אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל · מד. להודות על כל טפה וטפה
חַיָּבִים אָנוּ לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ לַה'. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ, שֶׁהַהוֹדָאָה לַה' הִנָּהּ תַּכְלִית בְּרִיאָתֵנוּ וְהַגְשָׁמַת יִעוּדֵנוּ בָּעוֹלָם.
אָמְנָם אִם עוֹבֶרֶת מַחְשָׁבָה בְּרֹאשֵׁנוּ, כִּי הַהוֹדָאָה אֲמוּרָה לְהִנָּשֵׂא בְּפִינוּ לְאַחַר יְשׁוּעָה רַבָּתִי, הַצָּלָה מִמְּצוּקָה, אוֹ הַצְלָחָה נְדִירָה, הֲרֵי שֶׁטָּעוּת בְּיָדֵינוּ!
אֶת הַהוֹדָאָה לַה' עָלֵינוּ לָשֵׂאת בְּכָל עֵת וְעֵת, עַל הַדָּבָר הַפָּעוּט בְּיוֹתֵר. עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת, עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ.
הַבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים בְּבִרְכוֹת הַשַּׁחַר, הִיא "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה". וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה. הַאִם עַל כָּךְ יֵשׁ לְהוֹדוֹת בָּרִאשׁוֹנָה, לִפְנֵי כָּל הַהוֹדָאוֹת הָאֲחֵרוֹת? הַאִם זֶהוּ הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר עֲלֵי אֲדָמוֹת, כִּיהוּדִים, כְּבִרְכַּת "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי", "פּוֹקֵחַ עִוְּרִים", "מַתִּיר אֲסוּרִים" וְכוּ'?
רַבִּי נָתָן צְבִי פִינְקֶל, הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָא זַצַ"ל, בֵּאֵר זֹאת בְּאֹפֶן נִפְלָא עַל פִּי דִּבְרֵי הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (נט, ב), הַשּׁוֹאֶלֶת מַה מְבָרְכִים עַל הַגֶּשֶׁם וּמְשִׁיבָה: "אָמַר רַב יְהוּדָה: מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְךָ עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ".
הַגְּמָרָא דָּנָה וְשׁוֹקֶלֶת, הַאִם יֵשׁ לְבָרֵךְ עַל מִלּוּי הַבְּאֵר, עַל הַשְׁקָיַת הַשָּׂדֶה, אוֹ עַל כַּמּוּת אַחֶרֶת? וְהַגְּמָרָא מְבָאֶרֶת כִּי לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא יֵשׁ לְבָרֵךְ אֲפִלּוּ עַל טִפָּה אַחַת שֶׁל גֶּשֶׁם!
הָבָה נִתְבּוֹנֵן. הַהוֹדָאָה אֵינָהּ עַל הַגֶּשֶׁם בִּכְלָלוּתוֹ, עַל הַבְּאֵר הַמִּתְמַלֵּאת, אוֹ עַל הַשָּׂדֶה הַשּׁוֹתֶה לִרְוָיָה. לֹא, הַהוֹדָאָה הִנָּהּ עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ. עַל הַטִּפָּה הָרִאשׁוֹנָה, זוֹ שֶׁלִּכְאוֹרָה אֵין בָּהּ הֲנָאָה שֶׁלְּעַצְמָהּ אָנוּ מוֹדִים וּמְהַלְּלִים, מְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים. וְזוֹ גַּם הַסִּבָּה, שֶׁאָנוּ מוֹדִים וּמְהַלְּלִים לַה' עַל בִּינָתוֹ שֶׁל הַשֶּׂכְוִי, בֵּאֵר הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָא. שֶׁהֲרֵי הַטּוֹבָה הָעֲצוּמָה בְּיוֹתֵר, שֶׁזָּכִינוּ לָהּ הִיא הַדַּעַת, מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה. הַיְכֹלֶת לַחֲשֹׁב וּלְהָבִין, לֵידַע וּלְהִתְחַכֵּם, הִיא הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, שֶׁנִּתָּן לְהוֹדוֹת עָלֶיהָ לְבוֹרֵא עוֹלָם. הַדַּעַת כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַמַּעֲלוֹת, וְעָלֶיהָ אָנוּ מְבַקְּשִׁים לָרִאשׁוֹנָה בְּבִרְכוֹת תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אוּלָם מַהִי הַטִּפָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַדַּעַת? אַיֵּה הִיא הַטִּפָּה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁגַּם עָלֶיהָ צְרִיכִים אָנוּ לְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ?
נִמְצֵאת הִיא אֵצֶל הַשֶּׂכְוִי. אָכֵן, הַתַּרְנְגוֹל הַמַּבְחִין בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלַּיְלָה, הוּא הָאוֹחֵז בְּטִפַּת הַדַּעַת הַמּוּעָטָה בְּיוֹתֵר שֶׁבַּבְּרִיאָה. וּבְבִרְכַּת "הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה" אָנוּ מוֹדִים עַל כָּךְ לְבוֹרֵא הָעוֹלָם.
לוֹמְדִים אָנוּ מִכָּאן אֶת הַחוֹבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ לַה' עַל כָּל דָּבָר וַאֲפִלּוּ הַקָּטָן בְּיוֹתֵר, "עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה" שֶׁנּוֹתֵן לָנוּ.
וִיהִי רָצוֹן שֶׁ-טִּפָּה וְעוֹד טִפָּה שֶׁל הוֹדָיָה תִּהְיֶינָה לְיָם,
"וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וְכוּ'.
אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ..."