו?! וּלְהָאָמוּר יוּבַן, דְּמִי שֶׁאוֹמֵר שִׁירָה וּמוֹדֶה לַה' עַל נִסָּיו, לֹא מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו, לְפִי שֶׁרוֹאֶה זֹאת כְּמַתְּנַת חִנָּם וּלְכָךְ מוֹדֶה עַל נִסּוֹ, וּמִשָּׁמַיִם נַמֵּי מַחֲשִׁיבִין לוֹ זֹאת בְּחִנָּם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
בַּאֲמִירַת "יִשְׁתַּבַּח" אָנוּ אוֹמְרִים: "הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה". וְיֵשׁ לְהָבִין מַהוּ בֵּאוּר "הַבּוֹחֵר", דְּזֶה שַׁיָּךְ כַּאֲשֶׁר יֵשׁ שְׁלִילִי וְחִיּוּבִי, כְּגוֹן: "הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל", שֶׁבָּחַר בָּנוּ וְלֹא בָּעַכּוּ"ם. אוּלָם כָּאן מַה בָּא לִשְׁלֹל בְּאָמְרוֹ: "הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה"? בִּפְנִיָּה לַבּוֹרֵא יֶשְׁנָם ב' אֳפָנִים יֵשׁ הַפּוֹנֶה לַבּוֹרֵא לְשַׁבְּחוֹ וּלְהוֹדוֹת לוֹ, וְיֵשׁ הַפּוֹנֶה עַל מְנָת לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ צְרָכָיו, וְעַל כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים בְּאֵיזוֹ פְּנִיָּה שֶׁל אָדָם לְבוֹרְאוֹ בּוֹחֵר הַקָּבָּ"ה, וְהִיא פְּנִיָּה שֶׁפּוֹנֶה אָדָם לְבוֹרְאוֹ וּמוֹדֶה לוֹ עַל טוֹבוֹתָיו, וְזֶה נִבְחַר לוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיִּפְנֶה אָדָם בְּבַקָּשׁוֹת וּתְחִנּוֹת אֲחֵרוֹת לְבַקָּשַׁת צְרָכָיו וְכַדּוֹמֶה. הַפְּנִיָּה שֶׁהִיא שֶׁל שֶׁבַח וְהוֹדָאָה הִיא הַנִּבְחֶרֶת וְהַמְעֻלָּה בְּיוֹתֵר.