אור ברסלב
חי בתודה אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל › ח. עין אחת היתה "גמורה" / ספור

חי בתודה

אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל · ח. עין אחת היתה "גמורה" / ספור

ז. חרין אדם על הבגדים

הַהוֹדָאָה מְבִיאָה לְשֶׁפַע יוֹתֵר מֵהַתְּפִלָּה

נָכוֹן. צַדִּיקִים אָמְרוּ: "הַרְאֵנִי ה' חַסְדֶּךָ", אִם אָדָם יִרְאֶה אֶת הַחֶסֶד שֶׁה' יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ, אֲזַי "וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֵּן לָנוּ" - תָּבוֹא הַיְשׁוּעָה. בְּאַמְתַּחְתִּי סִפּוּרִים לְמַכְבִּיר עַל כָּךְ. בִּרְחוֹבוֹת חָלָה יְהוּדִי בְּעֵינָיו, וְעִוָּרוֹן מֻחְלָט חִכָּה לוֹ מֵעֵבֶר לַקִּיר. לְאַחַר הִתְיַעֲצוּת מַקִּיפָה, נוֹדַע לוֹ עַל פְּרוֹפֶסוֹר גָּדוֹל בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, הַיָּחִיד הַמִּתְמַחֶה בִּבְעָיָתוֹ. הָעֲלוּת הָיְתָה גְּדוֹלָה, אַךְ הֲרֵי כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ לָאָדָם יִתֵּן בְּעַד רְאִיָּתוֹ... הוּא טָס לְאַרְצוֹת הַבְּרִית מָלֵא בְּקַבָּלוֹת טוֹבוֹת וּתְפִלּוֹת, אַךְ לְאַחַר בְּדִיקָה אָמַר לוֹ הַפְּרוֹפֶסוֹר: "צַר לִי לְאַכְזֵב אוֹתְךָ, עַיִן אַחַת גְּמוּרָה, חַיָּבִים לְהַנִּיחַ עַיִן מִפְּלַסְטִיק, וְלוּ בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת הָעַיִן הַשְּׁנִיָּה, שֶׁגַּם הַצָּלָתָהּ מֻטֶּלֶת בְּסָפֵק.

הוּא נִשְׁבַּר עַד עֹמֶק הַנֶּפֶשׁ, בִּקֵּשׁ הֲפוּגָה שֶׁל יוֹם-יוֹמַיִם, וּבִיצִיאָתוֹ תָּר אַחַר בֵּית כְּנֶסֶת. כְּשֶׁמָּצָא אֶחָד כָּזֶה, נֶעֱמַד מוּל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וְהֵחֵל לִבְכּוֹת כְּמוֹ תִּינוֹק: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְחִילָה עַל שֶׁכְּבָר חֲמִשִּׁים שָׁנָה אַתָּה נוֹתֵן לִי עֵינַיִם, וּמֵעוֹלָם לֹא הוֹדֵיתִי לְךָ עַל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ". כָּךְ הִתְחִיל לְשַׁחְזֵר אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה עִמּוֹ, מִתּוֹךְ הַכָּרָה פְּנִימִית וַאֲמִתִּית, תּוֹךְ שֶׁהוּא חוֹוֶה טַלְטֵלָה רִגְשִׁית עַזָּה. לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת שֶׁל דִּמְעוֹת-הוֹדָיָה, הוּא אָמַר מִשְׁפָּט אֶחָד: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹדוֹת לְךָ עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת עַל שְׁתֵּי עֵינַיִם בְּרִיאוֹת".

בַּבְּדִיקָה הַבָּאָה, הָרוֹפֵא הַקַּר וַחֲסַר הָרֶגֶשׁ הָיָה נִסְעָר. הוּא בָּחַן שׁוּב וָשׁוּב, בָּדַק אֶת מִמְצָאָיו הַקּוֹדְמִים, וְהֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ אָנֶה וָאָנָה. זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת, מֵעוֹלָם לֹא קָרָה כַּדָּבָר הַזֶּה...

גְּזֵרַת הַגִּיּוּס אוֹרֶבֶת לְפִתְחֵנוּ. נִרְאֶה לִי שֶׁמַּה שֶּׁחָסֵר לָנוּ זוֹ הַהוֹדָאָה עַל שִׁשִּׁים שָׁנָה שֶׁל פְּרִיחַת חַיֵּי הַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מִזְּמַן הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים. אִם נוֹדֶה עַל כָּךְ - בָּרוּר וּמֻסְכָּם, מִפִּי סְפָרִים וְסוֹפְרִים, שֶׁנִּוָּשַׁע.

דּוֹדִי הגרי"מ שֶׁכְטֶר שְׁלִיטָ"א אוֹמֵר: נָהוּג לַחֲשֹׁב שֶׁרַק תְּפִלָּה מְבִיאָה הַשְׁפָּעוֹת. וְלֹא הִיא. הַהוֹדָאָה מְבִיאָה הַרְבֵּה יוֹתֵר. לְפִי מַה שֶּׁהָאָדָם מוֹדֶה לַהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. רִבּוּי הַבְּרָכָה בָּא בְּעִקְּבוֹת רִבּוּי הַהוֹדָאָה.

ט. המבקש מבלי להקדים הודאה לבקשתו נשמע ממנו כאלו ועסקו עם אכזר ... / ספור

בְּעִנְיָן זֶה אַזְכִּיר דְּבָרִים נִפְלָאִים בְּעִנְיְנֵי שִׂמְחָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵהָרַב בֶּן צִיּוֹן סְנֶה, הַשּׁוֹהֶה בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים בְּעִנְיְנֵי רְפוּאָה, וַאֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ עַל יָדוֹ בָּרַבִּים בְּמִסְגֶּרֶת שִׁעוּר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בָּעִיר מוֹנְסִי, יָמִים סְפוּרִים לִפְנֵי פּוּרִים:

כָּתוּב "הַרְחֵב פִּיךָ וַאֲמַלְּאֵהוּ" (תהלים פא, יא). אֵיךְ אָדָם יָכוֹל לְהַרְחִיב אֶת הַפֶּה? הַתְּשׁוּבָה: עַל יְדֵי חִיּוּךְ!... אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַיְּהוּדִי: מַדּוּעַ כָּל הַזְּמַן הִנְּךָ עָצוּב? תַּתְחִיל לְחַיֵּךְ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ הַכֹּל. "הַרְחֵב פִּיךָ" בְּחִיּוּךְ, מִתּוֹךְ שִׂמְחַת הַלֵּב, וְאָז - "וַאֲמַלְּאֵהוּ" בְּכָל טוּב שֶׁבָּעוֹלָם.

וְהוֹסִיף הָרַב סְנֶה, שֶׁהִנֵּה בִּמְקוֹמוֹת שֶׁמֻּתָּר לְהוֹסִיף בָּהֶם בַּקָּשׁוֹת בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, כְּגוֹן בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה', אִם הָיָה אָדָם שָׂם אֶת אָזְנוֹ לְיַד פִּיו שֶׁל הַמִּתְפַּלֵּל וְהָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת בַּקָּשׁוֹתָיו, הָיָה חוֹשֵׁב שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל מְדַבֵּר כָּרֶגַע עִם מִישֶׁהוּ אַכְזָרִי בִּמְיֻחָד, חָלִילָה. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצִּדּוֹ אֵינוֹ רוֹצֶה לָתֵת כְּלוּם לְשׁוּם יְהוּדִי... הֲרֵי הַיְּהוּדִי עוֹמֵד וּמִתְחַנֵּן וְחוֹזֵר עַל הַבַּקָּשָׁה שׁוּב וָשׁוּב: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, אֲנִי כָּל כָּךְ צָרִיךְ דָּבָר פְּלוֹנִי וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ זֹאת כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן!... כְּאִלּוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נוֹתֵן לוֹ כְּלוּם... וַהֲרֵי בֶּאֱמֶת הוּא נוֹתֵן כָּל כָּךְ הַרְבֵּה!

לָכֵן, הַסֵּדֶר הַנָּכוֹן שֶׁל הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת: קֹדֶם לְהוֹדוֹת עַל כָּל מַה שֶּׁה' עוֹשֶׂה לָנוּ, וְרַק אַחַר כָּךְ לְהוֹסִיף אֶת הַבַּקָּשָׁה. כְּפִי שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ בִּתְפִלָּתוֹ (בראשית לב, יא-יב): "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". וְרַק אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר לְהוֹדוֹת הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ: "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו".

תוכן העניינים

חי בתודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה