אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל · מה. שהכל נהיה בדברו
צוֹעֵד לוֹ יְהוּדָה בָּרְחוֹב, מַבִּיט בִּשְׁעוֹנוֹ בְּקֹצֶר רוּחַ בּוֹלֵט. סֵדֶר הַיּוֹם שֶׁלּוֹ עָמוּס לְהַפְלִיא, לְפָנָיו מַטָּלוֹת אֵין סְפוֹר וְהוּא חָשׁ זָקוּק לִמְנוּחָה שֶׁל מִסְפָּר דַּקּוֹת. אֶת עֵינוֹ צָד שֶׁלֶט מוּאָר שֶׁל בֵּית קָפֶה נֶחְמָד בְּפִנַּת הָרְחוֹב. הוּא מַחֲלִיט לְהִכָּנֵס, פּוֹנֶה אֶל הַמֶּלְצַר הָאָדִיב וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיּוֹאִיל לְהָכִין לוֹ כּוֹס תֵּה.
מִתְיַשֵּׁב מְיֻדָּעֵנוּ עַל הַכֻּרְסָאוֹת, מַבִּיט בְּנוֹף הַמִּדְשָׁאוֹת, לְרַגְלָיו שָׁטִיחַ רַךְ וְנָעִים וּבָאֲוִיר רֵיחוֹת שֶׁל אֹכֶל טָעִים. הוּא נֶהֱנֶה מֵרִהוּט אֵיכוּתִי וְעָשִׁיר, כְּשֶׁבָּרֶקַע מוּזִיקַת רֶקַע רְגוּעָה. נוֹטֵל הוּא אֶת כּוֹס הַתֵּה וּבִלְגִימוֹת אִטִּיּוֹת וּשְׁלֵווֹת שׁוֹתֶה אוֹתָהּ עַד תֻּמָּה, תּוֹךְ שֶׁהוּא מִתְאַמֵּץ לְהָפִיק אֶת מְרַב הַהֲנָאָה מֵהַדַּקּוֹת הַנִּנּוֹחוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ לְסֵדֶר יוֹמוֹ.
כְּשֶׁמְּסַיֵּם יְהוּדָה לִשְׁתּוֹת הוּא קָם וְנִפְנֶה אֶל בַּעַל בֵּית הַקָּפֶה כְּדֵי לְשַׁלֵּם. הַלָּה רוֹשֵׁם לוֹ סְכוּם נִכְבָּד וּמַגִּישׁ לוֹ אֶת הַחֶשְׁבּוֹן. יְהוּדָה מַבִּיט בַּחֶשְׁבּוֹנִית וּבְבַעַל הַמָּקוֹם חֲלִיפוֹת וְאֵינוֹ מֵבִין: "וַהֲרֵי הִזְמַנְתִּי רַק כּוֹס תֵּה? בְּסַךְ הַכֹּל מַיִם, שַׂקִּית תֵּה, וְכַפִּית סֻכָּר. עַל זֶה עָלַי לְשַׁלֵּם סְכוּם כֹּה רַב?! מַדּוּעַ?!" תּוֹהֶה הוּא בְּקוֹל זוֹעֵף קִמְעָה.
אוֹ אָז, מִתְחַיֵּךְ בַּעַל הַמָּקוֹם וּמַסְבִּיר: "יְדִידִי הַיָּקָר, אֵינְךָ מְשַׁלֵּם רַק עֲבוּר כּוֹס הַתֵּה. הַתַּשְׁלוּם כּוֹלֵל גַּם אֶת כָּל מַה שֶּׁמִּסָּבִיב: יֵשׁ רִהוּט יָקְרָתִי, יֵשׁ מִזּוּג אֲוִיר, יֵשׁ מֶלְצָרִים, יֵשׁ מוּסִיקָה טוֹבָה וְנוֹף יָפֶה.... עַל כָּל אֵלֶּה וְעוֹד צָרִיךְ לְשַׁלֵּם.'
כָּךְ הוּא הָעוֹלָם, הָיָה מַסְבִּיר הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט.
לֹא לְחִנָּם תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לְבָרֵךְ: "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" עַל כּוֹס תֵּה. כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה תֵּה, מַדּוּעַ עָלַי לְהַזְכִּיר שֶׁכָּל הָעוֹלָם נִהְיָה בִּדְבָרוֹ? מַדּוּעַ אֵינִי מוֹדֶה עַל כּוֹס הַתֵּה בִּלְבַד? אֵין זֹאת, אֶלָּא שֶׁעָלַי לְהוֹדוֹת עַל כָּל הַהֲנָאָה שֶׁיֵּשׁ לִי מִסָּבִיב לְכוֹס הַתֵּה. ה' בָּרָא עוֹלָם שָׁלֵם, הָרִים וּגְבָעוֹת, עוֹלָם מָלֵא נִפְלָאוֹת, עֵצִים וּפְרָחִים, נְהָרוֹת וְיַמִּים. כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה אֶת כּוֹס הַתֵּה אֲנִי נֶהֱנֶה מֵאֵינְסְפוֹר פְּרָטִים שֶׁמַּעֲנִיקִים לִי עֹנֶג מֻשְׁלָם...
עַל כָּל אֵלּוּ עָלַי לְהוֹדוֹת לוֹ, לְבוֹרֵא עוֹלָם, לְשַׁבֵּחַ וּלְפָאֵר.
"שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" - זוֹ הוֹדָיָה גַּם עַל הַחֶדֶר בּוֹ אֲנִי יוֹשֵׁב, גַּם עַל הָאֲוִיר הַנָּעִים שֶׁנּוֹשֵׁב, עַל כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁהִיא תַּפְאוּרָה לַהֲנָאָתִי,
וְעַל כָּל אֵלּוּ נְתוּנָה תּוֹדָתִי.