אור ברסלב
חי בתודה אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל › לד. שתאמר על הקדוש ברוך הוא שהוא טוב אזי כמו כן ייטיב עמך / ספור

חי בתודה

אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל · לד. שתאמר על הקדוש ברוך הוא שהוא טוב אזי כמו כן ייטיב עמך / ספור

לג. ההודיה עצמה היא כבר התחלת הישועה / ספור אישי

סַפְסְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ עָמְדוּ כִּמְעַט רֵיקִים. הַיּוֹם לֹא הִגִּיעוּ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים לַשִּׁעוּר.

יַעֲקֹב שָׁקַע בְּתוֹךְ כִּסְאוֹ. יוֹם הָעֲבוֹדָה הָאָרֹךְ, הַטְּרָדוֹת וְעִמָּן הָעֲיֵפוּת הַגּוֹבֶרֶת הִקְשׁוּ עָלָיו לְהִתְרַכֵּז בְּדִבְרֵי הָרַב. הוּא הִתְאַמֵּץ עַד מְאֹד לִשְׁמֹר אֶת עֵינָיו פְּתוּחוֹת.

-"וְזֶה מַה שֶּׁמּוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק בְּפָרָשַׁת 'וַיִּשְׁלַח", הָרַב הֵרִים מְעַט אֶת קוֹלוֹ.

"'וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ!' כַּאֲשֶׁר הָאָדָם חַי בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בַּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבְהוֹדָאָה תְּמִידִית לַה' עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְגַם כַּאֲשֶׁר עוֹבְרִים עָלָיו מַצָּבִים קָשִׁים חַס וְשָׁלוֹם מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ גַּם כֵּן לְהוֹדוֹת לַהַשֵּׁם, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְאֶה לוֹ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו הַגְּלוּיִים, וְנִתְהַפֵּךְ עָלָיו הַכֹּל לְטוֹבָה!"

יַעֲקֹב הִזְדַּקֵּף בְּכִסְאוֹ, וְרִכֵּז מַבָּטוֹ בָּרַב, מְנַסֶּה לְהָבִין בֶּאֱמֶת אֶת דְּבָרָיו.

-"וְזֶהוּ: 'וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב'" הִמְשִׁיךְ הָרַב בְּהִתְלַהֲבוּת "שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹמֵר לָאָדָם: 'אַתָּה אָמַרְתָּ 'הֵיטֵב'??

אָמַרְתָּ שֶׁהַשֵּׁם הוּא טוֹב, וְהוּא עוֹשֶׂה לְךָ רַק טוֹב??? אָז 'אֵיטִיב עִמָּךְ'! אֵיטִיב עִמְּךָ עַל כָּךְ, שֶׁתִּרְאֶה בֶּאֱמֶת כַּמָּה טוֹב ה', וְכַמָּה טוֹב לְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ!"

יַעֲקֹב הִקְשִׁיב כִּמְהֻפְּנָט. הַדְּבָרִים נִכְנְסוּ כְּמוֹ חִצִּים חַדִּים לְלִבּוֹ.

-"וּלְהֵפֶךְ, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם הוּא תָּמִיד בִּתְלוּנוֹת עַל הַשֵּׁם חַס וְשָׁלוֹם. אָז מִיּוֹם לְיוֹם מַצָּבוֹ נִהְיֶה גָּרוּעַ יוֹתֵר. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים שָׁם עוֹד בְּפָרָשַׁת 'כִּי תָבוֹא', שֶׁכָּל הַתּוֹכֵחָה בָּאָה, חַס וְשָׁלוֹם, דַּיְיקָא בִּגְלַל שֶׁאֵין מִתְבּוֹנְנִים בְּטוֹבוֹתָיו וּבְרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים שֶׁל הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ שָׁם 'תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל'. וְהַיְנוּ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בִּזְמַן שֶׁהָיָה לָהֶם כָּל טוּב, וְלֹא הִתְעוֹרְרוּ לִרְאוֹת אֶת טוּב ה' וּלְהוֹדוֹת לוֹ תָּמִיד - עַל כֵּן בָּאָה עֲלֵיהֶם הַצָּרָה הַזֹּאת. שֶׁאוּלַי מִתּוֹךְ הַצָּרוֹת יִזְכּוּ לְהִתְקָרֵב לַה' וּלְהִתְבּוֹנֵן בַּחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ..."

וְאֶת הַשְּׁאָר יַעֲקֹב כְּבָר לֹא הִצְלִיחַ לִשְׁמֹעַ. מַחְשְׁבוֹתָיו כְּבָר נָדְדוּ הַרְחֵק.

שְׁלֹשָׁה בָּנִים הָיוּ לוֹ לְיַעֲקֹב. בָּנִים שֶׁמִּזְּמַן כְּבָר הִגִּיעוּ לְגִיל הַשִּׁדּוּכִים.

לֹא רָאוּ הֵם שׁוּם זִיק שֶׁל תִּקְוָה, שֶׁיַּצִּיעוּ לָהֶם הַצָּעַת שִׁדּוּךְ עֲבוּרָם. הָעַצְבוּת וְהַחַשְׁכוּת גָּבְרוּ עַד מְאֹד בְּבֵיתָם, כַּאֲשֶׁר הַגָּדוֹל מֵהַבָּנִים כְּבָר עָבַר אֶת גִּיל הַשְּׁלֹשִׁים, וּמִתַּחְתָּיו שְׁאָר הָאַחִים - כֻּלָּם מְחַכִּים לִישׁוּעָה וּלְזִוּוּג מִשָּׁמַיִם.

אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַע יַעֲקֹב אֶת דִּבְרֵי הַהִתְחַזְּקוּת מִפִּי הַדַּרְשָׁן, לְפֶתַע הִתְמַלֵּא לִבּוֹ בְּתִקְוָה וּבְבִטָּחוֹן בַּה', וּכְשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ סִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ כָּל מַה שֶּׁשָּׁמַע בַּשִּׁעוּר.

-"מִי יוֹדֵעַ, רָחֵל" הוּא אָמַר לָהּ "אוּלַי אֲנַחְנוּ לֹא מִתְבּוֹנְנִים מַסְפִּיק בְּחַסְדֵי ה' עָלֵינוּ, וְלֹא מוֹדִים מַסְפִּיק. אוּלַי אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת רוֹאִים רַק מַה שֶּׁחָסֵר לָנוּ וּמַה שֶּׁלֹּא הוֹלֵךְ לָנוּ טוֹב בַּחַיִּים... אוּלַי זֹאת הַסִּבָּה שֶׁהַשִּׁדּוּכִים לֹא נִרְאִים בָּאֹפֶק".

קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם הַבַּעַל וְהָאִשָּׁה, שֶׁמֵּעַתָּה יִתְחַזְּקוּ מְאֹד בְּמִדָּה זוֹ שֶׁל הִתְבּוֹנְנוּת וְהַכָּרַת טוֹבַת ה' יִתְבָּרַךְ וַחֲסָדָיו, וְקָבְעוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁמֵּעַתָּה יִתְּנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם הוֹדָאָה לַה' לְפָחוֹת מֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁעָה, לְהוֹדוֹת עַל כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשֶׂה אִתָּם תָּמִיד.

וְהִנֵּה - לֹא עָבְרוּ אַרְבָּעִים יוֹם, וְגָמְרוּ שִׁדּוּךְ לְמַזָּל טוֹב לִבְנָם בֶּן הַשְּׁלֹשִׁים.

יַעֲקֹב וְאִשְׁתּוֹ הוֹדוּ לַה' מִכָּל לִבָּם עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה אִתָּם, וְהִמְשִׁיכוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ בְּכָל יוֹם וָיוֹם כַּאֲשֶׁר קָבְעוּ עַל נַפְשָׁם.

וְכַאֲשֶׁר עָבְרוּ עוֹד כַּמָּה יָמִים, עָשׂוּ עוֹד שִׁדּוּךְ לַבֵּן שֶׁבָּא אַחֲרָיו, וְאַחַר כָּךְ גָּמְרוּ עוֹד שִׁדּוּךְ לַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחִכָּה לְזִוּוּגוֹ, וְכָךְ גָּמְרוּ בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת ג' שִׁדּוּכִים טוֹבִים.

כְּהַכָּרַת הַטּוֹב, הֶחְלִיט יַעֲקֹב לָגֶשֶׁת לְאוֹתוֹ הַדַּרְשָׁן, וְהוֹדָה לוֹ מִכָּל הַלֵּב, שֶׁבִּזְכוּתוֹ זָכָה לִישׁוּעוֹת בְּדֶרֶךְ נֵס וּפֶלֶא.

שָׁאַל אוֹתוֹ הַדַּרְשָׁן: "בִּזְכוּתִי?! אֵיזֶה זְכוּת יֵשׁ לִי בָּזֶה, וְאֵיזֶה שַׁיָּכוּת יֵשׁ לִי לְכָל הַשִּׁדּוּכִים שֶׁגָּמַרְתָּ?"

- "אִם הָרַב זוֹכֵר אֶת הַדְּרָשָׁה שֶׁדָּרַשׁ לִפְנֵי כְּחֹדֶשׁ וָחֵצִי בְּעִנְיַן הַהוֹדָאָה לַה', מֵאָז הִתְחַזַּקְנוּ בְּכָךְ מְאֹד וְרָאִינוּ יְשׁוּעַת ה' עַיִן בְּעַיִן!"

- "בֶּאֱמֶת?" הִתְפַּלֵּא הָרַב. "הָאֱמֶת הִיא, כִּי לֹא הָיִיתִי עֵר לָזֶה כְּלָל, וְאָמַרְתִּי הַדִּבּוּרִים כְּ'מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ' מַה שֶּׁרָאִיתִי מוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים... בָּרוּךְ ה' שֶׁדִּבּוּרַי עָשׂוּ רֹשֶׁם בְּקֶרֶב לֵב הַשּׁוֹמְעִים."

הִתְפַּעֵל הָרַב מִדִּבְרֵי יַעֲקֹב. לִפְנֵי זְמַן לֹא רַב עָבְרָה עָלָיו תְּאוּנַת דְּרָכִים קָשָׁה ה' יְרַחֵם. הוּא שָׁהָה הַרְבֵּה זְמַן בְּבֵית הַחוֹלִים, וְכָעֵת כְּבָר חָזַר לְבֵיתוֹ, אָמְנָם הַשְּׁמִיעָה שֶׁלּוֹ נֶחְלְשָׁה בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁכִּמְעַט לֹא שָׁמַע בְּאָזְנָיו.

כַּאֲשֶׁר רָאָה הוּא אֶת הַכֹּחַ וְהַזְּכוּת שֶׁל הַהוֹדָאָה לַה', הֶחְלִיט בְּעַצְמוֹ שֶׁיַּתְחִיל גַּם כֵּן בִּקְבִיעוּת כָּל יוֹם וָיוֹם לְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשֶׂה אִתּוֹ תָּמִיד.

לְאַחַר שָׁבוּעַ שֶׁעָסַק מְאֹד בְּהוֹדָאָה לַה', הִתְקַשְּׁרוּ אֵלָיו מִבֵּית הַחוֹלִים וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁהִגִּיעַ פְּרוֹפֶסוֹר גָּדוֹל, וְהֵם מַצִּיעִים לוֹ שֶׁיַּגִּיעַ שׁוּב לִבְדִיקָה נוֹסֶפֶת. אוּלַי יוּכְלוּ לַעֲזֹר לוֹ בְּעִנְיַן הַשְּׁמִיעָה.

לְאַחַר בְּדִיקָה שֶׁעָרְכוּ בְּבֵית הַחוֹלִים, נִתְגַּלָּה לָהֶם, שֶׁבְּעֵת שֶׁטִּפְּלוּ בּוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, נִסְתַּם אָז בְּטָעוּת צִנּוֹר צַר בְּתוֹךְ אָזְנוֹ, וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר הִבְחִינוּ בְּזֹאת הָרוֹפְאִים, טִפְּלוּ בּוֹ מִיָּד וּפָתְחוּ אֶת הַסְּתִימָה, וְשׁוּב חָזַר אֵלָיו חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה כָּרָאוּי, וְנִתְרַפֵּא לְגַמְרֵי.

זֶהוּ כֹּחַ הַהוֹדָאָה, לְהַמְשִׁיךְ יְשׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת מֵעַל הַטֶּבַע, וּלְעוֹרֵר רַחֲמִים וַחֲסָדִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, בִּכְלָל וּבִפְרָט.

(מְעֻבָּד ע"פ סִפּוּר אֲמִתִּי שֶׁהוּבָא בַּסֵּפֶר הַנִּפְלָא "יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ")

תוכן העניינים

חי בתודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה